מילים

daviduuu

New member
ראו לשוננו לעם

כרכים 55-56 עמוד 141.

[אגב גם אני חיפשתי ביד הלשון (בערכים: משקלים, ריבוי נדיר, רבים) ולא מצאתי שם כלום בנושא]
 

ounce

New member
יודעי ח"ן

האם זו תהיה בבחינת טעות להשתמש בביטוי זה ללא הגרשיים (יודעי חן)?
 

trilliane

Well-known member
מנהל
לדעתי כן, כי מדובר בראשי תיבות (חכמת הנסתר)

ולא במילה 'חן'. ר"ל, יש הבדל בין 'יודע ח"ן' ובין 'יודעי חן'...
 

ounce

New member
תודה לשניכם. בגדול אני מסכים עם ההסבר, אבל

מעיון בפורום אחר בדיון ישן שעסק באותה שאלה ראיתי שעלו הנקודות הבאות:

1. באבן-שושן הישן הביטוי כתוב ללא גרשיים (לא נבדק).
2. גם מונחים כמו תפוד ודוח איבדו את הגרשיים.

אין ספק שנכון לכתוב עם גרשיים, אך השאלה היא אם השמטתן תהיה טעות. מה דעתכם?
 

trilliane

Well-known member
מנהל
אם נכון לכתוב עם גרשיים, למה לוותר עליהם?


לא ממש ברור לי... בעיקרון לפי דיני הקיצור של האקדמיה ללשון (ההדגשות שלי):
מותר שלא לכתוב גרשיים בראשי תיבות הגוּיים שנגזר מהם שורש המשמש בצורות פועל וכדומה. למשל:
דּוּ"חַ או דּוּחַ (נגזר הפועל דִּוַּח ששורשו דו"ח); מַכָּ"ם או מַכָּם (נגזר מוֹכֵם [=מפעיל מכ"ם] ששורשו מכ"ם).

כלומר, מבחינת האקדמיה אפשר (לא חובה) לוותר על הגרשיים רק אם מתקיימים שני התנאים הנ"ל. האם זה הופך את הוויתור על הגרשיים לטעות? תלוי בהגדרה שלך ל"טעות". מבחינת האקדמיה זו לא כתיבה תקנית.

1. מה זה "הישן"? אבן שושן הוציא בחייו מהדורות שונות של מילונו... לי יש "המלון העברי המרֻכז" (1972) והערך ח"ן מופיע עם גרשיים וכך גם תת הערך 'יודעי ח"ן'.
2. ראשי התיבות של תפוח אדמה הן תפו"א; תפוד זו מילה בפני עצמה ונדמה לי שהיא נחשבת לסוג של הלחם.
 

nevuer

New member
במקור

(או מה שנראה לי כמו המקור) אין ראשי תיבות:
"שַׁבְתִּי וְרָאֹה תַחַת הַשֶּׁמֶשׁ כִּי לֹא לַקַּלִּים הַמֵּרוֹץ וְלֹא לַגִּבּוֹרִים הַמִּלְחָמָה וְגַם לֹא לַחֲכָמִים לֶחֶם וְגַם לֹא לַנְּבֹנִים עֹשֶׁר וְגַם לֹא לַיֹּדְעִים חֵן, כִּי עֵת וָפֶגַע יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם" (קהלת ט, יא)
כמובן שהמשמעות והתחביר שם שונים לחלוטין.
 
מה זה "חדש"? ומה זה "נכון"?

אב"ש שלי משנת תשכ"ו, המכונה "המילון החדש", שם גרשיים בח"ן.
מסתבר שהגדרות כמו "חדש" או "נכון" אינן כה קשיחות ומוחלטות כפי שחלק מחברי הפורום היו רוצים.
אפשר לגרש את הח"ן ואפשר שלא, לענ"ד העיקר זה שיבינו אותנו.
 

sailor

New member
למיטב ידיעתי

כתבו חן ללא גרשים במשמעות חכמה נסתרה הרבה לפני שנולדה האקדמיה והולידה את הדוח וגם הרבה לפני שנולד ועד הלשון שעסק בתפוז.
זה מופיע כבר בספרות תור הזהב גם כמשחק משמעויות בין יופי לחכמה נסתרה.
 
בשפה, כמו בכביש...

עדיף להיות חכם מאשר להיות צודק.
בלי להיכנס לדיונים היסטוריים ולחפש באיזו מהדורה של אב"ש כתוב כך או כך:
ברור כי גם אם יתכן ש"נכון" לכתוב חן בלי גרשיים, יש סיכוי שרבים לא יבינו למה התכוונת ויחשבו שמדובר בקוסמטיקאי/ת.
גם במבחן גוגל, ח"ן מנצחת את חן בתוצאה 4:1.
ולכן, מכיוון שגרשיים לא עולות ביוקר, מומלץ להשתמש בהן.
 

sailor

New member
חכמי ספרד ידעו זאת ולא הוטרדו מכך

כך שזה ענין של מטרה, קהל יעד וטעם.
השאלה היתה של נכון/לא נכון, והתקדימים הספרותיים לנכונות רבים ומשתרעים על מאות שנים.
 

ounce

New member
דמים

שלום,

צורת היחיד של דמים (כסף) היא דם?
אם כן, איך זה מתיישב עם הביטוי "דמי כיס" שבו הדל"ת שוואית? (dmei במקום damei)
אם זה אכן צריך להיות כך, הדל"ת צריכה להיות שוואית גם כשמדובר על דם הזורם בעורקים (כמו למשל במשפט "דמי האנשים היו כולם מסוג AB+")?

תודה רבה וסוף שבוע נעים!
 
למעלה