כוחו של מגע../images/Emo20.gif
לא במובן האירוטי, במובן האנושי על כוחו המרפא של המגע הפשוט. העור שלנו רעב לליטוף. לא במובן המיני והאירוטי , אלא במובן האנושי , החם, האכפתי,המחזק. אבל אנחנו הולכים ומתרחקים פיזית זה מזה: מגדלים את ילדינו בסל-קלים משוכללים ובנדנדות מתוחכמות כדי שנהיה פנויים לעיסוקינו. מדביקים להרוינו הקשישים נשיקת ניקור כשנפגשים, כדי לצאת ידי חובת הקשר. יושבים מול מחשבים עם הגב לאנשים אחרים .מנחים שולחנות בינינו לבין האנשים שנמצאים איתנו בקשר מקצועי וחרדים שכל לחיצת יד מתמשכת תתפרש כפגיעה מינית. "המגע האנושי מחזק מרפא,גורם להרגשה גופנית טובה ובכך משפר את המערכת החיסונית". חוסר מגע מעמיק את הבדידות ומצבם הגופני של אנשים בודדים, שלא נוגעים בהם נוטה יותר להדרר. כולנו -ילדים ומבוגרים -זקוקים למגע. זו לא סיבה להתחיל להתנפל , כל אחד מאיתנו זקוק גם למרחב פיזי, לתחושה שגופנו נמצא ברשותנו. ובכל זאת יש פעמים שהמגע הפיזי הוא עניין של צורך, בעיקר כשאנחנו חלשים. המגע הגופני הוא אחד הצרכים הבסיסיים ביותר של האדם.הצורך לגעת ולקבל מגע הוא חיוני לבריאות הנפשית והגופנית של ילדים, צעירים ומבוגים כאחת. כשמחבקים מישהו , מורידים לו את רמת החרדה ומספקים לו חיבה שיוצרת רגשות של שביעות רצון עצמית, דימוי עצמי מחוזק ואפשרות לארגן רגשות ולבטא אותם. לכאורה חיבוק כזה צריך להיות חלק יומיומי מחיים של זוגות, אבל אצל רבים, אחרי שנים של נישואים, המגע הופך פונקציונלי ומצטמצם לגיפוף שמוביל ליחסי מין,וכך חלק גדול מהעונג של המגע הולך לאיבוד. מצבם של הבודדים חמור עוד יותר (בעיקר מצבם של הגברים,משום שנשים נוטותלחבק אשה את רעותה,ואצל גברים יש יותר קישור בין מגע למין).תחשבו על זה. אנשים שהתגרשו,התאלמנו או אין להם קשר זוגי במשךשנים, מכל מיני סיבות,חיים שניםן ארוכות ללא מגע גופני.בלי מישהו שישב לידם כשעור נוגע בעור ויד מלטפת יד. טוב זה לא עושה לבריאות. מצאתי את זה בעיתון לפני שנים...