סיקור שלי מההופעה במעבדה אתמול.
טוב, זו לגמרי הופעה ראשונה שלי אצלו, ואני חייבת להגיד שיצאתי מהאולם אחר כך לגמרי מלאת ריגושים ותחושות חדשות, ונפעמתי עד מאוד. "אב הרחמן" - לקח לי כמה שניות להזכר שזה מהאלבום החדש, גם כי זה היה נשמע לי קצת כמו שיר ישן, למרות שיש לי את הדיסק
, וגם כי הקהל שר פה אחד בכזו דבקות שקצת נבהלתי. "אותיות פורחות באוויר" - העיבוד כמעט כמו המקור, ועדיין היה שונה לי מהביצוע שבדיסק, ולטובה. ב"מחיאות כפיים" כל כך כל כך נהניתי, והרוב בזכות אמיר צורף הזה, הוא פשוט אדיר! אדיר. "מנגינה יקרה" ו"אבות ובנים"- הם שני השירים היותר מחוברים ללבי, שלו. התמתקתי. ב"מתנות" פחות אהבתי את העיבוד. בעיקרון זה הצלצול שלי בפלאפון, וכשהתקשרו אליי שתי שניות לפני ההופעה קצת התפדחתי שכולם ישמעו... "כשזה עמוק" - חצי מהקהל עשו קול שני לא רע בכלל, וזה הפריע שזה היה צפוי מדי שהקהל ברובו יכיר. "עד מחר" - זו היתה הפתעה לגלות שגם הפעם, כמו שאחד המנהלים בפורום אמר, אביתר אמר, כמו בהופעה קודמת: "אם אתם רוצים לגרום לי להרגיש יהירות מלאה, תצטרפו אליי בפזמון..." "כלום לא עצוב" - תזזיתיות מטורפת של הקהל. אשכרה הרגשתי מועדון: כולם על הרגליים, שרים בהיסטריה מלאה ורוקדים בשכרון חושים: "דם מקומה מעל נוזל לי על החלון...". קצת טרגי הייתי אומרת. ברוש - וואו. וואו. חתימה מעולה להופעה. לא יכולתי לחשוב על שיר אחר. היתה הופעה שלמה ומגוונת ומהנה עד מאד, אמנם ישבתי עם חברה מאחורי הסאונדמן והוא די הסתיר, אבל גיליתי שאפילו שמסתירים לי, הקול של אביתר ממלא את החלל הזה של ההסתרה וזה כמעט מספיק. באמת שמאוד הפריע לי שחצי מהקהל הכיר את רוב השירים בע"פ מילה במילה, והייתה הערצה די נרחבת ומטורפת אליו - אני צריכה לעבוד על זה שזה בסדר שעוד מיליון אנשים אוהבים אותו. ולא רק אני. אבל באמת שזה קשה. כי הדברים הטובים באמת אמורים להיות נחלת הפרט...