יש הרבה
קח למשל את חמשת ה"מקראות שאין להם הכרע", שכבר ציינו חז"ל - "ובמנורה ארבעה גביעים משוקדים כפתוריה ופרחיה" (מי משוקד?); "וצא הלחם בעמלק מחר אנכי נצב על ראש הגבעה" (מה מחר?). הם מנו גם את "הנך שוכב עם אבותיך - וקם - העם הזה וזנה", ואת "כי באפם הרגו איש וברצונם עקרו שור - ארור - אפם כי עז" (ועוד פסוק שאני לא זוכר), אך שם כנראה האפשרות השנייה היא שהמילה תעלה לשני הצדדים - כמו שאומרים גם לגבי הפסוק "דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו" ועוד כמה. אני לא זוכר אם אחד מהחמשה היה "הלוא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב...", אבל גם אותו אפשר לפסק ביותר מדרך אחת. יש עוד כמה הטעמות שהפרשנים חלקו עליהם, וייתכן שהטעמים הם במפורש סטו מפשוטו של מקרא מכיון שמדובר בקריאה בציבור, מחשש להגשמה וכו´. קח את "שרפים עומדים ממעל - לו" בתור דוגמה. אם אתה רוצה, יש ספר מצוין של הרב מרדכי ברויאר על כל נושא טעמי המקרא; לא שאני יודע איך להשיג אותו.