מישל היקרה..
- פותח הנושא LillipooT
- פורסם בתאריך
תרגום הכתבה.. ../images/Emo60.gif
How has this young "Dawson´s Creek" protagonist arrived to be one of Hollywood's favorite actresses in only five years? The answer is beauty, talent and a luck - in fact, Katie Holmes is a head above her fellow actresses. Although with her height (1.80 meters), she could have been a model in Ohio, where she born 25 years ago. In her first casting attempt, she did excellently: Ang Lee choose her to participate in the "Ice Storm." A lucky video brought her the role in the previously mentioned and successful TV show and her first boyfriend too: her castmate Joshua Jackson. Where she found time to also make movies is a mystery. Her film credits range from teen flicks like "Disturbing Behavior", independents like a "Go!" or "The Singing Detective" and prestigious films like a "Wonder boys" -with Michael Douglas- to commercial success like "Phone Booth" or "Premonition" (The Gift), where she gave life, for a short time, to an exquisite corpse. In "Abandon" the directorial debut of "Traffic" writer and Oscar winner Stephen Gaghan -, she is a student overwhelmed by exams and the police. Her ex-boyfriend is an insufferable "genius" , who has been missing for a long time. She has one more success: Katie is preparing for her wedding with Chris Klein, - the "American Pie" actor - and she is filming with Christian Bale the new Batman adventures. Of course she doesn't need energy.
How has this young "Dawson´s Creek" protagonist arrived to be one of Hollywood's favorite actresses in only five years? The answer is beauty, talent and a luck - in fact, Katie Holmes is a head above her fellow actresses. Although with her height (1.80 meters), she could have been a model in Ohio, where she born 25 years ago. In her first casting attempt, she did excellently: Ang Lee choose her to participate in the "Ice Storm." A lucky video brought her the role in the previously mentioned and successful TV show and her first boyfriend too: her castmate Joshua Jackson. Where she found time to also make movies is a mystery. Her film credits range from teen flicks like "Disturbing Behavior", independents like a "Go!" or "The Singing Detective" and prestigious films like a "Wonder boys" -with Michael Douglas- to commercial success like "Phone Booth" or "Premonition" (The Gift), where she gave life, for a short time, to an exquisite corpse. In "Abandon" the directorial debut of "Traffic" writer and Oscar winner Stephen Gaghan -, she is a student overwhelmed by exams and the police. Her ex-boyfriend is an insufferable "genius" , who has been missing for a long time. She has one more success: Katie is preparing for her wedding with Chris Klein, - the "American Pie" actor - and she is filming with Christian Bale the new Batman adventures. Of course she doesn't need energy.
../images/Emo46.gif...../images/Emo15.gif
אני יודעת שמיליון שנה לא הייתי פה....ואני גם לא אהיה עד ה15/6 (אל תשאלו)...
אבל אני במקרה פה...(אצל חברה)....ואני ממש בשוק.. דניאל, מותק
אני לא מאמינה שכתבת את זה
לעולם לא
אני לא אסכים עם אמירות שיקריות שכאלה
אגב....התגעגעתי המון
לכולכם.....(כן, אפילו לדניאל...
) שהיה לכם יום טוב....ושבועות שמח(מצטערת שזה לא במקום המיועד...) וזהו...
אני יודעת שמיליון שנה לא הייתי פה....ואני גם לא אהיה עד ה15/6 (אל תשאלו)...
Dawson girl
New member
אתם מתכתבים במסרים?! ../images/Emo46.gif
יא חתיכת בוגד!!!!!!!!!!!! מילא לבגוד בי. אבל מה עם אלה המסכנה???. חורשת להסטוריה שנה ואתה בוגד בה ככה!!!
יא חתיכת בוגד!!!!!!!!!!!! מילא לבגוד בי. אבל מה עם אלה המסכנה???. חורשת להסטוריה שנה ואתה בוגד בה ככה!!!
ל ו ק י ט ה
New member
מה?
אני קוראת לי בשלווה את ההודעה פתאום אני קולטת עוד פעם את השם שלי .. לא סגרנו כבר את השטות הזאת? אני נשואה לליאתי וצ'ירה באושר ואושר(כי כסף עדיין אין לנו....)
אני קוראת לי בשלווה את ההודעה פתאום אני קולטת עוד פעם את השם שלי .. לא סגרנו כבר את השטות הזאת? אני נשואה לליאתי וצ'ירה באושר ואושר(כי כסף עדיין אין לנו....)
קייטי הולמס
New member
יהיה כסף, לא לדאוג ../images/Emo66.gif
"אנשי התחנה" עם מישל בארץ! ../images/Emo60.gif
אם ידעתם או לא ידעתם, הסרט The Station Agent בהשתתפותה של מישל הגיע לארץ. מישהו מתכוון לראות אותו
הנה כמה פרטים עליו. תקציר: כל מבוקשו של פינבאר מקברייד הוא שיניחו לו לנפשו. זוהי דרישה כמעט בלתי אפשרית בהתחשב בעובדה שגובהו של פינבאר הינו 135 ס"מ בלבד, ומצב זה מושך תמיד תשומת לב - בין אם היא רצויה ובין אם לא. כמענה לחיפושיו אחר שקט ופרטיות, עובר פינבאר להתגורר בתחנת רכבת ישנה של פרוורי העיר ניו ג'רסי. אך כמו כל עובדי תחנות רכבת של עיירות קטנות, במהרה הוא מוצא את עצמו לכוד בחיי שכניו למרות חוסר הרצון הבולט להיות מעורב בהם. מפגשים ארעיים מקרבים אותו במיוחד לאוליבייה, אמנית כבת ארבעים המתמודדת עם מות בנה ומשבר נישואיה, ולג'ו, בחור כבן שלושים עם כישרון לבישול ורצון שאינו יודע שובע לשיחה, אף אם הצד השני כלל לא מעוניין בכך. על רקע תחנת הרכבת השכוחה הזו, מגבשת השלישייה קשר שאינו נראה סביר בתחילה, אך שבסופו של דבר מראה כי אפילו התנתקות מן העולם יותר נוחה כאשר חולקים אותה עם אנשים נוספים.
אם ידעתם או לא ידעתם, הסרט The Station Agent בהשתתפותה של מישל הגיע לארץ. מישהו מתכוון לראות אותו
כתבה על הסרט.. ../images/Emo60.gif
עוץ לי גוץ לי יום שני, 24 במאי 2004, 9:54 מאת: מערכת וואלה! יריב מוהר אוהב את האנושיות הצנועה של "אנשי התחנה" הסופרלטיב השחוק "סרט אנושי" כאילו נתפר במיוחד בשביל סרטו הצנוע של טום מקארתי, "אנשי התחנה". כדי לנער את האבק מעל הקלישאה כדאי להזכיר שמדובר בהיפוכו של הסרט ההוליוודי ואף של סרטים אמריקאים עצמאיים רבים, שכן הגיבור הראשי של "אנשי התחנה" הוא במידה רבה טבע האדם. הסרט מתאר את מעברו של פין מקברייד (פיטר דינקלייג’) לעיירה קטנה במדינת ניו ג'רסי. פין – ננס כבן 30 – הוא טיפוס א-דרמטי לחלוטין. את תשומת הלב המתנחמדת או העוקצנית שמושכת קומתו יוצאת הדופן הוא מנער בעזרת פאסון אפאתי-ענייני ובעזרת העיסוק המשעמם אך האובססיבי בענייני רכבות. כל מה שהוא מבקש לעצמו זאת הבדידות, ודווקא היא נמנעת ממנו כשמול תחנת הרכבת הנטושה בה הוא גר מתמקם ג'ו הקשקשן עם רכב הקפטריה הניידת שלו. לחייו של פין נדחפת גם אוליביה (פטרישיה קלרקסון), שכנתו המגושמת שכמעט דורסת אותו בטעות ומתעקשת לכפר על אשמתה שוב ושוב. בין אוליביה, פין וג'ו מתפתחת מערכת יחסים מוזרה שנסובה סביב הדיבור ומגבלותיו. פין הוא שתקן כפייתי וזעוף שכמעט ולא מגיב לסביבתו, אוליביה לא מסוגלת לבטא את כאבה בדיבור אלא רק בציור, ואילו ג'ו הוא צומי, דממה-פוב, שעצם הדיבור מהווה בשבילו תהליך משחרר ולעזאזל התוכן. שלושת גיבורי "אנשי התחנה" כאילו סוגדים לאלוהי הדברים הקטנים של התקשורת האנושית. עצם השהייה יחד היא הישג קטן לאלו שהמילים לא מצליחות להושיע. וכך גם רגעים שבכל סרט אחר היו נדמים משעממים הופכים כאן לאמירה מרתקת על שעמום קיומי. מדהים לגלות שהפרויקט דל התקציב הזה, המדיף ניחוחות אינדי עזים, נעשה דווקא באולפני מירמקס. כיאה לסרט שקיבל פרס על שם מלך הריאליזם האמריקאי, ג'ו קסוואטס, "אנשי התחנה" נראה מאוד שונה בנוף הקולנועי האמריקאי. וכמו הקסוואטס גם טום מקארתי שם דגש אדיר על המשחק. אבל בעוד קסוואטס מדגיש את התחושה המחוספסת-מאולתרת-פטפטנית של המשחק, שחקניו של מקארתי מצליחים להפיח חיות ואמינות בדמויות בעזרת משחק מינימליסטי מדויק. פיטר דינקלייג’, בתפקיד פין, בולט במיוחד במשחק אינטיליגנטי ומעודן, שמפר את הסטיגמה על שחקנים שבאים מתיאטרון. אבל "אנשי התחנה" הוא הרבה יותר מסרט ריאליסטי מחוספס. הוא מלא שנינות עדינה עד מצחיקה ממש, מבלי להידרש לגגים או פאנצ'ים שמולבשים על העלילה באופן מלאכותי. הוא גם מכיל סיטואציות מלאות פיוט דק שמגובות בצילום חכם, כמו השוט המדהים ובו פין צועד על מסילת רכבת כשמאחוריו פוסעת ילדה. פרסומתבמבט ראשון נדמה כי הסרט כמעט אינו מציית לחוקי המבנה הדרמטי, ובכל זאת אין בו רגע אחד משעמם. את הרצון לדעת מה קרה אחר כך מחליפה כאן תשוקה להבין את טיבם של הגיבורים. אולי בשל כך מרבים הגיבורים לבחון את הגבולות שלהם ושל חבריהם מבלי שיהיו מסוגלים ללכת עד הסוף. כשאוליביה, ששכלה לא מזמן את בנה, מנשקת את פין, היא עושה זאת בצורה ספק פלרטטנית-ארוטית, ספק אימהית-חולנית. ושניהם קפואים לאחר הנשיקה, מתכחשים לה ונסוגים לאחור. לא מפליא, אפוא, ש"אנשי התחנה" מסתיים באנטי קתרזיס מוחלט. אין פה מצב לספוילר - סתם שלושה חברים שמנהלים שיחת חולין.
עוץ לי גוץ לי יום שני, 24 במאי 2004, 9:54 מאת: מערכת וואלה! יריב מוהר אוהב את האנושיות הצנועה של "אנשי התחנה" הסופרלטיב השחוק "סרט אנושי" כאילו נתפר במיוחד בשביל סרטו הצנוע של טום מקארתי, "אנשי התחנה". כדי לנער את האבק מעל הקלישאה כדאי להזכיר שמדובר בהיפוכו של הסרט ההוליוודי ואף של סרטים אמריקאים עצמאיים רבים, שכן הגיבור הראשי של "אנשי התחנה" הוא במידה רבה טבע האדם. הסרט מתאר את מעברו של פין מקברייד (פיטר דינקלייג’) לעיירה קטנה במדינת ניו ג'רסי. פין – ננס כבן 30 – הוא טיפוס א-דרמטי לחלוטין. את תשומת הלב המתנחמדת או העוקצנית שמושכת קומתו יוצאת הדופן הוא מנער בעזרת פאסון אפאתי-ענייני ובעזרת העיסוק המשעמם אך האובססיבי בענייני רכבות. כל מה שהוא מבקש לעצמו זאת הבדידות, ודווקא היא נמנעת ממנו כשמול תחנת הרכבת הנטושה בה הוא גר מתמקם ג'ו הקשקשן עם רכב הקפטריה הניידת שלו. לחייו של פין נדחפת גם אוליביה (פטרישיה קלרקסון), שכנתו המגושמת שכמעט דורסת אותו בטעות ומתעקשת לכפר על אשמתה שוב ושוב. בין אוליביה, פין וג'ו מתפתחת מערכת יחסים מוזרה שנסובה סביב הדיבור ומגבלותיו. פין הוא שתקן כפייתי וזעוף שכמעט ולא מגיב לסביבתו, אוליביה לא מסוגלת לבטא את כאבה בדיבור אלא רק בציור, ואילו ג'ו הוא צומי, דממה-פוב, שעצם הדיבור מהווה בשבילו תהליך משחרר ולעזאזל התוכן. שלושת גיבורי "אנשי התחנה" כאילו סוגדים לאלוהי הדברים הקטנים של התקשורת האנושית. עצם השהייה יחד היא הישג קטן לאלו שהמילים לא מצליחות להושיע. וכך גם רגעים שבכל סרט אחר היו נדמים משעממים הופכים כאן לאמירה מרתקת על שעמום קיומי. מדהים לגלות שהפרויקט דל התקציב הזה, המדיף ניחוחות אינדי עזים, נעשה דווקא באולפני מירמקס. כיאה לסרט שקיבל פרס על שם מלך הריאליזם האמריקאי, ג'ו קסוואטס, "אנשי התחנה" נראה מאוד שונה בנוף הקולנועי האמריקאי. וכמו הקסוואטס גם טום מקארתי שם דגש אדיר על המשחק. אבל בעוד קסוואטס מדגיש את התחושה המחוספסת-מאולתרת-פטפטנית של המשחק, שחקניו של מקארתי מצליחים להפיח חיות ואמינות בדמויות בעזרת משחק מינימליסטי מדויק. פיטר דינקלייג’, בתפקיד פין, בולט במיוחד במשחק אינטיליגנטי ומעודן, שמפר את הסטיגמה על שחקנים שבאים מתיאטרון. אבל "אנשי התחנה" הוא הרבה יותר מסרט ריאליסטי מחוספס. הוא מלא שנינות עדינה עד מצחיקה ממש, מבלי להידרש לגגים או פאנצ'ים שמולבשים על העלילה באופן מלאכותי. הוא גם מכיל סיטואציות מלאות פיוט דק שמגובות בצילום חכם, כמו השוט המדהים ובו פין צועד על מסילת רכבת כשמאחוריו פוסעת ילדה. פרסומתבמבט ראשון נדמה כי הסרט כמעט אינו מציית לחוקי המבנה הדרמטי, ובכל זאת אין בו רגע אחד משעמם. את הרצון לדעת מה קרה אחר כך מחליפה כאן תשוקה להבין את טיבם של הגיבורים. אולי בשל כך מרבים הגיבורים לבחון את הגבולות שלהם ושל חבריהם מבלי שיהיו מסוגלים ללכת עד הסוף. כשאוליביה, ששכלה לא מזמן את בנה, מנשקת את פין, היא עושה זאת בצורה ספק פלרטטנית-ארוטית, ספק אימהית-חולנית. ושניהם קפואים לאחר הנשיקה, מתכחשים לה ונסוגים לאחור. לא מפליא, אפוא, ש"אנשי התחנה" מסתיים באנטי קתרזיס מוחלט. אין פה מצב לספוילר - סתם שלושה חברים שמנהלים שיחת חולין.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.