בירושלים היה לכל חלבן ארגז נעול
משאית תנובה היתה מחלקת כדים וקרח לארגזים והחלבן היה לוקח בעגלה ידנית כדים מכוסים שק רטוב במי קרח ועובר עם כד מדלת לדלת, מודד ליטר, חצי או רבע וממשיך לשכנים הבאים.
לאלה עם העגלות עם סוס היה פעמון והם באו אחרי הצהרים, כשאנשים חזרו מהעבודה.
חס וחלילה אם החלבן, מוקדם מאד בבוקר היה מצלצל כך.