מי לה' אליי

[t32]

כן זו בחירה בלבד

בחירה אם לחיות במשטר תזונה או להאשים מחקרים ססטיסטיים(לא רפואיים) בכשלון. מי שלא מבין שדיאטה היא דרך חיים ובוחר להמשיך אחרי שרזה לצרוך יותר קלוריות ממה שהמשקל החדש מאפשר- ישמין.

 

[עופר 123]

שאני אבין...

את בוחרת להישאר במשקל שלך כרגע? כשהיית שמנה יותר "בחרת" בזה? למה את לא "בוחרת" לרדת עוד 10-15 קילו?

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

אני בוחרת להישאר במשקל שלי למרות הקשיים

כולם בוחרים להיות במשקל שלהם, בדרך כלל זה לא מוגע. רווקים נצחיים שעושים הכל כדי למצוא בן/ת זוג ולא מוצאים הם לא רוצים למצוא ליתר דיוק, חלק מסויים בתוכם סימן את זה כבעייתי והוא ימנע מהם למצוא. אחד שמן מדי, שני רזה מדי, שלישי הואלא נקי מספיק או לא קשוב מספיק וכך הלאה... עוד לא נתקלתי באף אדם שרצה זוגיות וחי לבד. כך עם הכל! בריאות, מצב כלכלי, משקל. אני לא בוחרת לרדת 10-15 ק"ג (ובטח לא יותר מזה) כי זה גורם לי להרגיש פחות בטוחה בעולם. כדי שהתמונה תהיה לך ברורה, אני צריכה לרדת כ- 100 ק"ג כדי להיות במשקל תקין. אני חיה בשלום עם הגוף שלי ולוקחת מהחיים כל מה שאני רוצה. השאלה: למה לך יש בעיה עם זה שאנשים עושים כזאת בחירה.

 

[אדם של יין]

אין לאף אחד מאיתנו בעיה עם זה,

כל עוד זוכרים שזו הבחירה של אותם האנשים. משום מה זה נראה שאנשים שכחו שהגוף שלי הוא הבחירה שלי. ברור מאליו שאם אני אעיר למישהי ברחוב על הלבוש שלה זה עניין פסול, אבל הערות של אחרים על המשקל שלנו זה תקין לחלוטין...

 

[t32]

הבנת נכון

אני בוחרת להשאר במשקל שלי כרגע - 65 קילו של עיצוב. וכן כששקלתי יותר- זו גם היתה בחירה, בחירה שלי לא לעבוד קשה מספיק על תזונה ואימונים מדי יום. זה הכל. המחקרים שלך בסך הכל מספרים שמי שלא שומר בקפידה שלא לומר באדיקות של דת חדשה- ישמין חזרה, זה לא אומר שאין סיכוי לרדת ולהשאר רזים. דרך אגב- עד לפני חצי שנה טענת בתוקף שמדובר בחמישה אחוז- עכשיו כבר עלינו לעשרה, כנראה שיש דברים בגו. שוב אין לי שום בעיה עם מי שבוחר לא להתמודד, מי שטוב לו במשקלו - סבבה, נהדר. גם האחוז הקטן יחסית שלא יכול לרזות בגלל חוסר איזון לא קשור להודעה שלי.אבל למה ליאש מראש את מי שכן רוצה ויכול ואולי אפילו מוכן להתמודד כל יום עם המציאות החדשה (והקשה)? גם אם בעוד שנתיים אשמין שוב- זה לא ייקח ממני את השנתיים המצוינות (עבורי, כן?) בתור בחורה רזה. אני גם מתקשה להבין את הקשר של המחקרים לפורום שאמור לעודד קבלה עצמית, מכאן זה נראה כאילו אתה אוסר על הרזיה או לפחות מתייחס אליה כאל הרע ביותר. צא מהסרט הזה עופר, מותר להיות שמן, מותר להיות רזה, מותר לרצות שינוי -גם הוא יהיה רק זמני.

 

[dify]

העניין הוא במילה "עבודה"

יש אנשים שקמים בבוקר 55 ק"ג והולכים לישון 55 ק"ג ובינהם הם הולכים לעבוד בתחום מקצועי, ומבלים עם המשפחה והחברים שלהם, וזהו. העבודה היחידה שהם עושים זה זו שמכניסה להם משכורת לבנק. ואילו יש אנשים שכדי לשקול 55 ק"ג (או 65 ק"ג או 75 ק"ג זה בכלל לא משנה) צריכים בכל יום, בכל שעה, בכל החלטה, לעבוד בלשמור על המשקל שלהם. איזה ביזבוז אנרגיה!! זה כמו שיש אנשים שנולדים פחות יפים ויש כאלו שנולדים יותר יפים זה כמו שיש כאלו שנולדים יותר טובים במתמטיקה ויש כאלו שפחות מי אמר שכולם צריכים להיות בדיוק אותו דבר? אז בגלל שלי מתמטיקה בא בקלות אני צריכה לצפות מכל העולם ואישתו לתרגל יומיום מתמטיקה כדי שיהיו טובים כמוני? אז בגלל שאני בר רפאלי שנולדתי יפה, אז אני צריכה לצפות שהשכנה המכוערת שלי תעבור ניתוחים, וטיפולים, ותשקיע כל יום שלוש שעות במכון כושר בעיצוב והרמה כדי לשאוף להיראות כמוני? אז שכל אחד יעשה מה שמתחשק לו, ומי שרוצה לעבוד בלשמור על משקל נמוך, זכותו המלאה. יש נשים שעובדות כל החיים בשמירה על המראה שלהן (הסדרה "מעושרות" מדגימה את זה היטב). אבל, ולכן אני מגיבה לך זה פשוט לא הוגן להגיד שזה רק עניין של רצון. זה שיש אנשים שזה בא להם בקלות לא אומר שיש להם רצון, הם פשוט נולדו ככה, הם לא צריכים להלחם כל יום. ובתור אחת שבאמת מתמטיקה מאז ומעולם הגיע לה בקלות, מעולם, אבל מעולם, לא אמרתי למישהו שלא הצליח כמוני- אתה לא מצליח רק כי אתה לא רוצה מספיק... זה משפט נורא! מי שרצה והשקיע והגיע להישג כלשהו- יופי ומי שבחר לא ללמוד דווקא מתמטיקה וחי חיים נפלאים על סמך התעודות ההומניות שלו- וואלה, גם זה נהדר. זה לא מוכיח שום כלום עליו, על חוסר הרצון שלו בהשוואה אלי וכד'. אגב, לדעתי, זה אפילו טיפשי להכריח מישהו שלא טוב במתמטיקה ללמוד את זה בכוח ברמה גבוהה ולהשקיע הרבה אנרגיה, לעולם זה לא יבוא לו בקלות כמו למי שיש לו נטיה לזה מלכתחילה, סביר שהוא גם לעולם לא באמת יאהב את זה, וסביר שהוא לא יצטיין בזה אלא בעיקר ישרוד וישנא כל רגע רק בשביל לקבל בסוף תעודה שמוכיחה שהוא למד את זה, וסביר שהוא ישכח את זה ברגע שהוא יפסיק לתרגל.. כשחושבים על זה, זה כל כך דומה לענייני משקל...

 

[t32]

תסלחי לי

אני אענה לך ממש בקצרה ולא אתייחס לכל המלל. אין אנשים שקמים בבוקר 55 והולכים לישון 55- לא אחרי שנות העשרים המוקדמות. אולי אחד למאה, לכל היתר זו עבודה. כן מה לעשות. בחיי לא פגשתי עדיין אדם רזה שאוכל בלי חשבון למרות רצוני העז להאמין בכך. אני לא מאמינה ב'רזון טבעי' כמעט כמו שאני לא מאמינה בכשרון או אי כשרון למתמטיקה אני מאמינה בהסללה מסויימת שמתחילה בהערות בעממי' אתה לא טוב' ובשיטת לימוד מפגרת הנהוגה בישראל ומשניאה את המתמטיקה כבר בגילאים צעירים. כמו שכתבתי, אין לי שום בעיה עם המשקל שלך או של כל משתתף אחר כאן בפורום, בין אם טוב לו או רע לו, זה לא ענייני. אבל הקשקוש שכל דיאטה סופה להכשל ואין איך לשנות את המצב היא סתם תירוץ. וכן עבודה- תתאכזבי לדעת שאני עובדת בעבודה מלאה פלוס פלוס פלוס ועדיין מוצאת זמן להתאמן וסופרת קלוריות- זה פשוט עניין של בחירה, אני לא אמרתי ששלי טובה משלך או שאני עדיפה עליך כי אני רזה יותר. את יכולה לצאת מהמגננה המובלעת בתגובה שלך. בסך הכל אמרתי שזה עניין של בחירה. בדיוק כמו שבוחרים להשקיע 7 שנים פלוס חמש שנים התמחות כדי להיות רופא. בחירה. אפשר באותה מידה להסתפק במשהו פחות מפרך ותובעני וזה לא עושה אותך אדם נעלה. רק בחירה.

 

[t32]

ושכחתי שתי הערות

תכנון ובחירה- העתיד בידיים שלנו? זו החתימה שלך, לא שלי

כמו שאת מסבירה שכלכלה נכונה היא עניין של בחירה- כך גם משקל. בר רפאלי עובדת כל כך קשה על המראה שלה שאי אפשר להאמין, כמוה כל דוגמנית ביקום שהסוכן שלה הורה לה לומר בראיון את השטויות הקבועות ' אני אוכלת הכל(חסה, מים, סלט, שייק אנרגיה.....) אני מתאמנת שעה ביום(יום אצלי הוא שש שעות) אני לא הולכת לקוסמטיקאית(היא גרה אצלי בחדר מיוחד בדירה) אני פשוט זורקת על עצמי משהו(ומחזיקה סטייליסטית) בכלל לא רציתי להיות דוגמנית( טוב זה כבר מופרך מדי אפילו עבורי) כמו שאת לא קונה או מנסה לא לקנות את מיתוס היופי(ואולי בהתנגדות שלך אפילו נותנת לו חשיבות עודפת) כך אני לא קונה את בלבולי המדיה על 'יופי' טבעי' שלא עובדים עבורו. יצאתי מהסרט הזה מזמן.

 

[האנרכיסט האדום]

רזון טבעי הוא נדיר לאחר גיל הנעורים

וזאת מהסיבה הפשוטה שתהליך ההתבגרות (שצורך הרבה קלוריות) מסתיים. לאחר מכן אנשים שאינם מעלים במשקלם למרות אכילה מרובה הם כאלו הפעילים מאד מבחינה גופנית בעבודתם או בשגרת יומם. המשוואה היא פשוטה מאד: קלוריות נכנסות VS קלוריות יוצאות.

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

יותר מורכב. יש שומן חום ששורף שומנים

ושומן לבן שאוגר אותם. אנחנו הדובונים יש לנו לבן. יש אנשים דקיקים שאוכלים מלאן להם יש יותר שומן חום ויש עוד כמה דברים שמשפיעים כמו: סינדרום X, שלא חשוב מה אתה עושה, קשהההה לרדת חלק מהם בקושי אוכלים ועדיין עולים כי יש להם סוכרת עם אינסולין גבוה ואינסולין גורם להשמנה ויש בעיות של הורמונים: תירואיד, אדרנל ועוד ולפעמים זה רק גבולי או לא קבוע ולכן לא מחלה אבל משפיע על הגוף אם הרזיה היתה דבר פשוט, כולנו היינו רזים

 

[האנרכיסט האדום]

דווקא חולי סוכרת יורדים במשקל

מוזר שאת לא יודעת את זה. את נתורופתית, לא? http://www.infomed.co.il/disease-7/סוכרת/

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

כמה תוקפנות

אכן, ירידה מהירה במשקל היא אחד הסימנים שמחשידים בסוכרת לרוב סוכרת גבוהה מאוד (300-400) מלווה בריח אציטון. שים לב... זה סימפטום שמכוון לאבחון. כשמאזנים את הסוכרת אין הרזיה והעובדות הן שירידה במשקל מסייעת לאיזון סוכרת, ולא להפך. ועודף משקל הוא גורם סיכון להתפתחות סוכרת חולי תסמונת X לא יכולים לרדת במשקל. תסמונת X = תסמונת תנגודת האינסולין. זה מצב בו יש מספיק אינסולין בדם אבל הקולטנים לא מזהים אותם ולכן לא משתמשים בהם להכנסת הסוכר לתאים. התסמונת מתאפיינת בכולסטרול גבוה, יתר לחץ דם וסוכרת ובקושי רב לרדת במשקל. רק דיאטה, אפילו חריפה - לא ממש עובד מה כן? חובה לשלב פעילות גופנית אירובית מתונה למשל: הליכה 5 פעמים בשבוע (30-60 דקות) וגם אז הם יורדים לאט מאוד. אין לעשות פעילות גופנית מאומצת כי זה מוציא את הסוכר מאיזון ואלו המטופלים באינסולין אפילו עולים במשקל כי אינסולין הוא הורמון ההשמנה.

 

[dify]

את לא מכירה? וואו

אז אני כן בהחלט. וכן, לאנשים שונים יש מידת רעב שונה בדיוק כמו שאנשים שונים אוהבים יותר מתוק ואחרים אוהבים יותר מלוח... אלו מתים על חצילים ואלו לא מתקרבים... פעם ראשונה שאת שומעת על שונות? באמת? גם למוד מתמטיקה דורש השקעה, אבל יחי ההבדל הקטן בין ההשקעה של איינשטיין לבין ההשקעה שתצטרך להשקיע גברת פנינה רוזנבלום... אז לכולם זו עבודה? נו באמת... זו ממש נאיביות מצידך לחשוב שכולנו מתמודדים עם אותם דברים באותה צורה. פשוט נאיביות. דיפי, שחוזרת לחייהו תעבוד על לגבוה עוד חמישה ס"מ כי עובדה שיש אחרים שעובדים על זה בהצלחה ובאמת יותר גבוהים ממנה!

 

[t32]

שוב

כן אני לא מכירה - כל חברי הרזים חושבים על מה שהם מכניסים לפה. והדוגמא שלך ללגבוה היא דוגמא מיותרת שלא לומר מטופשת. לא טענתי שההתמודדות שווה לכולם, טענתי שהיא אפשרית לכולם. לא נולדתי אצנית, העובדה שאני רצה היא התמודדות עבורי. לא אכפת לי מה מידת הרעב שלך, אין לה שום קשר לרזון, גם אני אוהבת לאכול - אז אני משקיעה (או בעיניך כנראה סובלת) יותר. ודרך אגב, ההקטנה שלך את גברת רוזנבלום ממש מיותרת. תחזרי לחייך, שבת שלום

 

[dify]

הקטנה?

זה שאת חיה בהכחשה זו בעיה שלך... קשה לי להאמין שהגברת רוזנבלום, או כל אחד אחר במדינת ישראל לצורך העניין, יכול להבין באותה קלות את מה שאיינשטיין מבין... אבל כראה שאם הייתי זורקת שם אחר היית אומרת שאני מקטינה את המישהו האחר

הדוגמא שלי עם הגובה באה להגיד שמדובר במרכיב ביולוגי, ושיש גבול כמה אנחנו יכולים למכור לעצמנו שאם רק נרצה אז נוכל לשנות את הביולוגיה של עצמנו. בדיוק כמו שכמה שלא ארצה ואתכוון לכך אני לא אגבה, ככה אינספור מחקרים מראים שכמה ששמנים לא נלחמים עם המשקל שלהם הם לא באמת נשארים רזים לאורך זמן. זו הביולוגיה. וכל הקרמים שבעולם לא באמת מונעים קמטים כשאנחנו מזדקנים אבל גנים טובים בהחלט כן מונעים אותם... ומה זה גנים? זה ההבדלים המולדים שביננו, בדיוק כמו ההבדלים במעכרת העיכול, בתחושת הרעב וכו'. ושוב, את לא אוהבת להתעמל ואני לא אוהבת להתעמל, אבל אני לא אוהבת אפילו יותר ממך. בדיוק כמו שיש מי שלא אוהב מתמטיקה ויש כאלו שממש לוקים בדיסקלקוליה. או שאולי לפי הגישה שלך זה רק עניין של הרצון שלהם, אם את הצלחת לעשות בגרות 3 יחידות אז הם בטוח יכולים להלחם בדיסקלקוליה שלהם... נו באמת. יש גבול לטרוליזם. לכי תעשי דיאטות ותחיי באיזה הגבלות ואמונות על עצמך שאת רוצה. אני בטח לא אפריע לך. אבל אל תבואי לפה כדי להקטין אנשים במחשבה שאת יודעת מה עובר עליהם ומה הם צריכים לעשות ש"בטח" יפתור להם את כל הבעיות "אם הם רק היו רוצים". לאחת כמוך אני עונה, שימי את דבריך במבחן אמיתי. כמו שאת היום, תורידי 10 קילו מתחת לBMI התקין לגובהך, ותחזיקי במשקל הזה עד סוף חייך. ואז, אז תדברי איתי על רצון. זה שבשבילך זה דורש מעט מאמץ ושתכלס אין לך מושג כמה עוד תעלי במהלך חייך לא אומר שאילו את היית צריכה להתמודד כל החיים עם הצורך לרדת ב30+ קילו מתחת למשקל הנוח לגופך את היית מצליחה לעמוד בזה. כולך דיבורים שאת לעולם לא תוכלי לבדוק, להשוות, לדעת באמת. פשוט קל לך יותר מאחרים לכן את מרשה לעצמך לדבר. אני מוכנה לעשות איתך את אותה תחרות במתמטיקה, בואי נראה כמה יהיה לך כייף להילחם על מה שלי בא בקלות ואז תדברי...

 

[t32]

את האגרסיות שלך

תוציאי במקום אחר. דיסקלקוליה היא באחוזים באוכלוסיה בערך כמו בעיות בבלוטת התריס שמונעות השמנה. לידיעתך. אה כן ולגבי מתמטיקה, אין לי ולא היתה לי שום בעיה איתה ברגע שנפרתי מהמחשבה ש'אני לא אצליח'. אבל לא משנה מה אכתוב, את כנראה לא קוראת כי כתבתי כמעט על כל מה שאת טוענת את כאן רק כדי לספר את משנתך שהיא , כמובן, תמיד צודקת. יאללה.

 

[dify]

יש לי תחושה שאת מדברת על עצמך

הרי זו בדיוק הסיבה שאת נכנסת לפורום, לא? אחרת למה בדיוק את פה?

 

[kagome10]

 

[kagome10]

את לא מכירה אנשים נכונים

אני מכירה כמה אנשים כאלו.

 

[לימון מוסיפה המון]

זה לחלוטין לא פשוט

ואני מודה באופן גורף בכשלון הניסיונות החוזרים ונשנים שלי. יש אמנם הצלחות, אך לתקופות ואז חוזר חלילה. אני, למרות כל הניסיונות שלי וגם הסטטיסטיקה שעומדת נגדי, לא איבדתי את התקווה. לי אישית להחליט שזה המצב ושאני מוותרת על התקופות קלות המשקל שלי, מבחינתי זה מראש להפיל את עצמי לויתור קיומי שלי. זה אומר לא לנסות לקדם את עצמי ולשמור את חומות השומן מסביבי. זה מפחיד אותי הרבה יותר. בדיוק כמו שאני לא מוותרת על לרצות ולשפר את חיי בתחומים אחרים, גם אם זה לא קל לי, כך גם בעניין ההשמנה. בתחושה שלי, ושוב, זה רק שלי, יש פה סוג של כניעה וויתור על רצון להיות במקום טוב יותר. לומר משפט עצוב כמו "אני לא מוכנה לסבול בשביל שלאנשים יהיה יותר יפה בעיניים" זה מרעיד לי את אמות הסיפין (מקווה שכתבתי נכון). אם אדם מרגיש שהוא פחות , לא משנה בכלל איזה סוג של פחות, אני לא מצליחה להבין איך אין בו את הדרייב לרצות ולשפר את עצמו, למען עצמו קודם כל, ממש לא למען האחר. לסבול? כאבי הגב, הברכיים, חוסר הנוחות שאחרי אכילה מרובה...זה סיוט וסבל רגשי ופיזי. לא מצליחה להבין (מלבד עניין האכילה הרגשית/ הפרעת האכילה), איך ברגע שיש שקט פנימי, איך יש כאלה שמוותרים על ההקלה הפיזית. בשיא הכנות, ממש לא מצליחה להבין.