מאוד נהיניתי
היה מצער לראות איך כל הדמויוית "סבלו" במידה זו או אחרת (אבל צריך סבל וקונפליקט בשביל דרמה) בגלל המיניות שלהם: ה-gay basher שמונע משנאה עצמית, הנרצח, הגבר הנשוי שלא יכול להיות עצמו, זה שאולי "מתעסק" עם נערים, אפילו הזוג הגאה שסוף-סוף מתחתן לא שורד ממש (זה כמובן קורה לכל מיני זוגות, לא רק הומואים). אהבתי שגם הגבר הסטרייט הנשוי דיבר על צורך בנשים אחרות - זה איזן לדעתי את הקטע של ההומו (השיכור) שמנסה לבגוד בבעלו. גם ההומו המסודר והבוגר אולי חולה HIV וגם היחיד ללא בן זוג במעגל חבריו. ברור שזוגיות זה לא הכל בחיים, וגם העמידו את זה יפה בניגוד לחברו הסטרייט הנשוי שמרגיש כלוא. לא היה הרבה אושר...