זה היה נפוץ באגדות העממיות עוד קודם
הערפדים הראשונים- לפני דרקולה של ברהאם סטוקר- היו פרימיטיביים, מעין זומבים חייתיים טורפי דם ואנשים וללא תבונה. ברהאם סטוקר הכניס את האלמנט האינטיליגנטי האציל השליט העוצמתי והמטיל אימה- מתבסס בין היתר גם על האגדות העממיות על הגיבור המקומי- ולד צפש. במקור הקטע עם היתד בלב לא היה כדי לחסל את הערפד- רק כדי למסמר אותו לארון הקבורה בזמן שהחברים האחרים של מנסים לכרות לו את הראש. היתד הייתה צריכה להיות מעץ ספציפי ASP כדי שבאמת תמסמר את הערפד המדמם לרצפה. לאחר כריתת הראש ה=צריך גם למלא את הפה בשום ולשרוף הכל. גופה וראש. להפוך לערפד היה קל מאוד, הרי רשימת שיטות נוספות על קצה המזלג: מי שנולד במולד הירח, מי שנולד עם כתמי לידה אדומים, מי שנולד שעיר, מי שנולד עם שן בפה, מי שאמו לא אכלה די מלח בזמן ההריון, אישה הרה שהחליפה מבטים עם ערפד לפני הלידה, בעלי פטמה שלישית (סימן השטן), מוות בהתאבדות, עיסוק במאגיה שחורה, אכילת בשרו של כבש שזאב שחט אותו, חיי פריצות, כומר שניהל מיסה לפני שהתוודה על חטא, גוויה שחתול קפץ מעליה לפני הקבורה, מת שנרצח ולא ננקם דמו, מוות בטביעה, כופרים, גנבי החבל בו מורידים את ארון הקבורה, לוויה לא מסודרת ועוד, לכל תרבות השיטות שלה. ה*תיעוד* הראשון של ערפדים לא קיים. זה לא עובד ככה עם אגדות עם. למרות שיש ידיעה מצמררת מהעיתון בסביבות שנות ה70 של המאה ה18 על עדות של רופא קרבי, חייל וקצין שחפרו קבר של חשוד בערפדות ומצאו גופה טריה למרות החודשים שהייתה קבורה עם ציפורניים ארוכות מהרגיל, פה אדום מידי וגישה עויינת וקולנית במיוחד כשבאו לתקוע בגופה את היתד... סביר שהם המציאו את זה אבל גם יכול להיות הסבר אחר.
