מישהי

[אמילי ב]

מישהי

היתה מאוד רעבה באמצע קרב ...

(לא פלא, כ"כ רזה המסכנה..)

 

[רן גוגיטסו]

../images/Emo5.gif

 

[Boogieman]

נראה כמו משהו מתכנית ויסקונסין

החד הוריות מדימונה נשלחות לחרטט בזירה כדי לרכוש הרגלי עבודה וללמוד לקום בבוקר, מי שנשארת עומדת מקבלת את הקצבה, כל השאר מפסיקות להיות נטל על המגזר היצרני.

 

[רועיברששת]

../images/Emo140.gif הרשה לי למחות....

תוכנית מהל"ב - "מהבטחת הכנסה לתעסוקה בטוחה" אינה תוכנית מושלמת למען האמת היא עדיין בשלב פילוט. בעולם שלנו כאן ברשת הינו קוראים לשלב שהיא נימצאת: "השלב שהמתאמן שוקל האם לרכוש חליפה... זהוא השלב של טרום חגורה לבנה" התוכנית השיבה לשוק התעסוקה אלפי אנשים ואלפי אנשים אחרים מוצאים מימנה בכדי שיוכלו למצאת את זכויותיהם החוקיות מול ביטוח לאומי ולקבל קיצבאות נכות המקנות יותר זכויות ויותר כסף לאנשים שבאמת מגיע להם. הדברים מורכבים עד לא מזמן אוכלוסיות מסוימות היו מורגלות לקבל כסף ללא עשיה משמעותית, הדבר משול לילד שקיבל סוכריה ועכשיו בכדי לקבל אותה הוא צריך לאסוף את הצעצועים שפיזר.

לדוגמא לצערי הבעיה האמיתי הינה האוכלוסיות המסורתיות המודרות (המילה המקצועית למורחקות) לחלוטין משוק העבודה אם מבחירה ואם מחסמים כאילה ואחרים. בסופו של יום אני משתדל לקחת את הכרת התודה של אותו אדם שמתפרנס את עצמו ואת משפחתו ועקב כך כבודו הושב לו. אם הינו בתקופה אחרת היתי קורא לך לדו קרב אך משרד האוצר ומשרד התמ"ת כבר מנהלים אותו במקומינו...

יום טוב ששת

 

[avshalomat]

על אף שאני לא מכיר את הפרטים

של התוכנית הספציפית אני נוטה להסכים יש יותר משקל של חוסר עבודה באוכלסיות שלמות.

 

[Boogieman]

דיס מינס וור.

רועי, את הכוונות הטובות אני משאיר ליחצ"נים. כשאני רוצה לדעת מה קורה באמת, אני שואל: על מה משלמים. במילים אחרות, אפשר לדבר עד מחר על "החזרת אנשים לעבודה", אבל את המרשרשים התכנית מקבלת לא על כל מובטל שחזר לעבודה, אלא על כל מובטל שנשללה לו קצבה. שלילת קצבאות היא מטרת התכנית, ולא תעסוקה. כמובן שברגע שמובטל ימצא עבודה וקיצבתו תישלל, הוא יקבל משכורת בשמחה וששון ובעלי התכנית יקבלו את הפפליניוס שלהם. אבל יש בעיה, השוק לא בדיוק מוצף במשרות פנויות, במיוחד לא לאנשים מבוגרים עם בעיות רפואיות כמו רוב משתתפי התכנית. אז מה התכנית אמורה לעשות? לתת להם הכשרות וקורסים על חשבונם, ולהפסיד עליהם כסף שכן בכל מקרה הסיכוי שימצאו עבודה יהיה קטן? כמובן שלא, מדובר במיזם עסקי, שמקבל כסף על שלילת קצבאות, ולכן, לא חייבים למצוא להם עבודה, מספיק למצוא דרך לשלול את הקצבה והכסף יזרום. וכך באו לעולם שורה של טריקים מלוכלכים כגון: ביטול אישורים של רופא משפחה ע"י רופא מטעם החברה (היעדרות ללא אישור=שלילת קצבה) שלילת קצבה על השתתפות בהפגנות נגד התכנית או ראיונות בתקשורת. "עבודה בקהילה", עבודה פיזית קשה, במשרה כמעט מלאה, תמורת הקצבה (שימו לב, זה יוצא פחות משליש משכר המינימום) כדי "להקנות הרגלי עבודה" לאנשים שבחלקם הגדול עבדו כל חייהם ופוטרו בגיל מבוגר. במקום קורסים להכשרה מקצועית, יש קורסים טפשיים כגון איך להתלבש ולהתאפר כדי למצוא חן בעיני המעסיק. עובדים שמסרבים, למשל, לעבוד ללא ציוד בטיחות שהמעסיק חייב לספק עפ"י חוק (!), נחשבים כאילו סירבו לקבל את המשרה וקצבתם נשללת. המשרות שכן נמצאות הן ברובן המוחלט משרות חלקיות וזמניות בחברות קבלן, ואחרי כמה חודשים, הם חוזרים לסיבוב נוסף בתכנית. האסטרטגיה של המפעילים היא למרר למשתתפים את החיים עד שיפרשו או יפשלו, כדי שיהיה אפשר לשלול מהם את הקצבה. אני ראיתי ושמעתי אותם, ובעיקר אותן. נשים מבוגרות שמוכנות לסבול התעללות והשפלה כדי להאחז באותם 1000 שקל מסכנים. זה עומק הייאוש. אני בספק אם יש אדם אחד שמעדיף סכום כזה בזיוני, עם או בלי כל ההשפלה, מאשר משכורת נורמלית מעבודה. כל מה שהם רוצים זה עבודה שתתאים, פחות או יותר. מבחינה רפואית, מבחינת פיתרון לילדים, מבחינת נגישות. הדברים שאני ואתה רואים כמובנים מאליהם, אבל למי שנמצא בתחתית הסולם, זה כנראה לא מגיע. במדינה הזאת לא מבינים שאתה לא מעביד סוס מותש ומורעב ע"י כך שאתה מצליף בו עוד יותר, אלא ע"י זה שאתה מאכיל אותו ומטפל בו. אבל מה, להצליף זה יותר זול, מקסימום הוא ימות ויהיה אפשר לעשות ממנו אוכל לכלבים, עוד כמה ג'ובות. את כל זה היה אפשר לפתור בקלות, רק אם בעלי התכנית היו מקבלים כסף על השמה לעבודה, ובונוסים על השמה בעבודות קבועות ובתנאים טובים. אה מה מה, אז בעלי התכנית לא ירוויחו כי... אין עבודות. ואז גם יחשף הבלוף: האבטלה קיימת בגלל אופי שוק העבודה, ולא בגלל שהפרזיטים מעדיפים לשבת בבית ולגרבץ מאשר לעבוד. אז רועי, אני אמנם מעדיף לשתות אתך כוס קפה ולהסביר לך למה אתה טועה, אבל גם דו קרב הולך, אני לא סומך על התמ"ת (ובטח לא על האוצר) שינהלו אותו כמו שצריך.

 

[גוטמן האפור]

play nicely, kids...

בוגי, נראה שהעקרון מתאים לך אבל הביצוע כושל, זה מה שאתה מנסה להגיד?

 

[Boogieman]

איזה עיקרון?

שצריך לעבוד בשביל לחיות? מתאים, אבל אלה חירטוטים של יחצ"נים, והחירטוטים שלהם נשמעים טוב ומתאימים לכל אחד. אני אומר שאם מטרת התכנית היתה השמה בעבודה, המפעילים היו מקבלים כסף על השמה לעבודה. היות שהמפעילים מקבלים כסף על פסילת אנשים מקבלת קיצבה, זו המטרה של התכנית. פשוט לא? התכנית הזאת תהיה לגיטימית כשהיא תעשה את מה שהיח"צנים שלה טוענים שהיא אמורה לעשות. כלומר, לעזור לאנשים למצוא עבודה, ולהכשיר אותם. לא להתעלל בהם עד שיסכימו לעבוד בכל תנאי (לרווחת המעסיקים כמובן) או שיוותרו על הקיצבה שלהם. ואם יחליטו את זה, אני לא רואה שום סיבה לשכור חברות פרטיות, אפשר לתת את עשרות המיליונים האלה לשירות התעסוקה, שזהו בדיוק התפקיד שלו מלכתחילה. אבל ככה לא יעזרו למעסיקים לקבל כוח עבודה זול וחסר זכויות, ככה לא יעשו טוב לבעלי הון שמרוויחים מתכניות מופרטות כאלה, ככה לא יסיתו את מעמד הביניים נגד "פרזיטים שחיים על חשבונם", אז למה שיעשו את זה? יותר זול לעשות מה רוצים ולייחצ"ן את זה עד העצם (לראיה, המשכורות המטורפות של יחצ"ני התכנית) מאשר לעשות עבודה טובה על באמת.

 

[יוסיא]

../images/Emo45.gif בוגי העם איתך!!כל מילה ומילה

 

[Kiru]

זה שהמפעילים של התוכנית

קצת השתוללו זה אולי נכון, אבל זה besides the point. מפעילים אפשר להחליף. "צריך לעבוד כדי לחיות" הוא אולי עיקרון שמוסכם על הרוב, אבל מהעיקרון הזה נגזר שלמי שבוחר מרצונו לא לעבוד לא מגיע כסף, גם לא אם הוא נראה ממש ממש מסכן, ואת זה משום מה קשה להרבה אנשים להוציא מהפה. מעמד הביניים לא צריך את תוכנית ויסקונסין כדי לדעת שיש (היה?) ציבור לא קטן של מובטלים מרצון שחיים על חשבונו, את זה יודע כל מי שקרא מאמר כלכלי אחד או שניים, או יותר פשוט – ביקר בלשכת התעסוקה.

 

[Boogieman]

המפעילים לא "קצת השתוללו".

החוזה שעליו הם חתומים מחייב אותם "להשתולל" אם הם רוצים להרוויח. זה טיב העיסקה שנעשתה אתם. הרעיון שמי שלא עובד מרצונו לא צריך לקבל כסף הוא נכון, אבל זה לא אומר שאתה יכול פשוט להניח שכל מי שלא עובד פשוט לא רוצה לעבוד, ולבסס על זה את המדיניות שלך. במיוחד לאור העובדה שגם אם כולם ירצו לעבוד, לא יהיו מספיק משרות לקלוט אותם. בבסיס הטיעון שלך עומד הרעיון שאדם חייב לקבל כל עבודה, בכל תנאי (לצורך העניין, גם ליקוק אסלות בעשר שקל ליום) ואם הוא לא יכול/לא רוצה זבש"ו. זאת הסיבה שבראש שלך, לא עובד=לא רוצה לעבוד. אני, אישית, לא רוצה לחיות בחברה שמאלצת אנשים לבחור בין ליקוק אסלות למוות ברעב, אלא בחברה שבה מי שרוצה לעבוד יכול להתפרנס בכבוד, לקבל יחס טוב ותמורה ראויה לעבודתו. אבל מה לעשות שלא כולם חושבים כמוני. .

 

[Kiru]

אני בספק אם התוכנית חייבה אותם

לעשות את הדברים שאמרת, כמו לדוגמא לשלול את הקצבה ממי שהתראיין בתקשורת. אם כן, אז התוכנית הספציפית הזאת באמת פגומה מאוד. הבסיס של הטיעון שלי הוא בפירוש לא שאדם חייב לקבל כל עבודה, אלא שאדם אחראי לעצמו ולחייו. אחת מהדרכים לקחת אחריות על הפן הכלכלי של החיים, היא לנצל את העובדה שקיימים אנשים המכונים "מעסיקים" שמוכנים לשלם כסף עבור עבודה. התפקיד שלנו כחברה הוא לעזור לאדם שלא מסוגל במצבו הנוכחי לקחת לקחת אחריות על המצב הכלכלי שלו, אם בגלל שהוא לא מסוגל לעבוד מטעמי בריאות ואם בגלל שיש 0 משרות פנויות באזור שבו הוא גר. במקרה כזה, לתת לאיש הזה קצבה זו חובה חברתית, מוסרית וכלכלית. אדם לא חייב לקבל שום משרה בשום תנאי, אבל אם אדם בוחר, למרות שהוא יכול, לא לקבל משרה חוקית וסבירה – האחריות על התוצאות של הבחירה הזאת היא עליו. לא ללקק שירותים ב-10 ש"ח ליום, אבל כן לנקות רצפות בשכר מינימום, גם אם המשרה הקודמת שלו היתה סמנכ"ל כספים. מה שמשתמע לעומת זאת ממה שאתה כותב, הוא שאם אדם לא לוקח אחריות על המצב הכלכלי שלו, חלה על המדינה חובה לגזול כסף שאדם אחר הרוויח ביושר ולתת את זה לאדם הראשון; וזה, לדעתי, מצב לא הגיוני מוסרית, כלכלית וחברתית לא פחות משלילת קצבה של אדם חולה או זקן.

 

[Boogieman]

אחלה שאתה בספק.

אבל מהל"ב איננה סוכנות ממשלתית ואיננה מלכ"ר אלא עסק שחובתו החוקית לבעלי המניות שלו היא למקסם את הרווחים ככל האפשר. והעסק הזה מקבל X כסף על כל קצבה שהוא שולל. בשל ההיצע המועט של מקומות העבודה הזמינים, שלילת קיצבאות על סמך מציאת עבודה בלבד לא היתה מניבה רווחים לחברה. תחבר אחד ועוד אחד ותגיד לי מה יוצא. מה שמשתמע ממה שאני כותב זה שאם לא מוצאים למישהו עבודה שהוא יכול לעשות, אין שום סיבה להתעלל בו כדי שיסכים לעבוד בעבודה שאותה הוא לא יכול לעשות, או שיפרוש מהתכנית ויוותר על הקיצבה שלו. אין שום סיבה שאנשים בני 50 פלוס, שעבדו כל החיים עד שפוטרו, ואף אחד לא רוצה להעסיק אותם מפאת גילם, יישלחו לנכש עשבים או למיין ברגים בבסיסי צבא במשרה מלאה, תמורת 1000 שקל (הקיצבה שלהם), כדי "להרגיל אותם לעבוד". אם שולחים אותם לעבודה כזאת, שישלמו להם שכר מינימום כחוק. אין גם סיבה מיוחדת שאנשים שלא מצליחים למצוא להם עבודה יטורטרו להעביר את מיטב זמנם בסדנאות בולשיט חסרות תועלת ומשפילות שהם לא צריכים, כדי "שיעשו משהו בשביל הקיצבה". אם אתה רוצה שאנשים יעבדו, תתן הקלות במס למעסיקים שיוצרים מקומות עבודה (ולא הקלות מס גורפות לכל המעסיקים כנהוג היום), תדאג להכשרה מקצועית, תדאג למעונות יום. רק המעט הזה יפתור את הקשיים של מרבית "סרבני העבודה". בסרבני עבודה אמיתיים אתה יכול לטפל בצורה ממוקדת, אם הוכח שהם מנסים לשנורר קצבאות במרמה. לצורך העניין, אמא שמגיעה לראיון עבודה עם תינוק, מפני שלא היה לה כסף לבייבי-סיטר, ושמתחייבת שברגע שתתחיל לעבוד יהיה לה פתרון לילד, לא נחשבת "סרבנית עבודה".

 

[Kiru]

לא הגנתי על התוכנית,

רק על העיקרון: קצבאות קיימות בשביל מי שלא יכול לעבוד. ממש לא מעניין אותי לחנך אנשים לשום דבר, ובטח שלא לספק לצבא כח עבודה זול (יש לו מספיק). הדברים היחידים שחשובים לי בהקשר הזה הם א. שמי שלא מסוגל לעבוד או שאין שום עבודה באזור שלו יקבל קצבה, ו-ב. שמי שיכול לעבוד ובוחר לא לעשות את זה, ולא משנה למה, לא יקבל אגורה מהמדינה. מה שקרה פה כניראה הוא שמרוב שהמצב הקודם היה קיצוני החליפו אותו בקיצוניות אחרת. לטובת כולם עדיף שימצאו הפעם פתרון שהוא לא התאכזרות כמו מה שאתה מתאר, וגם לא עידוד בטלה כמו שהיה לפני כן (וכן, נתינת קצבה לאדם שיכול לעבוד במלצרות אבל מרשים לו לסרב לזה כי הוא אקדמאי, זה עידוד בטלה).

 

[Boogieman]

המצב הקודם לא היה קיצוני.

הוא היה סתם מבולגן, לא חכם ולא יעיל. הרעיון שמישהו יכול לבחור לא לעבוד, ופשוט לחיות על קצבאות, הוא מיתוס במידה רבה (מיתוס מקודם היטב יש לציין). תחשוב על זה, אחרי שלושה חודשי אבטלה היית זכאי לשישה חודשים של דמי אבטלה קטנים במידה משמעותית מהשכר (הנמוך ברוב המקרים) שהרווחת. לא בדיוק משהו שמאפשר חיי בטלה נוחים. גם קצבאות הילדים, שניתנו בצורה מטופשת ע"מ לעודד ילודה בקרב המגזר היהודי, לא אפשרו להתפרנס מהולדת ילדים. אפילו הכנסה "נאה" מקצבאות על 5 ילדים לא מכסות את ההוצאות על הילדים הנ"ל, ובכל מקרה, קצבה בגובה אחיד לכל ילד היתה פותרת את הבעיה. התועלת האמיתית של קצבאות, דמי אבטלה וכו' אינה בכך שהיא מסייעת למקבליהן. התועלת האמיתית שלהן היא בכך שהן מספקות הגנה למי שכן עובד. נניח שאיבדת את מקום העבודה שלך. אם אתה זכאי לדמי אבטלה, אתה יכול להרשות לעצמך לחפש עבודה טובה איזה חודש חודשיים בלי למות מרעב. אם, לעומת זאת, אין דמי אבטלה, אתה חייב לקפוץ על העבודה הראשונה שמציעים לך. אם המעסיק יודע שאתה חייב עבודה מייד, הוא ישלם לך מעט ויעביד אותך הרבה, ואתה תסכים לזה כי אתה נואש. אם הוא יודע איש באפשרותך להמשיך לחפש, הוא יציע לך תנאים טובים יותר. בעצם, קצבאות ודמי אבטלה, בהנחה שהם ניתנים בצורה חכמה, יוצרים שוק עבודה נוח יותר לעובדים, מגדילים את ההכנסה הפנויה שלהם וכך מקדמים את כלל החברה. נראה לי שכמה פרזיטים שיעדיפו חיי עוני מקצבאות על פני עבודה זה מחיר זול יחסית לתמורה כזאת, וגם את המחיר הזה אפשר לצמצם בעזרת מדיניות חכמה. לכן, אני טוען שהמהלך ש"תכנית ויסקונסין" היא חלק ממנו, לא באמת נועד לטפל בסרבני עבודה. זה ההסבר שנותנים לו כדי לקדם אותו בקרב המעמד הבינוני. המהלך הזה נועד לשנות את מאזן הכוחות בין העובדים והמעסיקים לטובת האחרונים, ועל הדרך לסדר הזדמנויות עסקיות לכל מני חברים של פוליטיקאים. נ.ב. הדיון לא קשור לפורום בשיט, אבל אני משחק אותה ראש קטן, המנהלים יכולים לחתוך אם הם רוצים.

 

[amir_aikido]

אל תתממו(תגובה לשניכם)

יש לא מעט אנשים שניצלו את המערכת, זה לא מיתוס, זו תופעה חברתית שקיימת לכל מערכת חוקים שתומצא. ברגע שנקבעים חוקים, יש גם מי שמנסה לנצל אותם לטובתו

זהו גם המכשול בהצעה לתגמל מעסיקים ש"יוצרים מקומות עבודה חדשים", היו נסיונות שכאלה, תמיד התברר שהמעסיק שהיה מודע לחוק, ניצל את החוק על מנת להרוויח יותר: התשלום של המעסיק על המשכורת נועד לאפטם את רווחיו בהתאם לכללים, עובדים פוטרו ברגע שניתן היה לפי הכללים ואחרים נשכרו תחתיהם כדי "ליצור מקומות עבודה חדשים". הנושא של "ניצול המערכת" ונטייתן של מערכות להתנהג בדרכים מסוימות ולתת תוצאת שאינן צפויות מראש החל להחקר בשנים האחרונות ועדיין לא שמעתי על מישהו שממש יודע לצפות את התוצאות של שינוי מסויים (ראו החלשות המפלגות הגדולות בארץ כתוצאה מהבחירה הישירה לראשות ממשלה). אין טעם בהאשמת מהל"ב והמבצעים של "תכנית ויסקונסין" כשהאוצר הוא זה שקבע את הכללים והם רק פועלים בהתאם אל הכללים הללו. יש טעם להאשים את הכנסת שהיא נותנת למשרד האוצר לעקר כל חוק שהיא קובעת. אנחנו לאט לאט מתקדמים למצב הרוסי - חוקה מתקדמת ביותר שאין כל קשר בינה ובין המציאות. והכנסת שלנו, במקום לצמצם את מספר החוקים והתקנות אבל לדאוג לאכוף את הכללים היטב (ע"י תקצוב מתאים), רק מוסיפה חוקים ומאשרת תקנות חדשות שלא יבוצעו לעולם (כיוון שבתחילת כל שנה היא מבטלת את תוקפם לשנה הקרובה ב"חוק ההסדרים"). אמיר

 

[Boogieman]

אין כאן שום התממות, אמיר.

ציינתי כמה פעמים שתמיד יהיו רמאים שינצלו את המערכת. לא זה המיתוס. המיתוס הוא שהמדינה חילקה כל כך הרבה כסף לכל דורש שבכלל לא היה צריך לעבוד. המובטלים, לפי המיתוס, חיים בסבבה ומבלים את ימיהם בשופינג. בשביל להפריך את השטות הזאת, צריך בסך הכל לבדוק את גובה הקצבאות, אפילו לפני הקיצוצים. חיים על קצבאות הם חיים של עוני מרוד ובזוי, וגם אז צריך להיעזר בהלוואות, גמ"חים וכיו"ב. נכון שהרבה אנשים שקעו לשם ולא עשו שום מאמץ לצאת, אבל מכאן ועד להגיד שהמובטלים פשוט מעדיפים לא לעבוד כי סבבה להם לחיות על חשבון המדינה הנדיבה, הדרך ארוכה מאוד. בנוסף, ציינתי הרבה פעמים שהאשמה היא בטיב החוזה שנעשה עם המפעילים ולא במפעילים עצמם. מאידך גיסא, אני מאמין שאדם אחראי למעשיו, וזה כולל גם את מעשיו כלפי אחרים. לכן אני לא מקבל את הטרנד הקפיטליסטי, שמניח ששאיפה להתעשרות בכל מחיר היא תכונה אנושית בסיסית, שזורק את האחריות על העסקה פוגענית, זיהום וכו' על "כוחות השוק", "מה שהלקוחות רוצים", "חוקי ההיצע והביקוש", "היד הנעלמה" ושאר ישויות טרנסנדנטליות כנ"ל. לדעתי, גם אם "כוחות השוק" מתגמלים העסקה פוגענית, המעסיק הפוגעני נושא באחריות מוסרית למעשיו. לביקורת על מוסדות המדינה, אני שותף בכל לב. אני בהחלט מסכים שהממשלה לא יודעת לעשות שום דבר כמו שצריך, אבל לא רואה בכך סיבה למכור את החיים שלנו לתאגידים ובעלי הון.

 

[amir_aikido]

אני בעד תחרות ולא הפרטה

לדעתי, הגישה בישראל כיום איננה בהתאם למודל השוק הקפיטליסטי, אלא בהתאם למודל השוק הנצלני. קפיטליזם נבון לא יפריט שירות חיוני, וימנע מהפרטה של כל שירות שאין בו תחרות מובנית. המשפט לעיל הוא הסיבה להצלחת ההפרטה של השיחות לחו"ל ולכשלון של הרבה הפרטות אחרות שהיו ועוד רבות שיהיו. לכן, הפרטות של בתי-הסוהר או חברת החשמל או רוב בתי-החולים וכו' לעולם יפגעו באזרחים ולפחות יעלו את המחיר שנדרש לשלם על אותו השירות! לרגולטור תפקיד מכריע בשוק קפיטליסטי הממשלה והכנסת (הרגולטור - קובעי החוקים והתקנות של השוק) צריכים להיות מאוד מעורבים על מנת לשמר את כללי השוק הקפיטליסט. הם אלא שצריכים למנוע מצבים בהם ספקי-שירות ו/או מעסיקים מנצלים את גודלם למול האזרח הבודד על מנת לקבוע עיו עסקאות שיהיו לרעתו. למשל, על מנת לשפר את השירות של הכבלים והלווין ו/או החברות הסלולריות, המדינה היתה צריכה מזמן לאסור על עסקאות שכוללות התחייבות ליותר משנה, לקבע כללים שיקלו מעבר, ולהגדיר מספר סלי-שירות חובה שכל אחת מהחברות נדרשת לאפשר ללקוחות. כנ"ל ביחס לבנקים - במקום כל הרעש שעושים היום על קביעת סלים מסובכים וכו'. המדינה לא צריכה לקבוע את המחיר, היא יכולה להגביל את הבנקים אל סל עמלות מצומצם יחסית (עד 30 או 50 עמלות בסה"כ לכולם כולל כל סוגי החשבונות ולא רק עו"ש) ולקבע כללים שיהפכו את המעבר מבנר אל בנק למעשה שאיננו דורש התרוצצות ומספר ימי-חופש. ודבר אחד נוסף באותו הנושא - תחרות משמעה שכל מי שרוצה יכול להצטרף, וגם אני אתה ועוד 20 חברים נוכל להקים בנק או חברה סלולרית מחרתיים אם רק נעמוד בסט כללים פשוט ומוגדר היטב על מנת לקבל זכיון (בשונה מרשיון). "המגן הטוב ביותר נגד חקיקה גרועה הוא אכיפה קפדנית ומדוקדקת" (ציטטה שראיתי על קיר ה FBI והטרידה את מוחי) אנו חיים בדמוקרטיה, אבל רק לכאורה. משום למעשה ספר החוקים המעשי של המדינה (כולל תקדימי חריגים לפי פסיקות וכו') דורש סיפריה שלא יכולה להכנס לכל בית. זהו פתח לשחיתות, בלאגן ורשלנות, וכפי ציינתי זאת קודם, בכל מקום שיש פתח - יש גם מי שינצל אותו. ספר חוקים טוב הוא ספר חוקים מצומצם שנאכף בדייקנות, והעם חופשי לשנות כל אחד מהחוקים באופן גורף (עד כמה שניתן ללא חוקים אישיים/מוכווני קבוצה מצומצמת), והשופט הוא זה שנדרש להתאים את החוק למקרה המיוחד. ובייחס למיתוס, היו גם כאלה. אמיר

 

[avshalomat]

אני נוטה להסכים

ויתרה מזאת אני חושב שלא מדובר בתורה מסיניי, אלא בדברים שכל מנהל סביר יודע. רק שאין מספיק כוח ורצון כדי ליישם זאת כלומר אין מי שיובליל שינוי תחת הפרמטרים האלו. יותר ויותר אני מייחל לקיומה של מערכת מקצועית נפרדת ולא מושפעת על ידי מאבקי הכוח הפוליטיים.

 

[amir_aikido]

צריך פוליטיקה אבל של מוכשרים

אני דווקא חושב שפוליטיקה היא דבר חיוני, בסופו של דבר, ההחלטות שצריכות להתקבל ברוב הנושאים הן ערכיות ולא מקצועיות. אבל, הפוליטקאי צריך לשבת רק בראש של שרשרת מקצועית, ומישהו צריך להציג לו את האופציות השונות באופן שממנו יהיה ברור מה ניתן לעשות ומה לא, ומה המשמעות של בחירה באופציה אחת על פני האחרת. תהליך הבחירה של הפוליטיקאי צריך להיות מתומצת וגלוי לציבור (חוץ מנושאים חריגים) אמיר