אי אפשר לדעת מראש כמה תצמח הכלכלה. כסף מגובה תוצר מדפיסים בהתאם לגידול התוצר בפועל, לא בהתאם לצפי עתידי שעדיין אינו. זה ההבדל בין כסף מבוסס תוצר לכסף מבוסס על חוב.
א'. באמת לא הבנתי למה בהודעה 14 הנרי כותב "כמות הכסף חייבת להיות מבוססת על
הערכת גודל הכלכלה
בעתיד הקרוב", כי כאילו, למה לא לייצר כסף בהתאם לגודל הכלכלה בהווה?
כי אנחנו לא יודעים מה גודל הכלכלה בהווה ולכן צריכים לחכות לדוחו"ת כלכליים שמגיעים פעם בחודש או חודשיים? ככה שלמשך איזה שתי שניות שם הולך להיות מצב שיש יותר תוצר מאשר כפי מה שיש כסף? ואז למשך כמה רגעים הולכת להיות איזושהי דפלציה רגעית? אבל הרי שהיא תהיה קטנה מאוד ותתוקן מיד עם ייצור הכסף הנוסף אחרי הגעת הדוחו"ת הכלכליים הרלוונטיים כל חודש-חודשיים, לא?
ב'. והרי שייצור כסף מראש על בסיס הערכות של גודל הכלכלה בעתיד, הערכות אלו יכולות לפספס בקלות לטובה או לרעה ואז באותה הקלות יכולות להיווצר אותן אינפלציה או דפלציה רגעיות שיתוקנו עם הגעת הדוחו"ת הבאים, לא?
ג'. ככה שבעצם, לפחות מהבחינה הנקודתית הזאת, השיטה הטובה יותר היא זאת עם פחות סיכויים "לפספס", ואז הנרי כן צודק? כי אם אנחנו לא עושים כלום ומחכים לדוחו"ת העתידיים, והכלכלה בהכרח תצמח או תקטן ככה שכן צריך פחות או יותר כסף בשוק, אבל אנחנו לא עושים כלום כי אנחנו מחכים לדוחו"ת כי הכלכלה מבוססת תוצר, אז בהכרח נפספס? בהכרח נפספס בשעה שלשיטה של ייצור כסף שלא על בסיס תוצר מנסה להקדים תרופה למכה ועלולה לקלוע למטרה ככה שלייצור כסף שלא על בסיס תוצר לפחות יש סיכוי ליצירת התאמה בין כמות הכסף לכמות התוצר?
ד'. והאם משהו מכל זה בכלל משנה? כי בין אם אנחנו כן מחכים או לא מחכים לדוחו"ת שמגיעים כל חודש או חודשיים, הרי כמה אינפלציה או דפלציה יכולים כבר להיווצר בחודש או חודשיים לפני שנתקן? ואז האם אלו בכלל השאלות שעל בסיסן אנחנו צריכים להחליט האם עדיף כלכלה מבוססת תוצר או כלכלה מבוססת חוב?
ה'. כלכלה לא מבוססת תוצר בהכרח תהיה כלכלה מבוססת חוב?
הניו דיל עבד במקרה, זו הייתה אנומליה, ב2008 כשעשו אותו דבר זה גרם לגרעון לצאת משליטה ולבועת הנדל"ן להחמיר. האינפלציה הרשמית בארה"ב אינה כוללת את מחירי הבתים ולכן נוצר רושם מוטעה כאילו האינפלציה לא יצאה משליטה, אבל היא כן.
ו'. אולי הניו דיל לא הייתה אנומליה כי הניו דיל היה פעולות מרובות שננקטו במקביל ככה שאולי בשעה שאנחנו חושבים שמה שעבד היה הדפסת הכסף שלא על בסיס תוצר, מה שבעצם באמת עבד היה משהו אחר שהם עשו?
ז'. הרי הם גם עשו משהו בדיוק הפוך לזה, נכון? תקן הזהב. אז רגע. איך אפשר לייצר כסף שלא על בסיס תוצר וכן על בסיס תוצר באותו הזמן? אבל הרי הניו דיל ומגוון פתרונותיו היו דברים שיושמו לאורך שנים, אז אולי קודם הם ייצרו שלא על בסיס תוצר ואז החליפו לכן על בסיס תוצר? או שאולי זה היה כמו במלחמת וייטנאם, כשייצרו על בסיס תוצר, אבל במקביל הרשו לעצמם לחרוג מזה במידה מסוימת, עד שהרמאויות שלהם הובילו בסופו של דבר לביטול תקן הזהב, כאשר בניו דיל ההבדל היה שתקן הזהב פשוט הצליח להחזיק מעמד?
לדאוג שהערך ישכון בכסף עצמו (למשל מטבעות זהב) לא כדאי כי זה פשוט יקר מדי. כמות הזהב מאוד מוגבלת.
ח'. זה לא חייב להיות זהב. מה שנקרא "המתכות היקרות", הן באמת מאוד יקרות, והכמות מן המתכות האלו שצריך עבור מטבע עולה בהרבה בשווי שלה מאשר מה שאנחנו צריכים שהשווי של המטבע יהיה. מתכות "לא יקרות" מסוימות דווקא מתאימות באופן מושלם כי הן כן יקרות בדיוק במידה הנכונה בשביל שהכמות הדרושה למטבע באמת תהיה שווה את הערכים שאנחנו צריכים עבור המטבעות. מתכות האינדיום והבריליום לדוגמה יכולות להתאים כי כמות החומר של המתכות האלו בכמות של מטבעות תואמות את הערכים שאנחנו צריכים ובהיותן מתכות "לא יקרות" ("יקר" זה בעיני המתבונן) מייצרים אותן בכמויות הרבה יותר גדולות מאשר זהב לדוגמה ולכן זה באמת יכול להתאים.
גיבוי של המטבע אמור להספיק.
ט'. עובדה שלא. כי ברגע שבניו דיל רק "קשרו" את הערך למטבע בצורה כזאת שהם אמרו לעצמם "אוקיי, מעכשיו נגביל את ייצור הכסף לפי כמות הזהב", אז עובדה שבסוף הם פשוט קמו יום אחד בבוקר, כמה עשרות שנים מאוחר יותר, ופשוט החליטו להגיד לעצמם "אוקיי, אז מעכשיו לא נגביל יותר את ייצור הכסף לפי כמות הזהב כי אנחנו צריכים יותר כסף בשביל מלחמת וייטנאם" ואז השיטה קרסה.
כאשר הכסף, במקום להיות מגובה בערך, הערך ישכון בו עצמו, קשה לראות תרחיש שבו הטמטום של הממשלה, תהיה מטומטמת ככל שתהיה, תצליח להיות מטומטמת מספיק בשביל לעשות איזשהו משהו שיגרום לאובדן הערך הזה.
המקסימום של המקסימום זה שהממשלות מטומטמות מספיק בשביל לנטוש את השיטה המופלאה הזאת, ואתה יודע מה?, אני אלך איתך אפילו עוד יותר קיצוני, מכריזות על המטבעות האלו כהילך לא חוקי כי לא רוצים יותר שקלים או דולרים או אירו או אני לא יודע מה כי רוצים משהו אחר, ככה שאי-אפשר לקנות איתן יותר, ועדיין שום דבר מכל זה לא באמת יהיה משנה, כי הערך עדיין יהיה טמון במתכות עצמן של המטבעות, ככה שעצם זה שהשקל, הדולר, האירו, ואני לא יודע איזה עוד מטבעות, לא יהיו שווים כלום יותר, זה לא יהיה משנה, כי כל המטבעות האלו שכתוב עליהם ומוטבע עליהם ערכים של עשרות ומאות שקלים, דולרים ואירואים (איך כותבים "אירו" ברבים, אתה יודע?), עדיין יהיו שווים בדיוק את הערכים האלו, גם אם המטבע אחר, או גם אם אין שום מטבע אחר כי כל המדינה קרסה או אני לא יודע מה, כי אז פשוט מוכרים את כל האינדיום והבריליום הזה ועוד מתכות שעלולות להתאים לאנשים אחרים, גם אם במטבעות אחרים לגמרי ממדינות אחרות לגמרי.
כדי להדפיס עוד כסף כאשר תקן הזהב בתוקף חייבים או להגדיל את מלאי הזהב או לפחת את המטבע באופן רשמי.
י'. לא נשמע משהו. אם כבר כסף שמגובה בערך במקום שהערך ישכון בכסף עצמו, אז עדיף תקן מתכות יקרות (או גם של מתכות יקרות וגם של מתכות לא יקרות כי ראינו שגם מתכות לא יקרות יכולות להתאים לכסף שהערך שוכן בו עצמו ואז למה שזה לא יתאים כגיבוי לייצור הכסף) מה שיאפשר פחות צורך ותלות בהגדלת מלאי המתכות ובפיחות המטבע (שאלו דברים שמעכבים את הכלכלה ומזיקים לה) ויאפשר גם ביטחון רב יותר כי עכשיו הכלכלה תהיה מגובה על-ידי סל רחב של מתכות במקום מתכת אחת שפתאום ערכה יכול לעלות בהרבה או לרדת בהרבה, מה שיאפשר יציבות גדולה יותר של הכלכלה.
אני בכל מקרה, מהסיבות שהסברתי, חושב שכסף שהערך שלו שוכן בו עצמו זה הכי טוב (כי הרי לטיפשותם של האנשים אין גבול ולכן צריך ללכת על הכי בטוח שרק יכול להיות [ולכן "אמור להספיק" זה לא מספיק טוב], וכסף שהערך שלו שוכן בו עצמו, זה יהיה הדבר שיהיה הכי קשה לדפוק ולהרוס).
אסור כאשר תקן הזהב תקף להדפיס כסף לא מגובה.
י"א. אז איך הם עשו את זה והרסו הכול? רואה? רק כסף שהערך שלו שוכן בו עצמו עובד.
כדי למנוע פיחותים סתם, יש לחייב את הבנק המרכזי לנמק את הפיחות ולהבטיח שלא תגדל האינפלציה (דהיינו לנקוט צעדים אנטי אינפלציונים במקביל להדפסת הכסף מיד אחרי שהוכרז הפיחות).
י"ב. יש פה יותר מידי משתנים וחלקים עובדים, יותר מידי "אם" ויותר מידי דברים שצריכים לקרות וחלקים שצריכים ליפול בדיוק אל המקום שלהם בשביל שהכול יעבוד. זאת הסיבה למה זה לא יכול לעבוד ולמה זה לא עבד מעולם (עבד מצוין במשך שלושים שנה ואז קרס אל תוך תהום הנשייה זה לא נקרא "עבד" בעיניי).
לאונרדו דה וינצ'י פעם אמר ש-"פשטות היא התחכום האולטימטיבי", ונראה ששנינו מבינים את העיקרון הזה, כי שנינו מבינים שככל שהדברים פשוטים יותר, ככה שיש פחות כללים וחוקים לעקוב אחריהם, ככה יהיה יותר קשה לדפוק הכול, ואחד מהכישלונות הגדולים ביותר והבעיות הגדולות ביותר של הכלכלות המודרניות הוא התחכום הרב שלא לצורך שלהן.
נראה שהדבר שאנחנו חלוקים עליו הוא כמה אחורה צריך לחזור, וכמה יותר פשוטים הדברים צריכים להיות.
הפילוסוף הגל פעם הסביר שתקופות שונות בהיסטוריה הן לא רק יותר טובות ופחות טובות מתקופות אחרות בהיסטוריה, אלא שתחומים שונים ואספקטים שונים של החיים הגיעו אל השיא ההתפתחותי, המוסרי והצודק שלהם בתקופות שונות, ככה שאין רק תקופות פחות טובות או יותר טובות בהיסטוריה, אלא תחומים שהיו יותר טובים או פחות טובים בתקופות שונות, טובות יותר וטובות פחות, ככה שמה שבעצם הגל מלמד אותנו, זה שהחברה הכי טובה שיכולה להיות והעולם הכי טוב שיכול להיות, צריכים להיות למעשה מורכבים מן התחומים השונים והאספקטים השונים של החיים שישנם, כפי מה שהיו בתקופות שונות של ההיסטוריה, שבהן הם היו הכי טובים.
היום, העולם הוא הכי טוב שהוא אי-פעם היה. העולם גם היה הכי טוב שהוא אי-פעם היה בתקופה של הגל. העולם הוא הכי טוב שהוא אי-פעם היה כבר חמש מאות שנה ברציפות, ועדיין לא הגענו לעולם מושלם. מה זה מלמד אותנו? שעולם מושלם באמת צריך להיות מורכב מכפי מה שהדברים היו בתקופות שונות בהיסטוריה.
אין ספק שהכלכלה, שלא כמו תחומים אחרים, צריכה דווקא להתקדם אחורה ולא קדימה, כי כאשר זה מגיע לכלכלה, התקדמות אחורה היא בעצם התקדמות קדימה, כי הכלכלה היום זה חרא והדברים בעבר עבדו יותר טוב, לפחות כלכלית. כי הרי כפי מה שהסביר הגל, התקדמות קדימה בזמן משמעה לא בהכרח התקדמות קדימה בקדמה, ונראה שעם הכלכלה זה עובד בדיוק ככה. היא התקדמה אחורה ולא קדימה ככל שחלף הזמן, בגלל תנועת המטוטלת של ההיסטוריה.
אתה חושב שצריך לחזור ל-1970. אני מצדי חושב שלחזור ל-1970 זה לא רע, אבל שמוטב יהיה לחזור אפילו עוד יותר לאחור, מכיוון שלטעמי, ככל שנקשור את הקשר שבין הערך לבין הכסף כמה שיותר חזק, כך ייטב.
י"ג. בהמשך לדבריי הקודמים, ותוך כדי שמירה על אותו קו מחשבה והלך רוח, אני חושב שצריך לבטל/לשנות כל דבר שהופך את הכסף לפחות מוחשי ולפחות אמיתי, ולכן יותר מסוכן.
כפי מה שאמרתי להנרי, צריך לבטל את השטרות. מטבעות ששוות כפי מה שכתוב עליהן שהן שוות, צריכות להיות המזומן היחיד. וצריך גם לבטל את כרטיסי האשראי והצ'קים ככה שצורת התשלום האפשרית היחידה צריכה להיות המטבעות, מה שיהפוך את המטבעות לצורת המזומן היחידה בפרט ולצורת התשלום היחידה, בכלל.
לדעתי גם לא צריך להיות דבר כזה כסף שכל קיומו הוא במחשבים (ורוב הכסף בעולם נמצא שם). מדובר בכסף שאין בו ערך אמיתי מעבר לערך שמוסכם שיש בו בעקבות רעיון או הסכמה חברתית שכאמור, יכולים להתערער בקלות. בדיוק כמו עם השטרות והמטבעות של היום שעשויים ממתכות זולות. כל הכסף שקיים, לדעתי, צריך להיות קיים בעולם הפיזי והמוחשי ולהכיל בתוכו את הערך הנקוב שלו. אין לי בעיה שבמחשבים ובחשבונות בנק והכול יהיה כתוב שיש "ככה וככה כסף" אבל הנקודה היא שזה כסף שצריך להיות לו ייצוג בעולם האמיתי וצריך להיות קיים פיזית בצורת המטבעות (שיהפכו למזומן היחיד בפרט, ולכסף היחיד בכלל). כסף שכל קיומו מתחיל ונגמר במספרים על צג מחשב, זה צריך להיות אסור.
והבנקים וסניפי הבנק שבהם נמצאים החשבונות של האנשים צריכים להכיל פיזית את אותם מטבעות ואת אותו כסף שכתוב שיש בחשבונות שמשויכים אל הבנקים האלו והסניפים האלו. כל חשבון של כל לקוח צריך לקבל כספת ובכל כספת צריך להיות את אותו הכסף ואת אותם המטבעות, שהערך של המטבעות האלו והכסף הזה זה הערך הנקוב שלהם, באותה הכמות שכתוב שיש בחשבון, ככה שכל כספת של כל חשבון תכיל פיזית את הכסף שכתוב שיש בחשבון, ותימצא (הכספת) בבנק שבו רשום החשבון.
