מי אני ומה שמי?

מי אני ומה שמי?

שלום לכם, ראיתי שכתבו כאן על סבתות. גם לי הייתה סבתא ייקית שגרה ברחוב בן יהודה שטראסה בתל אביב, שהיה בזמנו רחוב של הרבה ייקים. סבתא שלי הייתה לוקחת אותי לפעמים לקפה של היקים ברחוב בן יהודה פינת פרישמן - קפה מרסנד ושם התמכרנו ביחד לעישון פאסיבי ולקקאו. אחרי שהיינו גומרות לשתות את הקקאו שלנו סבתא הייתה מסובבת את הכוס ומביטה בתחתית... כמו סעידה או פאטמה שעושות ככה היום בקפה... היא לא הייתה אומרת כלום רק נאנחת ומניחה את הספל בחזרה על התחתית הלבנה. אף פעם לא שאלתי אותה מה היא רואה בקקאו שהיה וברקמת התחרה החומה שנשארה סביב שפת הספל...אבל עד היום כשאני שותה קקאו אני שמה לב שגם אני ככה מסובבת את הספל, ונאנחת ...
 

NAVVAN1

New member
בקפה מרסנד, שם ישבנו ובכינו, ועכשיו

סגרו ,לפני שבוע - הידעת? ועישון הירשו לך בפנים? או דרשו בחוץ?
 

NAVVAN1

New member
זה אני לא עניתי מיד, כי נפלתי מכסא

איך גברת מבינה בדיחה כל כך מהר. בטח גברת כבר שמעה בדיחה, זה קודם.
 
אההה...

אולי זה נופל אדוני לא מכסא נשברת, זה נופל אדוני מבדיחה מקולקלת. עשן מקלקל במקרה את בדיחה?
 

NAVVAN1

New member
עשן זורם בכפות ידך. אחוז אותי חזק

זה קורא צללים, לא ישב אף פעם בבית קפה של יקים או אולי קורא צללים צריך להתנהג בנימוס, בכבוד ולחכות 100 שנה להבין ואחר כך מאה שנה, לצחוק יום יום מאותה הבדיחה
 
100 שנה? אני אין זמן הרבה ככה

בית קפה של יקים קורא היה. אני לראות אותו שמה שבוע שעבר. יקים קורא שלט פה לא עישון, יקה לא מעשנת. ככה.
 
עוד פינה הלכה לה...

וואלה - סגרו? .. בשנים האחרונות כבר כמעט לא באו ייקים (כמעט כבר לא נשארו בסביבה) אבל עוד הייתי רואה את מיקי, הבן של המרסנדים, מסתובב שם ואת ה"בחורה" שהייתה מפנה מהשולחנות שעוד הכירה את ההורים של מיקי...גם האיכות של העוגות זה כבר לא היה זה - אבל בכל זאת, למי שהכיר זאת הייתה פינת נוסטלגיה מהילדות
 

perhay

New member
הקוראת בקקאו ../images/Emo185.gif ברוכה הבאה../images/Emo140.gif

מקווה מאד שתמשיכי לתרום מסיפוריך להנאת כולנו!
 

NAVVAN1

New member
הינה אחת שמבינה --האיכות

ויחס של מיקי, מה נותן מעשן שמה,לאנשים
 
ימי התום...

תודה למברכים - אני שמחה להצטרף. אוהבת לקרוא מפי יצירותיכם. אשתדל גם לתרום את חלקי. עזרא מהמכון כושר אומר "אין דבר כזה להשתדל" - או שעושים או שלא (כשאני אומרת לו, למשל, "אשתדל לבוא ביום חמישי") אז נוריד את ה"להשתדל" המרגיזה הזאת ובשמחה אצטרף אליכם. ולנאוואן אל-אוואל - לא רק במרסנד עישנו ולא רק סבתא שלי עישנה - כולם אז עישנו בכל מקום ובלי חשבון - מרסנד פשוט זכור לי כשמורת טבע של ייקים - יכול באמת להיות שעישנו רק בחוץ. עוד מקום שאני זוכרת שהלכתי עם סבתא היה קפה דליה - בבוגרשוב פינת רחוב הירקון, מול כיכר לונדון. שם בין ענני העשן ישבו הפולניות עם ציפורניים אדומות ובריליינטים - מוכנות לשלוף... אני זוכרת קפה קר בכוסות גבוהות עם המון גלידה וקצפת והמון דיבורים בפולנית בקול רם וכובעי קש וצביטות בלחיים...(הוואריאציה הפולנית ל"איזו ילדה חמודה") אבל סבתא תמיד העדיפה את הקפה "שלנן"... לשאלת השד - לא,לצערי אני לא יודעת לקרוא במשקעי המשקאות...
 

הומינר

New member
סוד הקריאה בקפה = קקאו

שני אנשים קוראים אותו ספר וכל אחד קרא משהו אחר, זה קרא את הפשט, והשני קרא בין השורות, ושלישי סופר אןתיות ומצרף סודות. הקורא בקפה או קקאו : חייב להבין את המאזין היושב מולו, או את עצמו ולפי הנוכח עומק האנחה, וליקים באותה תקופה היה כל כך הרבה על מה להאנח, שלא חשוב בכלל מה היה כתוב בקקאו, מה שלא יהיה כתוב , טוב לא היה בו
 
למעלה