"מי בא אליך"
בעיניי, אחד השירים המדהימים של עמיר - טקסטואלית, ועוד יותר, מוסיקלית. אין ספק שהשיר מדבר על מצב נפשי עדין, רגיש, מטולטל אולי אפילו הזייתי ועדין, מחיפוש בהיסטוריה של הפורום הזה מצאתי רתיעה ואפילו חשש מהתמודדות עם השיר הזה. למה? והלא אם עמיר פרסם אותו הוא ודאי לקח בחשבון ששומעיו - או לפחות חלקם - יאמצו להבינו, ולו כדי התחבר אליו טוב יותר ועמוק יותר. נכון, חשיפה הנה תמיד משא כבד על נפשו של המשורר, שלא יכול לכלוא את רגשותיו בסגור לבו, אך בד בבד יודע היטב כי הוא פורס בשיריו את נבכי נפשו לעין כל רואה. ועדין, חזקה עליו, והוא עושה כן... (וכבר כתב על כך ביאליק: ומחרוזי יתמלט ללבבכם ובאור אשכם הצתיו, יתעלם ואנכי, בחלבי ובדמי את הבערה אשלם ) מי, אם כן, בא (או לא בא) אליך? והוא - הבא אליך בשעה ברורה של מצוקה - האם בא להושיע, להושיט יד, או שמא לגחך ולהגחיך? האם נמהל בחייך לטוב או למוטב? ומהם הקברים הישנים (היכן שישנים)? האם יש כאן גאולה? האם יש כאן אכזבה, מפח נפש? האם ישנם התמודדות, נסיון? ואם כן, מה בסופם? אנא, החכימוני דעת...
בעיניי, אחד השירים המדהימים של עמיר - טקסטואלית, ועוד יותר, מוסיקלית. אין ספק שהשיר מדבר על מצב נפשי עדין, רגיש, מטולטל אולי אפילו הזייתי ועדין, מחיפוש בהיסטוריה של הפורום הזה מצאתי רתיעה ואפילו חשש מהתמודדות עם השיר הזה. למה? והלא אם עמיר פרסם אותו הוא ודאי לקח בחשבון ששומעיו - או לפחות חלקם - יאמצו להבינו, ולו כדי התחבר אליו טוב יותר ועמוק יותר. נכון, חשיפה הנה תמיד משא כבד על נפשו של המשורר, שלא יכול לכלוא את רגשותיו בסגור לבו, אך בד בבד יודע היטב כי הוא פורס בשיריו את נבכי נפשו לעין כל רואה. ועדין, חזקה עליו, והוא עושה כן... (וכבר כתב על כך ביאליק: ומחרוזי יתמלט ללבבכם ובאור אשכם הצתיו, יתעלם ואנכי, בחלבי ובדמי את הבערה אשלם ) מי, אם כן, בא (או לא בא) אליך? והוא - הבא אליך בשעה ברורה של מצוקה - האם בא להושיע, להושיט יד, או שמא לגחך ולהגחיך? האם נמהל בחייך לטוב או למוטב? ומהם הקברים הישנים (היכן שישנים)? האם יש כאן גאולה? האם יש כאן אכזבה, מפח נפש? האם ישנם התמודדות, נסיון? ואם כן, מה בסופם? אנא, החכימוני דעת...