מירמור

herouth

New member
מירמור

ידידתי חובבת הלשון מתקופת הצבא התמרמרה פעם על כך שאנשים רבים משתמשים במילה "מירמור" לציון התמרמרות. ולי זכור ש"מירמור" היא אונומטופיאה, בדומה לפיכפוך. אלא שלא מצאתי אותה במילון ספיר, ואין לי מקורות אחרים בביתי. ההיתה או חלמתי חלום? מהו מירמור?
 

trilliane

Well-known member
מנהל
מרמור (בעיקרון בלי יו"ד, כי הרי"ש בשווא נח)

הוא כמובן שורש מרמ"ר במשקל קיטול (שם הפעולה של פיעל). השורש המרובע הזה נוצר (אין לי סימוכין, זו הערכה מושכלת) בדרך של הכפלת צמד עיצורים השייכים לאחת הגזרות הלא שלמות (לרוב עו"י או ע"ע) כפי ש'נדנד' נגזר מ'נוד', 'נענע' מ'נוע', 'סבסב' מ'סבב' וכו'. להערכתי 'מרמר' נגזר מ'מרר' שמוכר לנו מהטעם המר, המרור, המרירות, המרורים ובכי התמרורים. ההקשר נראה לי מתבקש, הרי ידוע שהממורמר הוא מי שנפשו מרה עליו (או לכל הפחות מרירה), לא כן?


אמנם חלק מהשורשים מהדגם המוכפל אכן אונומטופאים ולא קשורים לפעלים עלולים (זמזום, רשרוש, צלצול, בקבוק) ויש גם 'כחכח' מ'כיח' שעליו באמת ניתן לומר שהוא גם וגם, אבל מה אונומטופאי במרמור?
לי זה ממש לא ברור...
 

herouth

New member
לא זאת היתה השאלה.

השאלה שלי בעצם התחלקה לשתיים.

האחת - האם אותה ידידה שלי צדקה בכך שאין באמת מילה בעברית לרגש התרעמות "מרמור", ושם העצם הנכון הוא "התמרמרות"?

השניה - אני זוכרת אונומטופיאה "מרמור", שכלל איננה קשורה להתמרמרות או למרירות, כשם שאין קשר בין צלצול לצלילות.
הזיכרון עמום, ודומני שקראתי אותה בספר כלשהו בילדותי. הצליל היה אמור להיות משהו חרישי, בדומה לקול הגשם הפוגע באדמה, או משהו כזה. מכיוון שאינני מוצאת את זה במילון, תהיתי אם יש מילונים ישנים יותר שבהם היא מופיעה, או מישהו שזכרונו תואם לשלי, או שמא דמיינתי זאת.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
אה! אז תגידי ככה!


1. לא מצאתי במילון ספיר או אב"ש "מרמור" אבל מאחר שמצאתי בהם (נוסף על מִתְמַרְמֵר בהתפעל) מְמַרְמֵר בפיעל וכמובן מְמֻרְמָר בפועל (שמשמש בעיקר או אפילו רק כשם תואר) אין שום סיבה הגיונית שלא יהיה גם שם פעולה בפיעל. הם לא חייבים לחלוק שם פעולה. אם השורש נוטה בכמה בניינים זכאי כל אחד מהם לשם פעולה משלו גם אם לכאורה מדובר בכפילות. אפילו המילונאי לא כלל את המילה במילונו, הרי שהדוברים גזרו אותה בטבעיות והצדק איתם. בקיצור, המרמור של חברתך אינו מוצדק בעיניי...


2. לא היה ברור מהודעתך שאין קשר בין המשמעויות... ובכן, גם במשמעות אחרת, לא שמעתי מעודי על אונומטופיה זו. המילון הישן ביותר שיש לי על המדף הוא אבן שושן מ-1972 ואין בו ערך כזה; הכי קרוב הוא 'מרמר' במשמעות של שיש (מטורקית?).
 

herouth

New member
זה גרגור. לפחות בימינו.

אם כי כן, חשבתי גם על חתול - יותר מתאים לייחס לו את הקול "מרררר" מאשר את "גררר"...

טוב, אולי דמיינתי. או שמדובר באחד מהתרגומים הישנים האלה שיש בהם מילים שלא קיימות (גלמושים, מישהו?)
 

herouth

New member
לפי דבריך, "למרמר" הוא פועל יוצא, כלומר

לגרום התמרמרות אצל מישהו אחר. יכול להיות שעל כך יצא קצפה של ידידתי - כי זה אומר ש"מירמור" הוא "הכעסה" ולא "התמרמרות".
 

trilliane

Well-known member
מנהל
לא בהכרח; לא התייחסתי כלל למשמעותו


אלא רק לעצם קיומו.
להלן דבר המילונאי:
מְמַרְמֵר [עח]
1.מַכעיס ומַעציב, מרגיז
2. מַבּיע הִתמַרמְרוּת: התלמיד מרמר על המבחן הקשה
[פ'; ממַרמֶרֶת; מִרמֵר, ימַרמֵר, למַרמֵר] <מרמר>
http://www.milononline.net/value.php?vldid=1028042&search=%EE%EE%F8%EE%F8

אני לא רואה בעיה בהסתכלות על "התמרמרות" כעל תהליך של להיעשות ממורמר (ולאו דווקא על ההבעה), ו"מרמור" (כמו "מלמול" למשל) כהבעת המרירות הזו כלפי חוץ. לדעתי יש מקום לקבל את שתיהן.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
וקישור למעוניינים (ולטובת הדור הצעיר
)

http://youtu.be/RWVPu1SThQA

אני יכולה רק להתגעגע לימים שבהם שידרו כדורגל פעם בשבוע... כיום כל מי שמחובר לכבלים / לוויין יכול למצוא באחד הערוצים איזשהו משחק כדורגל 24/7...
 

herouth

New member
באמת? ומה המקור?

או שגם אתה זוכר את זה מספר כלשהו שקראת בילדותך?
 
המקור הוא המילון "אוצר הלשון העברית" מאת יעקב

כנעני.
הסימוכין שהוא מביא הנם סימוכין כלליים (ולא מקור מסוים ומוגדר) - לע"ח (לשון עברית חדישה {כולל העיתונות המובחרת}).
 
למעלה