ושוב לא ענית על השאלה.
שחר גרינשפן היתה ילדה בת 12, דקה לפני בת מצווה, כשאדיוט אחד החליט לעלות להגה שיכור.
היא ספגה פגיעת ראש קשה ונשארה משותקת בכל גופה. היא עוברת שיקום, עברו מאז ארבע שנים והיא הגיעה ל
תוצאות שאף אחד מהרופאים לא חלם עליהן. אבל היא לעולם לא תחזור להיות ילדה "נורמלית". מה היא חטאה? איפה החוב שלה?
ואיך זה שהאדיוט שפגע בה, קיבל כעונש 600 שעות לתועלת הציבור, שלילת רישיון נהיגה לשש שנים וקנס בסך אלף שקלים?
אתה רוצה לספר לי שהוא צבר מספיק נקודות זכות ולכן החוב שלו קטן?
כאישה אני לא שופכת זרע לבטלה. אישית אני גם לא משתמשת בגלולות.
מעבר לזה שהתיאוריה שלך נופלת, כי הנשמה נוצרת רק ברגע ההפריה.
סיפור אונן בן יהודה, כמו מרבית סיפורי התנ"ך, נכתב כדי להסביר למה אסור לאונן.
אם אלה שכתבו אותו היו חושבים על אוננות נשית (או על עצם העובדה שגם אישה אמורה ליהנות מסקס) הם היו כותבים גם סיפור על אישה שמתה בגלל אוננות מופרזת, או בגלל שסירבה להביא ילדים לעולם.
ובהתחשב באופי התמונות שאתה מעלה פה, אני בספק אם אתה חף מכל אלה.
אז מה, תחזור לטיעון ש"אתה כותב קיצוני כדי שיהיו לך הרבה תגובות"?