שבתות וחגים - יענקל'ה את יהודית.
בוקר טוב! כפי שנאמר, לכולנו יש כמה וכמה שירים, אשר אנו מתחברות אליהן... אך, תמיד יש איזה שיר, אשר מתחברים אליו לכל אורך הדרך. היו לי ימים רבים, בהם הייתי "לבד על הגג, בשבתות וחגים". עוד מילדותי הייתי "שותפה סמויה".... ואני שותפה סמויה אני בצל כשעולה האור אני ילדה עדה אילמת שנשארת מאחור... כן, הייתי שותפה "סמויה", לאבי ואמי, כאשר הייתי מטפלת באחים שלי, בהיותי "הבת הבכורה".... לא ארחיב מעבר, הנה לפניכם השיר, במלואו. עכשיו אתה בבית עכשיו אתה שם הילדים קופצים עליך הם הכי יפים בעולם אתה נמס פורש ידיים אתה מאושר ממש ועוד מעט תקרא סיפור מהספר החדש איש משפחה למופת אתה אבא מושלם בסוף אתה תמיד חוזר לא עוזב לעולם בכל פעם שנוסע לא שוכח מתנות לכולם ועכשיו אתה בבית עכשיו אתה שם ואני שותפה סמויה אני בצל כשעולה האור אני ילדה עדה אילמת שנשארת מאחור לבד על הגג שבתות וחגים לבד על הגג שבתות וחגים ותתפלאי לדעת אני מכירה אותך אני יודעת בדיוק איפה כל דבר מונח ואולי את כבר יודעת אולי שמעת את שמי או ישנה לך שם בשקט לא חושדת בקיומי אבל אני תמיד אתכם רואה אתכם ואיני נראית כשאתה שם מה נשאר לך ממני כעת לבד על הגג שבתות וחגים לבד על הגג שבתות וחגים אתה יודע איך הרגשתי כשראיתי אתכם ברחוב לא מזמן הייתי בסדר לא הראיתי שום סימן אבל בלילה איך בכיתי איך הרטבתי את הכר למה אני מתאהבת תמיד במה שאי אפשר לבד על הגג שבתות וחגים לבד על הגג שבתות וחגים עכשיו אתה בבית עכשיו אתה שם.... *לאחר שיהודית רביץ, "יצאה מהארון", אני מתחברת לשיר עוד ועוד. בימים בהם "הייתי" לבד בשבתות וחגים, נשארת בצבא. גם בחופשות, הייתי נשארת בצבא. בוכה ודומעת. אז, לא ידעתי, שאני "לסבית", אך ידעתי, שאין לי "מקום" בבית הורי יותר. כאשר התגייסתי לצבא, תוך כדי "מאמציו של אבי" לחתן אותי, עם "בחור ישיבה", כנהוג בעדה החרדית. אני, השותפה הסמויה, כמו "שפחה", מאסתי בכל דרך החיים והתורה, של "הקהילה החרדית".....