מישהו מהעבר .

talic2

New member
מישהו מהעבר .

קרה לכם שנפגשתם עם מישהו מהעבר שלא היה נראה פוטנציאלי פעם ועכשיו אתם רואים אותו באור אחר לגמרי ? האם זה היה צודק פעם להגיד לא , והיום להגיד אולי יש שם משהו . אני מעריכה היום הרבה יותר תכונות אופי טובות שפעם היו נראות לי מובן מאליו לכל מי שאני בקשר איתו . מה דעתכם ?
 

b e c k y

New member
יש המון סיפורים כאלה.

על אנשים שהכירו בעבר ולא קרה בינהם כלום. ואחרי שנים נפגשו שוב, והאהבה פרחה. עצתי היא שלא תעשי כאלה חשבונות. אם נראה לך מתאים, לכי על זה. ובהצלחה.
 

The Lonely Lion

New member
אנשים משתנים

יש המשביחים עם השנים, מתבגרים. המצב הכלכלי משתנה... צודק? יכול להיות שבמובן מסויים, לא. כלומר, אולי היה עדיף לתת בזמנו צ'אנס ואז הזוג היה נהנה יותר מאשר בנפרד... אבל גם אולי זה לא היה מצליח... אבל גם ככה לא בוכים על חלב שנשפך. אני מוצא שזה עצוב משהו להעריך היום תכונות אופי שפעם היו מובנות מאליהן... סוג של הדרדרות חברתית?
 

talic2

New member
זה יותר עניין של בגרות

פחות הדרדרות חברתית אלא יותר בגרות ונקודת מבט שונה. לפעמים מתגעגעים לתמימות , לחיזור של פעם לא תמיד הסצנה של ההכרויות ומי שפוגשים שם היא פשוטה כ"כ , וכן אין מה לעשות מעריכים יותר תכונות שהיו נראות בסיסיות ואנשים שהתקשורת איתם היתה זורמת יותר .
 

bonitta

New member
מישהו מהעבר

ומה עם התכונות / הדברים אשר גרמו לך לפסול את אותו הבחור? מה גרם לך לפסול את אותו הבחור? האם אותן תכונות אופי טובות או שמא היה שם משהו אחר? (דרך אגב אנחנו מכירות - אני בת ה 68
).
 

talic2

New member
העיקר שלא נופלים על הסלעים ../images/Emo8.gif

התכונות היו טובות , אבל היה חוסר בטחון בעיקר מצידו להצליח בקשר . וגם מראה חיצוני שלא הייתי סגורה אם הוא הטעם שלי ובעיקר סביבה חברתית אחרת שהיינו חלק ממנה .
 

© RoNa

New member
זה לא נכון להסתכל על זה ככה!

בגיל 20 אתה רק חושב לבלות עד מאוחר ולקום בהצהריים ללכת לים, לעשות חיים בלי מחוייבות, לזיין בנות ולשתות לשוכרה במסיבות הכי שוות בעיר. בגיל 30 אתה מתבגר, יש לך קריירה ועבודה קבועה, יש לך מחוייבות ואחריות ועתיד שאתה רוצה לבנות. כולנו עוברים את השלב המקדים בדרך להתבגרות בצורה כזו או אחרת, תופסים בטחון ומתפתחים. אין סיבה להסתכל אחורה, אלא אם זה משהו עם תיק פלילי.
 
זה בסדר גמור מבחינתך

מותר לך לשנות את דעתך ולהחליט שדברים מסוימים מתאימים לך למרות שבעבר לא. מותר גם לטעות ולנסות לתקן. מהנקודת המבט שלו: לא הייתי הולך על זה. איך שלא נהפוך את זה ונסתכל על זה, זאת פשרה. אני לא הייתי רוצה לצאת עם מישהי שמתפשרת עלי. לפני שכולם קופצים עלי, כתבת שאת מעריכה היום הרבה יותר תכונות אופי שפעם היו נראות לך כמובן מאליו, כלומר הנתונים הבסיסיים לא השתנו, הוא לא שינה את אופיו, הכל אותו הדבר ואת החלטת לקבל את זה. לכן מדובר בפשרה.
 
אפשר להסתכל על זה גם אחרת

לא כעל פשרה, אלא כי היא מבינה טוב יותר את רצונותיה מקשר/בן זוג ואלו תכונות היא מעריכה ומוקירה כיום, גם אם בעבר לא היתה להן חשיבות או שנסתרו מעיניה. זו לא פשרה, זו התפתחות, פתיחות, שינוי. זו הזוית שלי בכל אופן :)
 

talic2

New member
אבל אני השתניתי ואנחנו חיים בהווה

אם זה היה ההיפך ומישהו מרגיש שהוא רוצה לתת לי צ'אנס נוסף אחרי שנים , לא היתה שום בעיה אם זה ממקום נכון . לפעמים אנחנו פוסלים אנשים מסיבות לא ענייניות . יש סרט מקסים שנקרא 'אהבה ממבט שלישי '( של שפילברג אני חושבת ) שבדיוק מדגים כמה אנחנו לפעמים לא רואים אנשים נכון או את מלוא הפוטנציאל שלהם ואחרי כמה זמן או בזכות דברים שעברנו, אפשר לראות דברים אחרת . חוץ מזה להרגיש ש'התפשרו עלי 'נשמע כמו עניין של אגו שלדעתי מיותר בהתחלה של קשר זוגי .
 

רויטל150

New member
אבל פנוי, למיטב הבנתי

זה לא מה שהיא כתבה... היא לא כתבה שהיא החליטה פתאום לקבל תכונות שפעם היא לא קיבלה... היא פשוט נכון להיום, יודעת להעריך. משהו בהערכה שלה היה לקוי בעבר וזה השתנה. זה כמו שאתה תפגוש בחורה מדהימה, אבל לא כ"כ תשים לב אליה, ובחלוף זמן פתאום תגיד לעצמך - וואו, איך לא הערכתי אותה עד עכשיו...איזו בחורה! כך שלא מדובר בפשרה אלא בהערכה מחדש של הדברים.
 
יש דברים שנמצאים בין השורות

כתבת: "היא לא כתבה שהיא החליטה פתאום לקבל תכונות שפעם היא לא קיבלה..." למה במקור היא לא רצתה אותו? בגלל תכונות (אופי, יופי, התנהגות או כל דבר). פתאום היא רוצה, לכן (הפירוש שלי) שהיא "מקבלת" את אותן התכונות. זה שהיום היא יודעת להעריך תכונות שתמיד היו ופעם נראו לה מובנות מאליהם זה יפה ומקסים אבל זה לא העניין. כרגיל דוגמא
אני גבר מכוער מאוד ויש בי כמה תכונות אופי נחמדות, הכרתי אותה והיא לא רצתה. אחרי כמה שנים היא עושה חושבים (תקראי לזה התבגרה, התפקחה, העריכה מחדש וכ'ו) ומחליטה שמתאים לה לנסות. הכיעור נשאר אותו כיעור (היא לא אמרה שדברים השתנו, המצב נשאר כשהיה ורק הדברים הטובים מקבלים דגש) אבל זה פחות מפריע לה. זאת לא פשרה? הרי היא חושבת שאני מכוער (ומתפשרת) אבל במאזן הפלוסים והמינוסים כנראה שהפלוסים גוברים. עוד פעם, מבחינתה זה לגיטימי. מבחינת הגבר זה לא להיט.
 
בהקשר לדוגמא שלך..

במפגש ראשוני אדם יכול שלא להיראות מבחינה חיצונית למישהי/ו..אבל כעבור זמן היא/הוא יראו כיותר מושכים..למה: מחקרים פסיכולגים מורים שככל שאתה נמצא בסביבתו של מישהו שאתה מחבב אתה תמצא אותו יותר מושך. שוב, כפי שטענתי לעיל, אני לא חושבת שמדובר בפשרה, אלא ראיה אחרת..שנסיבות החיים אפשרו לה לראות משהו אחר או לראות אותו באור אחר מאשר באותה נקדות זמן ראשונית בה נפגשו... אבל אני מאמינה גדולה בעיתוי :) ועוד נקודה, ייתכן שזה לא בהכרח קשור בבחור..אלא בה..לפעמים אנחנו מחפשים לפסול אחרים בגלל חוסר בשלות או מוכנות שלנו לקשר...
 
בסדר גמור

אפשר לשכנע אותי, אני לא עם הראש בקיר. נקרא לזה לתת הזדמנות שניה לבן אדם, עם זה אפשר להסכים? אני לא בטוח שמישהו אוהב להיות במצב של "מקבל הזדמנות נוספת להוכיח את עצמו". נכון שעושים את זה ונכון שלפעמים זה מצליח אבל זה בא ממקום כל כך לא נוח שזה מאוד קשה. לגברים יש פחות בעיה עם זה, לנשים קצת יותר קשה.
 
הממ..ההסכמה שלי מותנית, כמובן :)

יש שאלה מקדמית. האם אתה יכול לומר כי אתה אותו האדם שהיית לפני נניח 3 שנים? האם האופן שתפסת מערכות יחסים עם אנשים בכלל, לאו דווקא עם נשים, שונה מהאופן שאתה תופס אותם כיום? האם אתה תופס את עצמך בצורה שונה? אם אני מסתכלת על עצמי, בפירוש התשובה לכך היא כן..ומהמעט שיצא לי לקרוא, גם לגביך התשובה חיובית. בהנחה והזה המצב, אזי זה לתת הזדמנות ראשונה ולא שניה. ודבר נוסף, אתה מתייחס כאילו כל הכוח והשליטה באשר להתקיימות הקשר מצויים אצלה- אם היא תחליט לתת הזדמנות או תחליט כי הנל הוכיח עצמו. וגם כאן אפשר להתייחס לכך באופן שונה- הוא זה שנותן לה הזדמנות שניה להוכיח עצמה..מקום שבעבר היא "כשלה".. (היא כהמחשה, ולאו דווקא טליק באופן ספציפי)
 
למעלה