מי יתנני פסוק?

[תופס עוגב]

מי יתנני פסוק?

אני מחפש דוגמאות לפסוקים שמשמעותם, לולא טעמי המקרא היתה שונה. כמו למשל "נח היה איש צדיק, תמים היה בדורותיו. (ולא נח היה איש צדיק תמים, היה בדורותיו) דוגמאות מי יתנני?

 

[lexigali]

arami oved avi (?)

There is something about a dual meaning there, if I remember corretly. (.Sorry about the English - have temporary problems with the Hebrew on my machine)

 

[hillelg]

אכן

הטעמים מטעימים "ארמי - אובד אבי", ובכך מתאימים לפירוש חז"ל שהכוונה היא ללבן הארמי, שניסה לאבד את יעקב אבינו ("לעקור את הכול"). אבל ראב"ע מפרש "ארמי אובד - אבי", והכוונה היא ליעקב (או אולי לאברהם?) שברח מארם לארץ ישראל, ועל כן היה "ארמי אובד".

 

[תופס עוגב]

נ.ב. יש למישהו טבלא של כל הטעמים?

 

[nutmeg]

לא מבינה בזה כלום

אבל ראה מה גוגל מצא לי? גם פיסוק, גם תווים, גם קבצי קול... מה עוד צריך הבנאדם?

 

[תופס עוגב]

תודה מוסקט

(למרות שהעמוד הזה מאוד מאוד בעייתי כי יש הרבה גורמים שלא מוגדרים שם (וכמי שמכיר את החומר גם מהבטים אתנומוסיקולוגיים נוספים עוד פרמטרים לא מוגדרים...). אבל תודה

 

[גנגי]

בבקשה.

 

[תופס עוגב]

יופי גנגי (אני רואה שלא רק אימצת את

החצי של הנחמה מיופי נחמה, התאמנת בשביל שתוכלי לקבל את הברכה בעצמך, מה אומר, יופי גנגי!)

 

[nutmeg]

שובבה!

 

[שירה בלטר]

../images/Emo6.gif

ומשהו מאתמול: אתמול בדיון על טיבעונות פתאום שמתי לב- טעמים אידיולוגיים

עדיפים על טעמם של בע"ח

. ניסים ונפלאות.

 

[Houndour]

אני מגנה את זה בחריפות!!

 

[גנגי]

מה, שכחתי "חריף"? ../images/Emo4.gif

 

[vegan]

שמעתי טענה שאין טעם חריף

בהרצאה של שרה חמו שעוסקת בריפוי טבעי היא טענה שחריף זה לא טעם - אין בלשון קולטני טעם לטעם חריף. הטעם החריף הוא כוויות בלשון. זה כמובן עניין של הגדרה - כל אחד וההגדרה שלטעמו.

 

[nutmeg]

גם כואב זה טעם

 

[גנגי]

אין טעם בכאב.

עדיף לשמוח, לא לכאוב. אבל כמו שאמרת, גם זה עניין של טעם.

 

[שירה בלטר]

או- יש מבין.

 

[ST]

תן לי כמה שעות ואני סורקת לך ../images/Emo29.gif

(יכול להיות שזה יהיה גם כמה דקות) אני אבקש רשות מאבא שלי, ואני אנסה לשלוח לך את ההקלטה שלהם (במנגינה של המקרא, לא של ההפטרה.) אבא שלי (בין השאר) מכין חבר´ה לבר-מצווה. (בזכות זה אני יודעת גם.

)

 

[ST]

שכחתי - ../images/Emo29.gif

אשכנזי או ספרדי (לא בהכרח אתה, אלא הטעמים שאתה מחפש - יש קצת הבדל ביניהם)?

 

[תופס עוגב]

תודה תודה

המהותי עבורי, היא רשימת הטעמים עם שמות ומשמעות. את המנגינה האשכנזית של רובם אני זוכר הייטב מבר המצווה שלי (למרות שזה היה מזמממממן) ו...כן, אני יודע שיש הבדל בין הנגינות של התורה לאלה של ההפטרה לאלה של ספרי אמ"ת (אני לא יודע על מה ולמה ההבדלים האלה - ואשמח אם יש תשובות בנידון). על קיום ההבדלים בין נגינות ספרד, אשכנז ותימן, מהות ההבדלים וכו´ - אני די בקיא (מהתחום המאתנומוסיקולוגי), אבל כמובן שלא אתנגד, אם למישהו יש משהו לחדש לי בנידון. או אם לדייק - אשמח. (אם אפשר לקבל רשימה כזו עד יום שלישי אחה"צ - זה יהיה לעזר רב)

 

[ST]

בבקשה, ../images/Emo29.gif

סרקתי מתוך החומש (בראשית - מקראות גדולות - סדַר חדש - הוצאת "משה חי") גם את האשכנזים וגם את הספרדים (תראה את ההבדלים בקובץ). מבחינת השמות, אני חושבת שאין הבדל בין הטעמים של התורה ושל ההפטרות (ובכלל נביאים-כתובים), בספרי אמ"ת זה קצת שונה (למשל "עולה ויורד" שלא מופיע ב´רגילים´). מבחינת המנגינה, גם במגילות הטעמים שונים מהתורה ומשאר הנ"כ. קשה לי קצת להסביר בכתב, כששומעים מבינים. איכה למשל דומה קצת לאסתר, אבל עצוב ושקט יותר. שיר השירים, מבחינתי זה הידוע מביניהם (וזה שאני יודעת הכי טוב), כי קוראים בערב שבת (לא אצלנו בביכנ"ס, אבל כבר התרגלתי לזה), ובפסח.