מישהו קרא את

[ג י ת י ת 1]

מישהו קרא את

האיש במצודה הרמה של פיליפ דיק ויכול לומר אם זה מעניין?

 

[Boojie]

אני לא אהבתי.

יותר מזה, לא הבנתי מה בשם אלוהים הוא רוצה ממני. כבר מזמן אני יודעת שהסגנון של דיק לא ממש מתאים לי. סגנון יותר מדי מסומם, יותר מדי מעורפל, יותר מדי הזוי. הוא מביא אותך באיזשהו שלב למצב שאת כל כך לא מצליחה למצוא הגיון במערכת האסוציאציות הפנימיות שהוא בונה עליהן את מה שהוא כותב, שאת מתעייפת ומפסיקה לעקוב - וזה דבר ששמעתי כבר מכמה אנשים. סכיזופרני משהו. מכיוון שהמוח שלי פועל יותר בכיוון האנאליטי, לא נוח לי עם הספרים שלו. מצד שני, יש הרבה אנשים שחושבים שזה ספר מופת, והסיטואציה שהוא מבסס עליה את הספר, והשימוש שהוא עושה בתרבות היפנית ובאיי צ´ינג, בהחלט מבריקים. הדמויות שלו מובחנות היטב, ואפשר להזדהות איתן.

 

[גרומיט]

קראתי כמה ספרים של דיק

ומאותן סיבות שבוג´י הזכירה, גם אלי הם לא דיברו במיוחד. מכולם, היחיד שאני זוכר (ואפילו די מחבב) הוא "האיש במצודה הרמה", אולי משום שיחסית לכתיבה של דיק זה ספר לינארי עם הגיון פנימי פחות או יותר אחיד. את דיק יש מי שאוהבים מאוד, ויש מי שבכלל לא. כמו חייו שלו, גם הספרים שלו מובילים לקיצונויות. הספרים שלו נוטים לדבר למי שאוהבים ספרים שלוקחים אותם מעבר לגבולות המציאות והלינאריות, למחוזות שבהם שולטים הסמים וההזיה. מאותן סיבות בדיוק, רוב הספרים שלו שקראתי לא השאירו בי שום משקע ואני לחלוטין לא מצליח לזכור את העלילה שלהם. וביקורת (בעברית) על הספר ניתן למצוא בלינק המצורף. ממנו אפשר להגיע גם לסקירה כללית על הספרים של דיק.

 

[tarfon]

אף אני לא אהבתי

פחות או יותר מאותן הסיבות. מכל ספרי דיק, השחקנים של טיטאן הוא החביב עלי, ושם דווקא יש הרבה סמים.. לדעתי הוא פשוט בנוי על רעיון טוב, בניגוד לשאר ספריו שקראתי. את הרעיון של האיש במצודה הרמה מצאתי מאוד לא מקורי, וכשהוא מתאר את "החגב עומד יציב" אפילו יהיר.

 

[Erez-S]

דווקא...

הנושא הוא מאוד מקורי מאחר והוא יצא זמן לא רב לאחר מלחמת העולם השניה. קצת טיפשי מצדך לקרוא לרעיון לא מקורי לאחר כמעט 50 שנה לאחר המלחמה ההיא ולאחר שעשרות סופרים חיקו את דיק.

 

[Esmena]

אני קראתי ואהבתי,

וזה אכן מעניין, אבל באמת קשה מאוד לקריאה( גראס?).