מי כתב את קהלת?

סוריאל

New member
התעקשות?

כן, בערך כמו התעקשותם של כמה פיזיקאים תמהונים שכדור הארץ, לא רק שהוא עגול, ולא רק שהוא מרחף בחלל, הוא גם סובב את השמש! מי שמבין קצת בלשון המקרא וגווניה יתקשה מאוד לשייך את קהלת, ולו מבחינת לשונו בלבד, לשאר ספרי בית ראשון. *מה זה אהנות?
 
לפי דבריך, מגילת רות

יכול להיות שהיא שוכתבה על ידי צאצאיו של דוד, או אפילו סופרו, שרצה להוכיח שדוד הוא מזרע יהודה ולא איזה ווסל פלישתי... או במילים אחרות, אם כתוב "דברי קהלת בן דוד מלך בירושלים", למה שלא נאמין שאמנם קהלת נכתב בתחילת ימי בית ראשון? "הייתי מלך על ישראל בירושלים" - מגילת קהלת נכתבה לעתיד. שיקראו אותה לאחר מות המלך.
 
מגילת רות היא מגילת היוחסין של בית דוד

מי שכתב את מגילת רות רצה מאוד להסוות את מוצאו המואבי של דוד וכל המגילה נכתבה במטרה למצוא לווסל הפלשתי איזה שהוא קשר אפילו קלוש מאוד לשבט יהודה
 

גרי רשף

New member
אפכא מסתברא

לדוד מוקדש ספר שלם - שמואל ב' - שמספר ומפאר את עלילותיו וגם מזכיר את מעידותיו מילדות ועד זקנה. כל מה שספר רות תורם לביוגרפיה של דוד הוא הייחוס המואבי שלו.
 
למה אתה מתכוון ב-איפכה מסתברא

מה התהפך לך ומה הסתבר לך האם מגילת רות אינה מגילת היוחסין של דוד (לא ביוגרפיה) האם מוצאו המואבי אינו מתברר רק מתוך המגילה נ.ב חשבתה פעם למה ספר המוקדש לדוד נקרא שמו אל
 

masorti

New member
ספר שמואל לא מוקדש לדוד.

חלק מתולדות העם בתקופה זו הוכנס ע"י העורך המאוחר למה שנקרא היום "שמואל ב' ". ואם שכחת, כותבים "שמואל" במילה אחת. שמואל שמואל שמואל שמואל שמואל ואין שום קשר בינו לבין דוד, חוץ ממה שמסופר במקרא.
 
ב ס' שמו אל עורך מאוחר = תרוצים של חוסר הבנה

ספר שמו אל מוקדש ל- דוד (אפארזווטור)כמיסד בית מלוכה חדש על פניו של בית מלוכה קיים שמו אל שמו אל שמו אל ויש דוגמאות נוספות במקרא בכלל ובספרי שמו אל בפרט יש דברים ש צריך להבין לא רק לקרא אני יכול להוכיח לכל מי שרוצה לדעת שבספרי שמו אל דוד ושמו אל חד הם
 

Lakedaimon

New member
אתה מתכוון לאוזורפטור?

ואתה מודע לכך ששמות הספרים ניתנו למקרא בתקופה הרבה יותר מאוחרת? אין ממש שמות לספרים במקרא עצמו, אין ממש "כותרת" לספר.
 
אכן אוזורפטור

הערתך כמעט נכונה איננו יודעים כיצד מתי ואם בכלל ניתנו שמות לספרים אבל זה מה שיש בידנו מסורת .מסורת שכך כונו הספרים אין לנו כל ידיעה על האפשרות שהטקסטים המוכרים לנו לא נקראו או לא נקראו בשמות או בשמות אחרים ולמרות הכל כתבתי ספר המוקדש לדוד ונקרא שמו אל תודה על התיקון אוזורפטור
 

Lakedaimon

New member
אם אינני טועה התשובה היא גוטנברג.

הפעם הראשונה בה נקראים ספרי התנ"ך בשם היא כשהחלו להדפיס אותו בצורה מסודרת. אינני בטוח כלל כי ב"כתר ארם צובא" יש שמות לספרים.
 
זה הרבה יותר עתיק

כבר בדברי הימים מצויין ששמואל כתב את ספרו ספר איוב מוכר בשמו עוד מימי חתימת המקרא מגילת אסתר שיר השירים וספרים נוספים המוכרים בשמם מהדיונים בהכנסתם ובהכללתם בתנ"ך
 

eyalnadav

New member
דעת חז"ל קוהלת הוא שלמה המלך בן דוד

האם אתה מבין בפיזיקה ואסטרונומיה? כי לפי חוקי הפיזיקה (תורת היחסות של איינשטיין ) מה שתיארת הוא נכון ,והוא לא פחות נכון ממה שחושבים היום . זה פופלרי ונכון היום לומר שכדור הארץ סובב סביב השמש ולא ההפך אני אישית, זה לא מעניין אותי מה נכון ומה לא- אין שום נפקות מעשית לכך
 

masorti

New member
היות ואתה לא מבין כלום בתורת היחסות...

אני מציע שתימנע מקביעה מה אומרת תורת היחסות של איינשטיין.
 

יוסי ר1

Active member
נראה שחכמתו של שלמה

לא מוצתה רק בכתיבת משלים ודברי חוכמה, כי אם גם באיסוף של חכמות אחרים. ולכן, המצאות פתגם או אמרה החשודה כפרסית, יונית, אכדית או שומרית לא אמור להוביל למסקנה ששם כתבו את הספר או אפילו על זמנו של הספר. אפשר להניח שגם אם לשון כלשהי , למשל ארמית, נכנסה לאיטה לשפת הדיבור העברית, הרי שהיו מעטים שיצא להם לשמוע לשון זו עוד קודם לכן, ולאמץ ממנה מילים וביטויים מעניינים.
 

masorti

New member
רמזים לזמנו של הספר כנראה מצויים בספר...

קודם כל, "קהלת בן דוד" = קוהלת מבית דוד. אין שום הכרח שזה בנו הישיר של דוד. יתכן שהכוונה לאחד ממלכי יהודה מצאצאי דוד. רמז אחד על זהות אותו מלך הוא בפרק א' בספר: "אֲנִי קֹהֶלֶת, הָיִיתִי מֶלֶךְ עַל-יִשְׂרָאֵל--בִּירוּשָׁלִָם". מדובר על אדם שהיה מלך בירושלים, והפסיק להיות מלך. מתוך רשימת מלכי יהודה, אני יכול לחשוב על כמה: 1. עוזיהו - שחלה בצרעת וישב בבית החופשית, ובנו שלט בשמו. 2. מנשה - בתקופה ששהה במאסר באשור (כמסופר בספר דברי הימים) 3. יהואחז - הורד מכסאו והוגלה למצרים. 4. יהויכין - הורד מכסאו והוגלה לבבל. 5. צדקיהו - הוגלה לבבל עם החורבן. מתוך החלק הראשון של פרק ב' בקוהלת - ברור שהמלך הזה שלט בירושלים זמן רב. ("בָּנִיתִי לִי בָּתִּים, נָטַעְתִּי לִי כְּרָמִים. עָשִׂיתִי לִי, גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים; וְנָטַעְתִּי בָהֶם, עֵץ כָּל-פֶּרִי. עָשִׂיתִי לִי, בְּרֵכוֹת מָיִם--לְהַשְׁקוֹת מֵהֶם, יַעַר צוֹמֵחַ עֵצִים. קָנִיתִי עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת, וּבְנֵי-בַיִת הָיָה לִי; גַּם מִקְנֶה בָקָר וָצֹאן הַרְבֵּה הָיָה לִי, מִכֹּל שֶׁהָיוּ לְפָנַי בִּירוּשָׁלִָם.") לכן יהואחז ויהויכין יורדים מהרשימה. הקטע המעניין ביותר הוא בפרק ד': "יג טוֹב יֶלֶד מִסְכֵּן, וְחָכָם--מִמֶּלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל, אֲשֶׁר לֹא-יָדַע לְהִזָּהֵר עוֹד. יד כִּי-מִבֵּית הָסוּרִים, יָצָא לִמְלֹךְ: כִּי גַּם בְּמַלְכוּתוֹ, נוֹלַד רָשׁ. טו רָאִיתִי, אֶת-כָּל-הַחַיִּים, הַמְהַלְּכִים, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ--עִם הַיֶּלֶד הַשֵּׁנִי, אֲשֶׁר יַעֲמֹד תַּחְתָּיו. טז אֵין-קֵץ לְכָל-הָעָם, לְכֹל אֲשֶׁר-הָיָה לִפְנֵיהֶם--גַּם הָאַחֲרוֹנִים, לֹא יִשְׂמְחוּ-בוֹ:" מוזכר כאן מלך זקן שלא נזהר, מוזכר כאן מלך שהגיע לשלטון מבית האסורים, מוזכר "הילד השני" שהחליף/יחליף את השליט. ורוב הדמויות האלה היו בתקופת חייו של קוהלת. (אגב, לא מוכרח להיות שכל הדמויות היו בממלכת יהודה. יתכן שמדובר על ממלכות שכנות שלא מוזכרות במקרא. יתכן אפילו שמדובר על אירועים שקרו בממלכת בבל בתקופת הגלות.) אני יכול לחשוב על כל מיני אפשרויות לחלק מהדמויות, אבל לא מצאתי מסגרת זמן טובה לאחד את כולם.
 

יוסי ר1

Active member
הערה ל"ילד השני" שיחליף את השליט.

אברהם כהנא, בהקדמתו לספר קוהלת, מנסה לברר את זמנו. ומביא תאוריות שונות שצצו בנסיונות לקבוע תארוך מדוייק. בין הייתר הוא דן שם בכמה דוגמאות שמנסות למצא חוכמה סטואיקנית בספר, ומתייחס גם לדוגמא של הילד השני, שמקביל למשל כלשהו ביוונית. אלא, שאף אחת מהדוגמאות לא מספיק חזקה כדי לקבוע שזה העתיק מזה, אלא כדי להניח (כפי שכתבתי לעיל) שהיה שיתוף רעיונות והפרייה הדדית.
 

אלי ו.

New member
למה 'הייתי' בהכרח מדבר על עבר שנפסק?

אני יכול לראות אדם זקן המתבטא על חייו בלשון עבר גם אם הוא עדיין חי. בבחינת "אני אלי, חייתי בישראל כל ימי".
 
לא הגזמת?

האם אתה ה-אל שלך? שכחת איזה פסיק קטן...
 
למעלה