לדעתי דוראנט זוכה לזלזול שלא במקום.
דוראנט קיבל הייפ עצום במכללות, וסיאטל לא היססו פעמיים כשנתנו לו את הקבוצה ביד. הוא מייד מושווה לרוקי האחרון שקיבל את הקבוצה לידיים, לברון. אבל בהבדל עצום, לברון הגיע מוכן פיזית לNBA. הוא אומנם היה עוד ילד, אבל כבר בגיל 18 היה לו בעצם את מה שיש לו היום, פלג גוף עליון חזק להפליא, ויכולת להגיע לטבעת מתי שהוא רק רוצה. דוראנט, בהבדל רב, לא היה מוכן לפיזיות ולעומס של הNBA. לפחות פיזית. תוסיף לזה את העובדה שהוא משחק באחת הקבוצות הרעות בליגה, מה שאומר שאין אף אחד שיוריד ממנו את העומס. בתחילת העונה הוא גם לא היה לו עם מי לשחק. ווילקוקס וארל ווטסון התחילו לשחק רק באמצע העונה, וגרין הוא גם לא אחד שאפשר לסמוך עליו. אין לו ממש למי למסור, אין לו מי שיפנה אותו לזריקות, ואין לו את הכוח הפיזי להתגבר על הגארדים החזקים והזריזים של הNBA. מה גם שסיאטל לא משרתת אותו בכך שנותנת לו לזרוק מתי שבא לו. ובכל זאת, לדעתי השנה הזו תחשל אותו לעתיד לבוא. הוא עוד יתחזק, ויפתח את החדירה לסל. את הזריקה מרחוק כבר יש לו. סיאטל תתחזק בקיץ בעוד רוקי, ועוד שנה שנתיים, אולי בעוד שחקן בכיר, ואני מאמין שאז דוראנט יראה הרבה יותר טוב ממה שהוא נראה היום. לי אין ספק שהוא יהיה אולסטאר. ולדעתי מגיע לו רוקי השנה. 19.6 נקודות ב42%, הולך לקו כמעט 6 פעמים במשחק, חסימה ו4 ריבאונדים, נותנים לו הפרש עצום על השאר. בגדול אני רואה אותו מגיע למספרים של 25-28 נקודות, 6 ריבאונדים למשחק. תנו לו שנה שנתיים. מעבר לו דווקא היה מחזור רוקיס לא גרוע כמו שמספרים לנו: אודן אומנם נעלם, אבל אל הורפורד היה שם בגדול. הילד שחקן של עבודה קשה, והוא מראה את זה לילה אחרי לילה באטלנטה. לא תמיד זה בא לידי ביטוי בטור הנקודות, אבל בריבאונד אין פשלות (וטריסטאן שנהנה ממנו בפאנטזי יכול להעיד). יש לו 9.8 נקודות ב50%, ו9.8 ריבאונדים, וזה ממש לא הולך ברגל. גם הוא לדעתי ישתפר ויגיע למעמד של 15 ו12. קונלי גם עבר עונה של פציעות, ובכל מקרה לדעתי הוא לא רכז ברמה של פול\דרון. גרין בלט לעיתים, וכמה שקשה לפרוח ליד שחקן דומיננטי, פי שתיים קשה לפרוח ליד רוקי דומיננטי בקבוצה גרועה. טיאנלינג לא היה שווה בחירה שישית מלכתחילה. לברואר יש קשיים משלו בקבוצה חלשה. ברנדן רייט מבושל על אש קטנה מאוד בגולדן סטייט, אבל כשנתנו לו דקות הוא נתן תפוקה. קשה מאוד להתבלט בגארבג' טיים כשלידך יש עוד 4 שמנסים להתבלט, אבל כשהבחור שיחק עם החמישיה, הוא היה תותח. אתלט ברמה, ידיים ארוכות, זריקה רכה,ריבאונדר טוב, וחוסם ברמה. עדיין רזה וחלש מדי בשביל הרמה הזו, אבל גם זה ישתפר. נואה לדעתי נותן מה שציפו ממנו (התלהבות, הגנה, ריבאונד), וגם הוואז לא ממש מאכזב. מי עוד? תדאוס יאנג בחודשיים האחרונים פורח ביחד עם פילי, ואני לא חושב שזה מקרי. ניק יאנג מנצל את חסרונו של ארינס כדי לבלוט מפעם לפעם, אבל גם כשהוא על המגרש הוא אופציה חמישית, ולכן משחקי ההעלמות שלו מובנים. אל תורנטון נותן הצגות מפעם לפעם, אבל בקליפרס של השנה בלתי אפשרי לצפות ליותר. דקואן קוק מספק נקודות, אבל משום מה ריילי מעלה אותו לפעמים כן, ולפעמים לא. ג'ארד דאדלי פורח בחודשיים האחרונים גם הוא, אבל זאת עדיין שארלוט. ג'וליאן רייט הראה דקות טובות כשווסט היה פצוע. קריטנטון ונאברו מבליחים, אבל בשיטה של ממפיס בלתי אפשרי לשמור על יציבות. רודני סטאקי ואפללו לא מקבלים הרבה דקות, אבל לפחות סטאקי מנצל אותם היטב. שון וויליאמס היה טוב כשקיבל דקות. ווילסון צ'אנדלר מתחיל לתת תפוקה לאחר שהתחיל לקבל דקות, וארון ברוקס השתלט על עמדת הרכז המחליף ביוסטון (לפני פרנסיס וג'יימס שנעלמו). וגם בסיבוב השני היו כמה רוקיס מוצלחים. קרל לאנדרי הפך לשחקן רוטציה בקבוצה טובה, ולהבדיל גם ארון גריי. די ג'י סטרוברי מחליף את נאש, כשבנקס לא קיבל אפילו הזדמנות. ואפילו לסמה שלא קיבל הזדמנות בגולדן סטייט, מקבל אותה עכשיו במיאמי ומוכיח שהוא חוסם מעולה (3 משחקים - 8 חסימות). אני חושב שהמחזור הזה ילך וישתפר, ואני צופה שאודן, דוראנט, ברנדן רייט, אל הורפורד, ותורנטון יהיו אולסטארים ביום מן הימים. בנוסף, יהיו המון עוד 10-15 שחקני רוטציה, וזה המון.
