מי מכיר את טיוהר?

[אינקה]

מי מכיר את טיוהר?

ביום שישי היתה כתבה בערוץ 8 על הקומונה של משה קסטיאל (טיוהר) בקוסטה ריקה. לא ראיתי אותה מתחילתה אבל מה שכן ראיתי זה איש פשוט הליכות שלא מוכן לדבר על ההארה שלו וטקסים מרגשים מידי של חניכה בהם הוא לוחץ לחניכים על העין השלישית וכולם בוכים שמחים ומאושרים. מה שבמיוחד שבה את תשומת ליבי זה הדיליי בתגובות שלו כששואלים אותו שאלות, כאילו הוא נותן למשהו לחלחל ואז ברגע מסויים משהו צף, איזו תשובה, מה שגורם לתחושה של פלאגמטיות מסויימת. מישהו מכיר? היה? יכול לספר באמת על תרומותו של האיש והארתו? (אני שואל בכלליות כזו כאילו שאני לא יודע שדרול היה תלמיד שלו

 

[barak001]

לא מכיר לעומק, אבל

ראיתי את הסרט, ומאד התרגשתי לראות את טיוהר, אדם מואר...הקסם האישי שלו מקרין לכל עבר... אושו פעם אמר שהארה אפשר לראות ע"פ העיניים, ובאמת יש משהו מאד שונה בהבעה, ובכלל בהתנהלות...הוא נראה במציאות ולא במציאות גם יחד סרט מאד מומלץ, למי שלא ראה

 

[דניאל גליקר]

אלה אבחנות שגויות לחלוטין של הארה

ואני לא מתייחס לטיוהר בכלל. לא מכיר אותו. אבל. העיניים לא מראות בשום צורה שהיא הארה. דבר נוסף. הארה זה להיות במציאות. נקודה. שום דבר אחר. בשום אופן לא כמו שכתבת "במציאות ולא במציאות גם יחד". יש שטוענים ששני אנשים בהארה יכולים לזהות זה את ההארה של זה. מי שאינו בהארה, יראה מה שהראייה שלו מסוגלת לראות. הראייה של מי שאינו בהארה, לא תוכל להבחין בהארה.

 

[אינקה]

להיות המציאות

ובזן הולכים עוד צעד אחד קדימה - מוסיפים שניים סוכר, מערבבים, ושותים את התה.

 

[דניאל גליקר]

מזל שלא סוכרזית או דבש.

 

[אינקה]

זה כמה צעדים אחורה

 

[alissa]

../images/Emo185.gif לחיים דניאל.

נרים כוסית (שוקו) לחיי ההסכמה.

 

[אינקה]

סיפור זן מפורסם מאוד מלמד את ההיפך

הסיפור הוא שיום אחד הזן מאסטר מודיע חגיגית לכל נזירים שנזיר החדש, שבא זה מקרוב - הגיע להארה. הנזירים המופתעים (שחלקם מתרגלים כבר שנים מבלי להבין מילה ממה שהמאסטר מדבר לעזאזל) רצים אל הבחור ושואלים אותו, "נו? תספר! איך אתה מרגיש?" "אותו הזיפת." עונה הבחור... מה שאני רוצה לומר זה שאנו בוחרים כל הזמן בין כל מיני תחושות, כל מיני אנרגיות שעוברות דרכנו. עד היום אנו הולכים עם מה שאנו מבינים כ"נכון" ומגיעים... עם יד על הלב - לא למה שציפינו להגיע. יום אחד אנו יכולים להקלע למצב שבו יהיו לפנינו כמה שבילים, כמה אופציות שתת המודע שלנו יבחר ביניהן. אחד מהדרכים הללו תהיה הדרך להארה, אבל אנחנו לא נבחר ב"דרך" זו. מדוע? מפני שיש לנו רעיון מאוד ברור הארה מהי, לאילו תחושות היא אמורה להביא אותנו, למה עלינו לצפות מעצמנו ואיזו התנהגות היא תגרום לנו. אנו נבחר בדרך, באנרגיה שמתאימה לרעיונות שהטבענו בעצמנו ולא בדרך שמובילה באמת אל הלא נודע. בקיצור, ברגע אחד אנו עלולים לאבד את את ה"כרטיס אל הנצח", ובגלל מה? בגלל דעה קדומה שנוח לנו להאמין בה. אני מציע להרפות.

 

[alissa]

יפה מאוד. אולם ישנו הבדל

בין המואר שהגיע להארה ונהנה ממנה עם עצמו וסביבתו ובין זה שבחר (במודע כי הרי הוא מואר ותסכים איתי לפחות שמואר עושה מעשיו מתוך עירנות ומודעות) להנחות אנשים. בהנחיית בני אדם זה כבר לא אתה והטירוף שלך, אנשים מקשיבים לך, אנשים מסתכלים עליך, מבקשים הדרכה, מבקשים להבין את העולם ואת עצמם טוב יותר באמצעותך. לקחת על עצמך תפקיד! תפקיד כרוך באחריות. ולא! אתה לא יכול לחרבט שטויות ואתה לא יכול לשתוק ולהעמיד פוזה רוחנית בזמן שסתם אין לך מה להגיד. ככה זה נראה. אושו דיבר להמונים, דיבר לאדם הסובל הממוצע והמבולבל. ואלוהים כמה שהאיש פטפט. פטפט ונגע. שינה חיים של המוני אנשים. טיוהר עצמו מדבר לאותו קהל יעד והוא אינו יכול להרשות לעצמו לשתוק. הוא אמור להורות על דרך, אז שיורה אותה. ואם לא בא לו הוא תמיד יכול לבחור לשבת תחת עץ ולמנות את האיצטרובלים שנוחתים לו על הראש.

 

[אינקה]

אני כבר מדמיין אותך בתור מורה...

מ-ד-ו-ג-מ-ת

 

[alissa]

../images/Emo13.gif טוב נו

אני מניחה שבזה מסתיים הויכוח. בעסה. אני מחפשת עם מי לריב.

 

[החופשהגדול]

לא מכיר אישית

אבל ראיתי את הסרט בערוץ 8 וראיתי גם לפני זמן מה את התוכנית "התחדשות" שם טיוהר הופיע בסידרת מפגשים. צר לי אבל אני אישית לא התרשמתי. הבנאדם מדקלם טקסטים של אושו, דפק מראה ופוזה של מואר, כל עוד היה מדבר זה היה נשמע בסדר.. כי ציטוטים של אושו הם נהדרים (אני מאד אוהב את אושו) אך ברגע שנישאל שאלות.... נראה סתם כמו איזה בחור מבולבל, שאכן חושב כיצד תיראה התשובה בצורה הטובה ביותר... אבל כנראה יש לו קריזמה מסוימת ואנשים נראים נהנים שמה, פחות או יותר... אז סבבא..

 

[אינקה]

אלו מראה ופוזה של מואר?

גם אני לא סובל אותו ממבט ראשון, אבל אצלי זו בברור קנאה וצרות עין

 

[eyola]

חחח לי יש קטע כזה

שכל מה שבא לי לראות אני רואה ממש תמימות ברמה גבוהה למשל אני אראה בחור ש"משחק" אותה מואר מבחינתי אם הוא הצליח לקחת אותי לאנשהו במחשבה מקום טוב וגרם לי לחייך ולהשתוקק להרמוניה ואני חופשי נוהגת להסחף אז זה מספיק טוב בשבילי ואין שום ספק הוא מואר מה אכפת לי אני למה זה טוב הספק!? למי אכפת כן לא אמרת "אהבה" יאאלה זורמים לשם!!!

 

[eyola]

ממש לצוף לבכותתת לצחוקקק ולשתוקקק

רק מהמחשבה שזה יעלה בי

 

[barak001]

אדם מואר

האם אדם מואר חייב להיות אינטליגנט במיוחד? רהוט במיוחד? האישיות נשארת אותה אישיות, רק הגישה משתנה...

 

[לקשמי]

מכירה מישהו שהיה בסטסנג שלו

הוא מספר שהסטסנג מתחיל בשאלה שבאה מפיו של אותו טיוהר: כולם מודלקים? שאלה שבאה לוודא שכולם מסוממים כהלכה. רק אז אפשר להתחיל...

 

[drall]

אני הייתי תלמיד שלו כמה שנים

נראה לי שהייתי בסאטסנג הראשון שלו. היינו שנים עשר איש בחדר. לאחר מכן הכל הלך וגדל וגם הלך והעמיק. מה שאני יכול להגיד עליו זה שהוא ירק דם כדי להביא אותי לאן שהביא אותי. לא חסך שום מאמץ.

 

[אינקה]

אתה זוקף לזכותו?

תסביר קצת על הטקסים הניו אייג'יים הללו עם הלחיצות על העין השלישית החיבוקים והבכי. מה הקטע? זה היה גם בתקופתך?

 

[drall]

אני אומר לטובתו שהוא התאמץ

ההצלחה או הכישלון שלו , היו תלויים בהמון גורמים , לא רק בו. אבל הוא התאמץ ואת זה אני רוצה לומר לטובתו. ממש התאמץ. לגבי הטקסים... תשמע , זר לא יבין. אלו העיניינים של פונה. אף אחד לא חיבק את אושו , כמובן. אושו לא היה שורד חיבוקים. אבל הוא עודד חיבוקים. חיבוקים מונעים סוגים מסויימים של מניפולציות שאנשים עושים אחד על השני. הם מיישרים קו. לגבי הנגיעה על העין השלישית , זו העברת אנרגיה בין המואר לתלמידים. בזמנו של אושו , קראו לזה אנרג'י דארשן אחרי שאושו מת , המשיכו לעשות את זה מדיומיות שלו וקראו לזה פאוור דארשן. גם טיוהאר עושה את זה.