היי פוצי
תכלס- אני יכולה להגיד לך שדיסטנס לא תמיד תורם הרבה לקטע של "להיות מדריך".... ואם את דווקא כן רוצה לשמור על דיסטנס- הדיסטנס שלך יכול להיות העובדה שהם יבואו וישפכו לך את הלב על הבעיות שלהם- ואת מצידך, לא תבואי ותספרי להם כאלה דברים.. אני חושבת שאם את רוצה לצאת- אין כל סיבה שלא תעשי את זה (למרות הבעיות ברכיים שלך) וכרגע, בכל אופן, יש לך זמן להחליט... תפעלי לפי רצון- ולא (כמו שנקרא) "בכורח הנסיבות".. ועוד בקשר לברכיים..... הייתי ממליצה לך ללכת לרופא בכל זאת (לפני הטיול) כי גם אני צריכה לעשות את זה... (הבעיות שלי זה סחרחורות, כאבי ראש והתעלפויות) אני חושבת שאני מפתחת איזה סוג של אנמיה.. חחח אבל עזבי אותי: בנוגע לחניכים- אם כבר אמרת שהם תופסים איתך שיחות באוטובוס ושטויות מסוג זה- אין כל סיבה שהם לא יבינו אותך... אני מתכוונת- תראי, גם ביני לבין החניכים שלי אין הפרש גילאים כזה גדול כי אני קטנה בשנה מכל שאר המדמ''ים (למרות שאני הכי מגניבה כי אני היחידה שבאמת יצאה לקורס...
), אבל הטענה שלי כאן היא- שאם את באמת רוצה לצאת, גם אם זה רצון ממש קטן ופחות משמעותי- אל תתחשבי בשום דבר חוץ ממנו (או במילים אחרות:
תצאי.(נקודה)) זאת העצה שלי בכל אופן... יהל.