מי לקח לי את ההשראה?

ChasingAmy

New member
מי לקח לי את ההשראה?

אני לא מכיר אותך. לא נפגשנו מעולם. או אולי כן. אין לי מושג. אני רק יודע דבר אחד - בגללך כבר 3 שנים אני לא מצליח לכתוב. אח....פעם הייתי כותב....מחברות שלמות היית ממלא בשירים על אושר ועל אהבה, על צחוק ועל כאב, על אמת ועל שקר ופתאום..כלום! יבש מעיין היצירה...אני יושב מול הנייר עם הגיטרה ביד ושום מילה לא מתחברת לשנייה,שום אקורד לא מתמזג עם האחר וזה מציק, חשבתי- "תקופה קשה, קורה לכולם,לא נורא..." אבל הימים הפכו לשבועות השבועות לחודשים והחודשים לשנים ועדיין - מעיין היצירה שלי פשוט יבש. כאילו ההשראה שהייתה לי עברה לחפש בית חדש, דירה להשכיר. אבל מה לעזאזל יהיה? יש לי כל כך הרבה מה להגיד, כל כך הרבה תשוקה לשפוך על הדף. אז למה לא הולך לי? אני פונה אליך בפנייה נרגשת שחוצה גבולות וארצות, ימים ומדבריות, הרים וגבעות - אם לקחת לי את ההשראה שלי, יצר הכתיבה שלי, בבקשה תחזיר לי אותה. אני רוצה לכתוב. אני רוצה ליצור. בחייך...תעשה טובה...
 
יש לך פה את

המוזה תשתמש בה
* עצה קטנה , תביט אל הבפנים שלך אל תוך נשמתך , ותמצא את ההשראה ... איך אניהו אמר בהודעה למטה "רק תאמין" .. זה לא נעלם זה אצלך, בתוכך , תאמין ותביט אל הפנימה שלך..
ואז תמצא
 

ה מוזה

New member
*

היא לא עברה דירה .. ההשראה שהיתה בך עדיין שם מעיין היצירה לא חרב זה כמו לפרוט על מיתרי הגיטרה לפרוט על נימי הנפש הרכים לכתוב אהבה ..לפרוט על מיתר הרגש העמוק ביותר לנגן מלודיה נוגה ..לפרוט על מיתר העצב והדמעה למלא דפים במילים ..לפרוט על מיתר הגעגוע והכאב להכיל ספרים שלמים בחיוכים ..לפרוט על מיתר האושר והלב כל מה שאתה זקוק לו .. הוא למפרט שינגן לך באותו מעיין שזועק לטיפת השראה כדי שיוכל להתפרץ ולהציף את הדף והלב . לכולנו יש אותם מיתרי לב לכל אחד יש מפרט שונה אז מה הוא המפרט שלך ? אהבה ..? שקט ושלווה ..? עצבות עמוקה ..? ואם תרצה ..אז תמיד אפשר למצוא את ה מוזה כאן
לילה טוב ..
 
למעלה