מי שתמיד צורחים הכי חזק - אלו המקושרים והמחוברים
אלו שכל אי-שביעות-רצון שלהם מובילה לתלונה לבג"צ - ולדרישת השופטים שהמדינה תיענה לה מיידית. זה חלק מהותי מתרבות המגיע-לי.   בשוק החופשי, עסקים לא מתחרים זה בזה למי יש יותר קשרים ומקורבים ומי סוחט ביתר יעילות את עטיני השלטון. סחיטה כזו - היא מאפיין של משק מתוכנן. סוציאליסטי במהותו, שבו "מגיע לי" זו דרישה לגיטימית. משק חופשי אמור להתרחק מאופן ניהול קלוקל זה.   עסקים בשוק חופשי דורשים מהמדינה הפחתת התערבות (לסה-פר= אל תתערבו), כך שהתחרות בין העסקים, ותגובה ניהולית תקינה למתרחש, תקבע מי ישגשג ומי יקרוס, ולא הקשרים והסחטנות.   במקרה הנוכחי, המדינה סיפקה לעסקים סיוע בצורת הקלת רגולציה: במצב רגיל, יש רגולציה האוסרת לפטר עובדים. מאז תחילת המגיפה ניתן להוציאם לחל"ת: כל עסק שהרגיש שעובדיו לא יספקו תפוקה עקב המגיפה(לעבוד מהבית או בקבוצות קטנות ומרוחקות), התבקש להוציא אותם לחל"ת, והמדינה התחייבה לשלם להם במקום המעסיק. המדינה איפשרה גם דחיית תשלומים וערבויות להלוואות, כך שהעסקים יוכלו לספוג עלויות בתקופה זו.     עכשיו, לאחר שהתחזית שלך התבדתה - אתה כן דורש שבעלי מרפקים יקבלו ויסחטו. זה לא עובד, והפוך מהאופן בו משק חופשי עובד. שוד הקופה הציבורית לאנשי "מגיע לי" - לא מביא לתועלת כלכלית, אלא להסתמכות על סחטנות כזו בהמשך.   שים לב שהאבטלה עלתה מ4% ל27 אחוז. מה שאומר - ש77% מהמשק - לא הכריז על חל"ת ולא הושפע מהמגיפה. לכן הדרישה ש100% יקבלו פיצוי, ופיצוי גבוה - פשוט לא הגיונית.   זה רק ניסיון לפתוח את הפתח - למרפקים של בריוני המגיע-לי, שירוצו לבג"צ ידרשו שוויון - ויקבלו.