היופי הוא בעיני המתבונן, מכיר?
הדוגמא שהבאת לא ממש נכונה בעיני. כשאוהבים מישהו, הוא הכי יפה בעולם. באופן יבש, הייתי אומר שלדעתי, להתאהב במישהו, זה הרי להתאהב באישייות שלו, בדרך המחשבה, בדרך הביטוי, בהתנהגות, וכו' וכו'. הקליפה החיצונית של האדם, המעטפת - אם היא יפה - זה אחלה יתרון, כי אז הצד הבוחן "נדלק", ומאפשר לעצמו להכיר את הפנים של האדם שמולו. כשהחיצוניות לא אטרקטיבית מספיק, והפנימיות מקסימה - צריכה להיווצר סיטואציה שמאפשרת המשכיות כדי לאפשר לצד ה"בוחן" לגלות את הפנימיות ולהתאהב. [כמו במקומות עבודה, חוגים וכ'ו..] ואחרי שכבר מתאהבים - הצורה החיצונית ממש לא משנה, כמו שאמרתי - מושא ההתאהבות הוא הכי יפה בעולם, בעייני המתאהב / המתבונן.