מי במשמרת לילה ???

[שKקירה]

מי במשמרת לילה ???

מי ער?

 

[Anna begins cc]

נכון כבר נמאס לך שאני עונה לך בשעות האלה?..

 

[דניאל12319]

זה כל כך טבעי שתתחילו לדבר ביניכן

בטלפון בלילות...

 

[דניאל12319]

רק אני רואה את זה ?

 

[puma141]

דניאל..

תגיד יש מצב שאתה פותח פוסט *חחחח* על- "הרגש בעיני הוא......"
אני קוראת אותך מלא. אבל באמת כל מה שאני רואה-זה שכלתנות...
שום דבר על רגש. שום דבר שמפגין רגש..

וזה מעניין אותי איפה הוא אצלך.

 

[איש המתח]

 

[puma141]

מה זה אומר?

בנוגע למה שכתבתי......

 

[איש המתח]

זה אומר ש...

העלית בי חיוך

, לאור מה שכתבת על רגש

.

 

[puma141]

יופי אני שמחה..

כי לך תדע מה תהיה התגובה של דניאל..*אני מפחדת*

 

[איש המתח]

אני רואה שהוא 'אדום'

 

[puma141]

חחחח יואו לא שמתי לב!

די נו..אל תכניס אותי למתח!

*צל, יש מצב שאתה מוחק את מה שכתבתי? אני חוזרת בי.....
או שאתה מוריד לו את האדום המלחיץ*

 

[דניאל12319]

מה זה רגש ?

צחוק, כעס, עצבות, חשש, אהבה...

אם קראת הרבה דברים שכתבתי, הדברים שלי אף פעם לא הובילו אותך להרגיש שום דבר מהנ"ל ? המילים שלי נשמעות לך תמיד יבשות ולא מעוררות שום סוג של רגש ?

 

[puma141]

בטח שכן! אבל זה טריקי מה שכתבת לי...

זה הרגש שלי..

רציתי לדעת מה הרגש שלך לגבי נושא הרגש
אתה מתנהל ממנו?
הרי רגש הכי חזק שיש זה המון פעמים רגש שיש לנו אומץ להרגיש אותו גם כשהוא בא
באופן ספונטני....לעוף איתו!

אצלך..איך להגיד..התחושה היא שקצצת לו את הכנפיים משום מה.
ו-אולי אני טועה!

כאילו כל מה שהוא לא הגיוני, שכלתני, מדעי, ברור וידוע, "קיים"-לא נמצא שם אצלך....

 

[דניאל12319]

נכון שזה הרגש שלך

אבל לפחות בחלק מהמקרים, המילים שלנו מכוונות מראש ליצור רגש מסוים.

דבר נוסף, גם אם דעה מסוימת מוצגת כ-"שכלתנית", זה לא מונע או סותר רגש. יש עניין של שכלתנות של הרגש, להבין את הרגש... למשל... היה דיון שבו נימקתי מדוע אני לא נוהג לחזר אחרי בחורה כשאני מרגיש שאין הדדיות, והזכרתי מספר פעמים שאחת הסיבות היא שנכוויתי מזה בעבר, וחשוב לי לשמור על הלב שלי. האם זו אינה הבעת רגש ? (גם אם נמצאת בתוך עמדה שכלתנית)

 

[דניאל12319]

תדעי לך

שלעיתים, דווקא מי שמרגיש חזק, יהיה הכי זהיר עם רגשותיו, כלפי מי הוא מפנה וכמה הוא חושף. רגש חזק הוא סוג של חולשה, כי הוא גורם להתנהגויות לא הגיוניות ולכן לא תועלתניות לאדם. כמו מכור לסם שחייב את הסם, הוא יעשה הכל כדי להשיג את הסם, גם במחיר פגיעה עצמית.

 

[puma141]

אבל הוא גם כייפי! זה כמו אקסטרים של החיים..

והכח האמיתי הוא להגיד--וואלה זה נכשל, או אני לא רוצה את זה עוד-אבל היה כייף ויש לי את הכח ללכת....
כי אני יודע שזה לא.
כמו שאתה סומך על שיקול הדעת שלך, סמוך על הכוחות שיש לך.

אל תפחד לכאוב-זה חלק מהקומפלקס של החיים האלו..

 

[דניאל12319]

זה לא כל כך פשוט

"והכח האמיתי הוא להגיד--וואלה זה נכשל, או אני לא רוצה את זה עוד-אבל היה כייף ויש לי את הכח ללכת.... כי אני יודע שזה לא."

במקרה הזה, אם מדובר על קשר שצבר קצת פז"מ, הקושי בלהיות הצד היוזם הוא להתמודד עם נקיפות המצפון על הצד שעוזבים אותו. זה הרבה יותר קשה מאשר להתמודד עם הרחמים העצמיים במצב הזה. ועוד יותר קשה מנקיפות המצפון של הצד היוזם, זה להיות בצד שעוזבים אותו. זה הכאב הכי הכי גדול שיש... ומה שמוזר זה שדווקא אהבה נכזבת (כזו שלא ממש התממשה והיתה רק בשלביה המאוד מוקדמים) יכולה להיות הרבה יותר כואבת, כי עושים אידיאליזציה.

בקיצור, להיות בתחילת קשר, לחזר כמו משוגע (חד צדדית, ולא למקבל), לפתח רגשות ולהתאהב, ובסוף לחטוף את ה-"לא", זו פשוט דרך התנהלות שחד משמעית אינה מתאימה לי.

 

[puma141]

אנחנו אוחזים

בקצוות הבנה שונים כנראה
כי זו לא הייתה הכוונה שלי בכלל!

עוד מעט אני אנסה להסביר לך שוב....או שאולי אם תקרא את המענה שלי לפני זה, תבין יותר.

 

[puma141]

טוב אז....

קודם כל אני נותנת

ללב שלך....
אבל דניאל גם אני נכוותי ואני לא חושבת שקיים מי שלא..
בטח לא בגילאים שלנו.
אני זוכרת שממש ניהלתי איתי שיחה בקטע הזה כשהייתי קטנה יותר.
המסקנה שהגעתי אליה היא כמו המסקנות שבעיני אמורים להגיע אליהן אחרי חוויות "קשות" פוגעות.
זה כמו לבחור בין לגעת בחיים, להיכווה ולגייס את הכוחות וההגיון שיש בי, כדי לעבור את המכשות..
אז כן נכנס ההגיון והשכלתנות.
אבל אסור לוותר על הרגש-כי נפגעתי בעבר.
הרגש אולי זה סימפטום לדברים אחרים שאנחנו לא רוצים להפגע מהם, לכן אנחנו סוג של "אוטמים" אותם, לא\
מוכנים ללכת איתם עד הסוף!
ואני רואה בעד הסוף-את משמעות הקיום שלנו
וכשאני אומרת עד הסוף-אני מתכוונת לחיוב שבזה לא לדברים השליליים..

פשוט..*אולי-אני-טועה* סליחה שאני חוזרת על זה כי כלום לא בטוח בראיה שלי רק משום העובדה
שאני לא מספיק מכירה, אני רואה שאתה שופט אנשים שחיים הרבה על פי הרגש ומתנהלים על פיו קצת לחומרה..
ואז אני שואלת אותי...אולי בעצם אתה קצת מקנא באלו שאתה שופט אותם
-כי..לא מצאת את הכוחות שלך לגעת יותר במקום של הרגש, ואולי להתנהל על פיו..

אני לא בטוחה דניאל, אבל רק אולי.
תבדוק את זה איתך..
כי לי בכל אופן עושה רושם שיש בך מלא כח..פשוט לא בדקת את הנושא הזה מזמן..

 

[דניאל12319]

זה דווקא לא בא מהמקום הזה

את כותבת:

"אני רואה שאתה שופט אנשים שחיים הרבה על פי הרגש ומתנהלים על פיו קצת לחומרה.. ואז אני שואלת אותי...אולי בעצם אתה קצת מקנא באלו שאתה שופט אותם"

כבר אמרתי לך בעבר שיש פער בין התדמית שלי כאן, לבין המציאות. במציאות אני פחות מסוגל ללכת בצורה שכלתנית. אני מבין את הטעויות של מי שהולך "עיוור" אחר הרגש, כי אלו טעויות שגם אני עשיתי בעבר. אני חושב שהאידיאל זה להתנהל בצורה שכלתנית, ושכלתני זה לא אומר לחיות בלי להרגיש, אלא כמו שמפעילים אינטיליגנציה "קלאסית", כך גם להפעיל אינטיליגנציה רגשית כדי להשתדל ולהימנע מאסונות רגשיים.

אם למשל, להשיג אהבה גדולה היה אפשר *רק* ע"י חיזור אובססיבי אחר אישה, שלא חושפת את רגשותיה האמיתיים רק עד שלב מאוחר מאוד של החיזור, ללא ספק הייתי עושה את זה. העניין הוא שלא חייבים כך, אפשר למצוא אהבה גדולה גם בצורה זהירה יותר, כמובן שזה לא מבטיח שלא יהיו פאשלות בדרך, אבל בהחלט מקטין את הסיכויים לכך (בהשוואה להתנהלות שהיא לגמרי "חסרת אחריות", בה נותנים ללב דרור לרוץ אחרי מי שהוא רוצה).