מי זוכר ?

[sailor]

מענין

כשהייתי מגיע לירושלים בשנות ה-70 הייתי צריך לקנות לאמי נפט בתחנת דלק, כי כבר לא היתה חלוקה, לפחות בקרית יובל.

 

[אפונה ירוקה חמודה]

מילוי נפט בתנורי פרידמן

המיכל ממתכת, היה מונח בתוך התנור כשראשו למטה. היתה מן 'צ'ופצי'ק' זרבובית שכובד המיכל הזרים את הנפט לטבעת הבד הסופג את הנפט. כל פעם שהנפט זרם קצת היו שומעים "שלוק שלוק שלוק" הבד שותה את הנפט. הצליל הזה נצרב בזיכרוני כמשהו שמסמל חם ונעים בבית כל המשפחה ביחד בחדר הסלון המחומם - וגשם בחוץ.

 

[Y. Welis]

ושני סוגים - שני מיכלי זכוכית או אחד גדול מפח

לנו היו 2 הזכוכית. היו כבדים למדי למילוי. אבל כאמור - הנפט היה אז זול מאוד, פי כמה מאשר היום: פחות מחצי שקל לקילו בסוף השמונים.

בהמשך עברנו לתנור שלא יוצר ריחות, עם זכוכית עבה שמגבירה את האור. היה מנורה וגם תנור. אוירה ביתית מיוחדת - גם אצלנו.

 

[sailor]

דוקא פרידמן? את מתכונת לתנור פירסיד

לנו היה לפני כן פרידמן כזה http://www.friedman-factory.com/_/rsrc/1334602377629/products/Products-11.jpg?height=320&width=223
שבו היו ממלאים את המיכל בתחתית התנור.

 

[ליילנד המקורית]

היו פרידמן ופיירסייד

באןתן מבנה

 

[sailor]

היו פירסיד של הרבה יצרנים כולל של פרידמן

 

[הטכנאי קרמר]

אז הייה חורף אמיתי . הלכתי עם קטגס + סוודר

היום מי זוכר מה זה סוודר . עברו הימים האלה

 

[Y. Welis]

אופנת בגיר, מן הסתם...

שנים היתה אז במודעות, עם מגוון סוודרים.

עמוק לתוך השמונים, גם כשהמקור מהשבעים נעלם מזמן. אבל אז הכל היה איטי יותר.

 

[sailor]

בגיר.

פולגת הוקמה שנים רבות אחרי שאתא ולודז'יה התחילו למכור גטקעס.
וסודרים היו לרוב סריגת יד של האמהות, בחנויות אפשר היה למצוא זבל או סודרים יקרים בטרוף תוצרת חוץ, לרוב אנגלים או סקנדינבים.

 

[רוזהלי]

אצלנו ברמת גן

בערב לפני שהלכנו לישון שמנו בקבוקים ריק של חלב ליד הדלת ובבוקר מצאנו בקבוק מלא. בימי שישי החלבנית גבתה את הסכום השבועי.