מילים

[דמעה ורודה]

מילים

אמרת לי מילים, פסקת בי פסוקים, נקמצת לנקודת בערה זעירה כאישון עיני הלוטפת אותך על פי קריאתך, בעודך מתקדם לעברי דובק לגופי עמוס כמיהה אוחז אהבה בכף היד כך ולא אחרת, בשבילך, שלך! שלך!

 

[שמים1]

מילים ../images/Emo79.gif

אם תרצה לאמר לי מילים מתוקות מיין להפריח ביומי ניצנים זוהבים. אם תרצה להשמיע בקול מהדהד מקצה עולם תווים ענוגים של אהבה שילטפו פניי ביום קיץ חם ירוו צמאוני . אם תאמר מילים תבל אותם בקורטוב של תקווה בכל צבעי הקשת בעלה קטן של זית מילים מליבך. אם תרצה לאמר לי מילים לפני שתדעך שמשי אחכה לך .

 

[am3aa1]

איש של מילים מאיר אש.

אני איש של מילים המתגלגל בדרכים נותן חיים בפתגמים משקיט לך ימים סוערים מרגיע עבורך גלים איש של מילים אשף אותיות שכותב אהבה ולפעמים שטויות

 

[דמעה ורודה]

איש של מילים

זורע מילים באדמת בר חרושה מטמין אותן בתקווה חדשה ללבלוב פסוקים מלבבים ניבים שאותי מקרבים עת הנץ ניצנים חדשים בך מכל האנשים...

 

[יערית 1]

מילים שאספתי

אוספת מליבי, מילים שקטפתי, יוצקת אותן, בתבנית של ערגה. עוצמת עיני, חלומות שחלמתי, פורשת אליך, בשבילי אהבה. שלל ענבלים, וצילצולי פעמונים, יבהקו אליך בזוהר כוכבי שמים.

 

[odo13z]

מילים

דבק למילים מראות רחוקים סערה הערימה אבק בשמי העמק קולך מלטף ופתע.....מתנכר ידי המלטפות לופתות את האין אייך ? לאן הלכת ? קול צופר אזעקה מבשר רע.

 

[דמעה ורודה]

מרווחים

מרווח הנשימה בין מילה למילה הוא הגורם לליבי לשאת לך מנגינה מרווח נקודה בין משפט למשפט מפשיט אותי ממגננה. וארקוד על כל הרווחים ללא סייגים ללא חוצצים במערומים...

 

[am3aa1]

ומילים של תקוה מאיר אש.

ואתן בך נקודות של אור ומילים של תקוה ובין נשימה למנגינה אקטוף לך פרח גינה ואשים בשיערך את כל כך יפה עוצרת נשימה נבראת למילות אהבה אנא חכי אלייך כבר בא

 

[דמעה ורודה]

תקווה

נזר ראשי זהוב פריחה כחול מבטי אור זריחה אך מה יואיל יופיי אם אין אתה עימדי?

 

[am3aa1]

ניצוץ התקווה מאיר אש.

הן את אשת איש ואני כמעט קשיש מנפח שרירים כותב לך שירים ניצוץ התקווה עדיין לא אבד אך מה אעשה? כשהאשה לי מצפה בכניסה עם מחבת ביד

 

[דמעה ורודה]

כאן

בפינה המתוקה שלנו כאן אנו לובשים דמות אחרת מאיתנו כאן מנותקת מהעולם כאן אנחנו כאילו חברים כאן כאילו נאהבים כאן ולא בשום מקום כמעט... אז גש אל הגברת קח את המחבת ובשל ארוחה לערב שבת.

 

[am3aa1]

קיבלתי מאיר אש.

קיבלתי ובישלתי לי ולה ארוחה לאור נרות את ליבי שרפה ואת המפה עכשיו אבוד לא מוצא הדרך לליבה בעצב הולך לשכנה היא לפחות מבינה

 

[דמעה ורודה]

הלכה

נפשך חפצה בשדות זרים לרעות ואתה מחזר על הדלתות ושכנה שמבינה תלטף את ימיך ותחזור אליה אחרי סעור לילותיך במכות או שתיקות מיד אישה מקנאה שבה עליך לתמוך או שתחטוף מארוך.

 

[odo13z]

צמא מהו ?

לא המערוך לא שדות זרים לא שכנה מבינה לא סער ליל מזדמן לא אישה קנאית לא החיזור על פתחים........ גרמה לך סערת הנפשות זו רוח החופש שבך הדרור..... אינך קורא עצמך כדבעי הולך אתה שולל אחר המוכר.... פקח עיניים לא מאוחר החופש קורא היום. לא מחר.