מי יחליט בשבילי?

מי יחליט בשבילי?

השינה ממני והלאה (ליל שישי), ומכוון שכל באי הפורום בטח נמים להם את שנת העובד המתוקה שלהם, מה שלא יתרום לסיעור המוחות המיידי ארשה לעצמי לנאריך בדברים, ואיתכם הסליחה. על מה רציתי לדבר בשעת לילה מאוחרת זו? אחת הבעיות שנתקלתי בהן מאז איבדתי את בתולי אמונתי, הוא הצורך להיות זה שמחליט על החיים של עצמי, אני לא יכול עוד לשאול את הדמות הרוחנית שלי , איפה לקנות בית או האם לקבל הצעת עבודה זו על פני האחרת, אני זה שנשארתי לבדי להחליט את כל ההחלטות הללו. מעבר לבאסה המובנית של הבעיה הרי שיש כאן קושי גדול עוד יותר בכך שלא קיבלתי כלים להתמודד עם הקושי הזה. חלק עיקרי בחינוך שלי בחיידר ובישיבה היה לציית לגדולים, וכל הנוטל עיצה מהזקנים אינו נכשל וכו', ופתאום אני מוצא את עצמי במצב שאני הוא זה שנדרש למצוא תשובות, איך אני יכול? בקיצור נדפקתי, אין לי את מי לשאול, אבל בעצם יש לי את עצמי, למה אני מפחד לענות בעצמי תשובות על השאלות? למה שאני לא אקח אחריות? האם אינני טוב מספיק כדי לדעת מה טוב לי? בתנו לי לסתכל באילו שאלות מדובר? ננחי שאני רוצה לקנות רכב ואין לי מושג מהיכן להתחיל, הרי שישנם בעלי מקצוע שיעזרו לי או חברים טוביבם שישמחו להדריך אותי במשעול הפתלתל של מחיר הרכב כמשתקף מהמחירון לעומת המחיר במציאות וכד'. אבל אם השאלה היא מורכבת ממש כמו , האם לקנות בית בקומה רביעית בלי מעלית אבל מיקום נהדר והמחיר ממש מציאה, הרי שאין כאן תשובה ברורה, ולמעשה כל תשובה תיצור בעיה אחרת. כשאני חושב על כך עכשיו, אני מבין למה אני מעדיף שמישהו יחליט בשבילי, אחת מהנחות היסוד של אדם מאמין הוא, שהעולם עובד לפי תכנית סודית שעוצבה ע"י הקבה התכנית כוללת כל מה שהאדם יעבור במשך ימי חייו, בריאותו מצבו הכלכלי מספר ילדיו מקום מגוריו (עיין ברמבם הלכות תשובה?), וכל מה שנדרש מהאדם הוא למצוא באמצעות הרמזים שאלוהים פיזר בתורה (אסתכיל בתורא וברא עלמא) מהוי התכנית שנתפרה בשבילו, ואז יהיה לו ברור מה עליו לעשות, כי אם לא עשה כן, הרי שהוא יאכל אותה בגדול (דער מענטש טראכט און גאט לאכט- אלהים יחרבן את מה שהאדם מתכנן). סיפור מפורסם בגמרא על שני סופרי שלמה המלך, ששלמה ראה בנבואה שהם עומדים למות והוא שלחם לעיר לוז בו אנשים ל מתים לעולם וכשהגיעו לשערי העיר הם מתו לפני שהצליחו לעבור את המפתן, והגמרא מסכמת, שרגלי האדם הם ערבים לו והם יקחו אותו למקום שנדרש. נמצא איפה, שהאדם המאמין אינו מחפש את הפתרונות, הוא מחפש דבר אחד, בקצרה מה אלוהים החליט בשבילו כדי לחסוך את הדרך הארוכה שבסופו של דבר יתברר כרצונו ישתבח שמו. וזה בדיוק מה שאיבדתי בחסרון אמונתי, אני לא מאמין יותר שיש תכנית על (master plan) שכל שאני צריך הוא למצוא אותה, אלא היפוכו של דבר, אני הוא זה שבכל פסיעה ובכל צעד יוצר את העתיד, מה שמשליך על אחריות גדולה. איך אני יכול להתמודד עם זה. ולכן כשאני רוצה לקנות את הבית ההוא, אני לא מחפש את מה שנכתב בשבילי מששת ימי בראשית, אלא נדרש ממני לעמוד מול המציאות ולהתמודד עם האתגרים שמוצבים בפני, וזה לא קל בכלל. איך אתם מתמודדים עם זה? (למתווכים לא לפנות אלי בקשר לדירות, זה לא עומד על הפרק )
 
יש לך יכולת לארגן איזה נבואה או שתיים בשבילי?

תגיד לי כמה יחידות נבואהאתה יכול לספק לי ואציג לך שאלות בהתאמה.
 

Mishkafofer

New member
תחייה את החיים

אתה דומה לעולה חדש שעלה לארץ ולא מכיר פה שום דבר, עד עכשיו הלכתה אחרי רבנים וכל פיפס שהם צייצו אתה ישר ביצעת אפילו עם זה משהו צרכני או לא קשור לדת באופן מיידי. אם יש לך בעיה צרכנית- יש פורום צרכני אם יש לך בעיה אישית - יש את הפורום הזה ועוד פורומים בנידון. אם אתה רוצה ללמוד - יש פורומים של אוניברסיטאות וכו' דבר שני להתייעץ עם רבנים בסוגיות מסויימות לא רע, לך תדע אם ישיגו לך דיל לא רגיל
 
התייחסתי לנושא קבלת האחריות האישית

הנקודה היית, שכדתיים מלמדים אותנו שהגורל נתון בתכנית על שנוצרה ע"י אלוהים ואי אפשר להתחמק מכך, וכל מה שנדרש מאיתנו הוא לגלות את התכנית, ולכן כשאנחנו מחפשים תשובה אנחנו מנסים בעצם לגלות את מה שכבר נגזר עלינו בין כה, וברגע שזה ברור לנו אנחנו לא מנסים להתמודד עם זה , כי זו מהות הגורל. ולכן, ההתמודדות עם הדברים היא בעיקר במישור הקבלה וההשלמה, לעומת זאת כאדם שאינו מאמין בגורל אני נאלץ בנוסף לקבלת ההחלטה, גם להתמודד עם תוצאותיה, ןלדעת לשנותה כשדברים לא מסתדרים. מה שאומר שקבלת ההחלטה אינה תחנה סופית אלא תחנת מעבר פתוחה לשינויים.
 
מענין.גם כחרדי לא חייתי בצורה כזו.

וממילא לא חל שינוי מהותי כשאיבדתי את בתולי אמונתי.וכאן אגיד משהו מעט אישי גם היום לפעמים,וזאת בגלל הגנטיקה כנראה,אני חי במין תחושה שיש דין ויש דיין וכשאתה משתין מול הרוח אתה תתרטב בסוף.אני מבין שלא כל ההחלטות שלי יובילו אותי בהכרח למקום בו רציתי להיות.יש עוד גורמים שאינם בשליטתי.כל אחד יודע זאת כמובן אך השאלה עד כמה הידיעה הזו משפיעה על ההחלטות עצמן.המאבק שלי הוא שזה ישפיע פחות ככל שניתן אבל אני מודע לזה שזה קיים. מה שאני בעצם מנסה לומר שהחיים בצורה כזו לא בהכרח נובעים מהחינוך.אני חונכתי כדתי שאני חייב להחליט ולעשות ככל שלאל ידי ולא להסתמך על ניסים ועל אלהים-מה שקרוי בז'רגון הדתי "השתדלות".וכך שלא חל שינוי דרמטי.הדבר היחיד בנושא ההחלטות הן דוקא הכפיה החברתית ולאו דוקא הדתית.שם הרגשתי שאני חי את מה שהחברה והמשפחה מצפה ממני ולא מה שאני רוצה.הצרות והבעיות הן נגזרות שלהם ולא משהו אישי שלי ושל החלטותי.בתחום זה אם הינך עדיין חי בתוך החברה החרדית הרי השחרור אינו מלא.גם בזה אני לא משוחרר לגמרי באופן מוחלט כי אני מודה שאני מקריב איזה שהוא קרבן חברתי שלא בהכרח הייתי רוצה בו.אבל זה רוב בני האדם,ודאי הנשואים והורים לילדים,משלמים.
 
השאלה היא באיזה גיל עזבת

אם עזבת בסיום ימי הבגרות שלך הרי שלא נזקקת לפני כן לשאלות מהותיות, אלא לכל מיני הדרכות בישיבה. לאחד שמרגע שהגיע לבגרות הוא נזקק לאדמורו או רוששיבתו בכל שאלה מהותית, הרי שהעניינים יגעים יותר.
 
יתכן.אך אני מאמין שגם אילו הייתי נשאר

חרדי מאמין הייתי ממשיך בדרך אבותי שאת ההחלטות שלהם מכריעים בעצמם ולא הולכים ל"גדוילים" ולא לאדמורים לשאול.וכמובן שבמסגרת ההלכה. כך אני גדלתי.ובתקופתי זה לא היה מחזה נדיר.אבל אני מודה שאנשים כאלה (חרדים מאד ולא מודרנים כלל וכלל חלילה רח"ל הש"י) לא היו רבים ותוך תקופה לא ארוכה נעלמו לגמרי תחת המגף הדורסני של אסכולת ה"ועשית ככל אשר יורוך".
 
לגבי היש דין ויש דיין - הבחירות של האדם

הם הדין והדיין. במילים אחרות, האדם גוזר על עצמו את גורלו. אדם שבוחר להשתין מול הרוח, יתרטב, כי הוא החליט ובחר בכוון הלא נכון. או לקח את הריזיקה שהרוח תתהפך. (היה עליו לקחת...) אני מאמינה שכל מה שאדם עושה לעצמו הוא עושה.
 

סוג ב

New member
פורומים

איך הגעתי לתפוז בכלל? ניסיתי לתכנן טיול. כשהפסקתי לשאול וכשלא ממש סמכתי על עצמי, נכנסתי לפורומים. שואלים את הדמות הרוחנית על הגן? במקום זה נכנסים לפורום הורים לילדים, או אמהות.. שאלות משפטיות? גם לזה יש פורום. מחלות? יש כ"כ הרבה פורומים ברשת... כולל פורומים על כדאיות הדירה העומדת על הפרק. כיום, אני יותר סומכת על עצמי ומסתובבת בפורומים שונים רק כשממש אני לא יודעת מה לענות לעצמי. ברור שההרגל הקודם שלנו נוח והדמות הרוחנית פותרת לנו את כל הבעיות, אבל מציאות שגם חילונים שואלים, אמנם שואלים ברשת ובפורומים, אבל זה טבעי לגמרי שאנחנו נחשוש לסמוך רק על עצמינו ונעדיף לשמוע עוד דעות, אפילו דעות של מקצוענים ברשת.
 
דוקא בדקתי את האפשרות הזו ומה שהעליתי הוא:

כאשר השאלה היא פשוטה וברורה, הרי שגם התשובה תהיה פשוטה (אז למה שאלת...) כאשר השאלה מורכבת, ובנויה על התנסויות מוקדמות או סביבה שונה (לדוגמא בעיות חינוכיות של ילדים חרדים) נדרשת היכרות מוקדמת שזה אפשרי אם את כותבת בפורום לאורך זמן ואת מוכרת לכותבים הכבדים, אבל אם לא תשרפי את כל היום והכוח לסהביר את השונות של המקרה וכו'
 

סוג ב

New member
אז לא ישנת הרבה הלילה...

אמרתי שאני אישית מקבלת עזרה מהפורומים השונים, אם כי בגדול, אני מסתדרת לבד וסומכת על עצמי. מה שמתאים לי- לא מתאים לכולם. שאלת מה אנחנו עושים וזה מה שאני עושה.
 

mik504

New member
במובן מסויים פסיכולוג עוזר לך לדעת מה רצונך

כמעט בכל בעיה בחיים,יש לך נטיה דקה לצד זה או אחר רק השיקול הכבד של הצד שכנגד מונע ממך לקבל החלטה ,ומנסיוני האישי,פסיכולוג עוזר לך לדעת לאיזה צד אתה נוטה יותר על ידי שאתה מדבר והוא מכוין את דבריך בעזרת שאלות נכונות ואז אוזניך שומעות את מה שפיך מדבר וכך מתקבלים החלטות
 
ללכת לפסיכולוג קליני כדי לקבל תשובות?

גישה מעניינת, אני לא מכיר את התחום, אבל כמה שאני מתרשם פסיכולוגים הם חפרנים ללא רחם, ובהחלט יתכן שהם מובילים אותך לתשובה באמצעות חפירות הצלה כואבותו ומיותרות, אבל אם זה עזר לך מי אני שאומר אחרת.
 

mik504

New member
ברור שנושא כמו איזו דירה לקנות זה לא לפסיכולג

אלא אתה בוחן ומתייעץ עם המייבינים למיניהם בתחום וכמובן לא לשכוח את האשה.... התכוונתי בנושאים קצת יותר מורכבים וחשובים כגון גירושין או מהלך דרסטי אחר בחיים או אפילו שינוי מקצוע ועבודה..
 
טענה מעניינת ונכונה

גם אני מרגיש כך, אם כי בתור מאמין באלוהים כלשהו, עדיין לא ברור לי כמה הוא מתערב בעולם, מה שברור שלא באופן שוטף מסיבותיו עמו, לכן, גם אני חש את הפחד מקבלת האחריות. עם זאת, מרגיע הוא, שבדרך כלל קשה לעשות טעויות אקוטיות, מכיוון שלרוב בני האדם מבחר האפשרויות קטן מאד, ולכן בדרך כלל ההחלטות אינם משנות באמת את החיים. לגבי ההחלטות הגדולות, מומלץ להתייעץ עם מומחים בתחום, כדי להקטין את טווח הטעות, ולדעת שתמיד יש הימור בכל צעד. במידה מסויימת זה עדיף, כי עכשיו אתה יודע שאתה מסוגל לשפר את מצבך, לעומת המצב הקודם, שהכל אקראי, כי הרי לא היה לך שום מושג איזו תוכנית אלהים החליט לבשל לך.
 
מה הבעיה?

אצלנו הליטאים רב זה אחד עם שכל ממוצע ובעל מרפקים ששאולים רב בניגוד לאדמור הוא לא פוסק חד משמעית אלא שומע את הצדדים ומנתח יחד איתך תמצב(כך בכול מקרה הרב של אבא שלי) אז למה לא להיתיעץ איתו אם הוא אדם ידידותי וחכם?וחוץ מיזה צריך לזכור שיש לו השפעה. אז אם צריך משו אל תהסס לפנות אליו זה האינטרס שלך כרגע!(אני אישית עושה זאת דרך הנהג של הרב שהוא בן בית אצלנו,וכך קיבלתי עבודה לשנה הבאה בלי מאמץ)תכלס:הכול אינטרסים בחיים! ואני מצטרפת להמלצה של סוגי על פורומים גם אני מתיעצת בפורומים לגבי דברים מסוימים, וטוב לי אישית יש אח שהוא האורים וטומאים שלי ומעל הכול תיזכור שגם לך מותר להחליט!
 

עץ שתול

New member
לשאול את עצת האדמור????

מעולם לא עמדתי בקושי דומה כי הרי אפילו דבר הלכה אינני שואל לרבותי זה כבר עידן ועידנים, ובודאי לא כשזה נוגע לענינים גורליים. ואגב, אלו שמתיעצים את האדמו"ר מבקשים את הסכמתו גם בעניני שידוכים פרנסה וכד', ולא מצאתי שום סטטיסטיקה שאלו שעשו על פי עצת האדמו"ר יש להם בדירה יותר שמש, או שיש אצליהם יותר שלום בית ופחות גירושים, או שהפרוטה מצויה יותר בכיסיהם. אך ללבטיך ישנם אנשים מקצוענים (בהמשך לשיחתינו אתמול), ולא רבנים או המייבינים החרטטנים שבציבור החרדי יוכלו לקדם אותך במשהו, ההבדל היחידי בינך לבין החסיד המאמין המצוי זה שאתה תשאף להרויח להתקדם ולהתעשר בעוד שהחסיד יהיה מוכן באמונה ובעיוורון מוחלט להתרושש עד דלות במצוות רבו... "דער מענטש טראכט און גאט לאכט- אלהים יחרבן את מה שהאדם מתכנן" פירוש גדול על דרך הדרש!!! (יש איזה שיר על המילים האלה, לא?)
 
למעלה