"מילון הפוך":

[חוכך בדעתו 2]

אלה ואלה דברי אלוהים חיים.

 

[טירון באמצע החיים]

לדעתי כוונת החכם כאן - לדברי המוסר והחכמה

ולא לדברי הלכה. כך אני מתרשם מהפתגם כולו, ובעיקר מסופו: "שאין לך מידה טובה הימנה" "הפוך בה והפוך בה, דכולה בה. ובה תחזי, וסיב ובלה בה, ומינה לא תזוע. שאין לך מדה טובה הימנה:". (משנה אבות ה,כב)

 

[יאקים]

עשיתי פרפראזה עך האמירה הזאת,

וברור לי שמדובר בעניין אחר.

 

[חוכך בדעתו 2]

סליחה, א. הציטוט איננו מושלם:

אף הוא היה אומר: שינון: חזרה מרובה על דברים לשם זכירתם, לימוד. כלומר, אכן מוזכרת המילה לימוד בהגדרת שינון, אך בהגדרת שינן (שהיא השקולה הפועלית של שינון) אבד זכרה: שינן: חזר הרבה על דבר למען יישמר בזכרונו או בזכרון השומע. בסופו של דבר, לדעתי לפחות, מה שניתן ללמוד מסך ההגדרות הוא שלפחות עיקר העניין באמרה הוא החזרה ולא הלימוד גופו. ב. פספסתי את העובדה שהרהוט כבר הביא את הציטוט מאבן שושן, המסביר את משמעות האמרה - עמו הסליחה.

 

[טירון באמצע החיים]

מעניין באמת

לכאורה המובן המקורי של המילה "שונה" הוא "חזרה על הוראה". אני משער שמאחר שזו הייתה צורת הלימוד, אזי עם הזמן נוספה למילה גם משמעות של "לימוד". אבל שוב - לימוד בצורת שינון. (ושים לב לאחת הדוגמאות של מילון אבן שושן להוראה "לימוד": "ההולך בדרך ושונה". בדרכים לא ניתן ללמד משהו חדש, ורגילים היו לחזור על הנלמד בעבר, מתוך הזיכרון), בכל מקרה, בין כך ובין כך, לא נראה לי שכוונת הפתגם היא איכות ההבנה (למרות שכך פירשו למשל באתר "השפה העברית"). לא זכורים לי אמרות מקבילות על כוחו של השינון כאמצעי להבנה. מנגד זכורים לי אמרות מקבילות על כוחה של החזרה כאמצעי נגד שכחה, וכאמצעי זכירה מדויקת. (חכמים מסוימים קיבלו דברי שבח על שהיו נוהגים לחזור מספר רב יותר של פעמים על הנלמד מהמקובל, ואף ניתן יחס של כבוד רב יותר למה שהם זכרו, ובמקום אחר מסופר על חכם ששכח הלכה מסוימת וכשהזכירו לו אותה "הוא חזר על כך 40 פעמים עד שהיא הייתה כמונחת בכיסו". שוב - עניין של זיכרון והצלה משכחה. לא עניין של הבנה) ובכלל - בהוראת ההלכות לא נדמה לי שהיה רכיב משמעותי של הבנה. ההלכות היו קצרות, קונקרטיות ופשוטות. (רק במרוצת הדורות החלו הלומדים מנהג שוטים לדקדק בכל הלכה, כאילו היו אלו מילות קוד או צופן)

 

[יאקים]

אכן, ישנה קרבה בין שני השורשים:

ש-נ-ה/י, ש-נ-נ, ויש לנו מאות דוגמות כאלה בלשוננו, בעיקר בגזרות החסרות. עם זאת, הפועל "שונה" מלשון חזרה ש נ י ת , כלומר פעם שנייה, אינו מתאים למקרה של 100 או 101 פעמים., אלא רק לימוד!

 

[הרהוט]

והנה דבר האבן-שושן על הביטוי עצמו:

אֵינוֹ דוֹמֶה שׁוֹנֶה פִּרְקוֹ מֵאָה פְּעָמִים לְשׁוֹנֶה פִּרְקוֹ מֵאָה וְאֶחָד (חגיגה ט, מַאֲמַר חָזָ"ל בְּשִׁבְחָם שֶׁל הַחֲזָרָה וְהַשִּׁנּוּן שֶׁל דִּבְרֵי תּוֹרָה. אם כן, בהחלט כן חוזר. וברור שיש כאן לימוד, שהרי בזה נעוץ ה"אינו דומה". במה אינו דומה? בזה שלמד משהו חדש. כפי שכתבתי בתגובתי הראשונה: "אין דומה זה החוזר על פרק הלימוד מאה פעם לזה החוזר עליו מאה ואחת פעמים, כי תמיד אפשר ללמוד משהו חדש".

 

[יאקים]

איני רוצה להתקטנן עמך בדקויות,

אולם "שונה" אינו יכול להיות במקרה דנן "חוזר שנית, בשנייה", שהרי מדובר כאן במאה פעמים! שבת שלום לך.

 

[טירון באמצע החיים]

אכן, חוזרני בי

שונה כאם בא במשמעות של "לימוד". לא של "חזרה". אולם אני מחזיק עדיין בהערה (האזוטרית) על משמעות האמרה. מטרתה זיכרון, לא ההבנה המשתבחת.

 

[יאקים]

נראה לי שאינך טירון כלל

ואף טרם הגעת לאמצע החיים. אגב, טירון מזכיר לי את תיכון מצד תופעות הלשון וגלגוליה. טור>טירון; תוך>תיכון - זוהי דיסימילציה תנועתית, בידול תנועות במקום טוּרון* ו-תוֹכון*. האם נתת דעתך על כך? שבת שלום.

 

[טירון באמצע החיים]

../images/Emo13.gif

לא נתתי דעתי עדיין על כך, אין זאת אלא שעודני טירון... ובהודעה המקורית (שלי, שעליה הגבת כעת) "כאם" טעות סופר, יש לקרוא "כאן".

 

[יאקים]

אולי אתה רואה עצמך טירון, אך סופך

ישגא מאוד. בטוחני בכך. ואשר לטעות הסופר שלך, מי בכלל סופר (תרתי משמע....)?

 

[טירון באמצע החיים]

../images/Emo13.gif

קים לי בדברי יאקים...

 

[יאקים]

קיבלתי תשובתך קטועה בצד ימין.

האם תוכל לשלוח שוב? תודה ושבת שלום.

 

[חוכך בדעתו 2]

ישגֶא יסולֶה - מקרה אחד להם.

כשם שלצד יסולא קיים יסולה כן קיים לצד ישגא ישגה (על כך למדתי אך בצפרא דשבתא זו - התודה ליאקים, שבלי משים למדני).

 

[יאקים]

ואם כבר העלית, חוכך את שֹ-ג-ה/י לצד שֹ-ג-א

הריני להודיעך שחיבתי רבה יותר ל"ישגא" בהשפעת שגיא. ואם כבר, אז כבר: ישנו עוד שינוי בעקבות חילופי ס - שֹ. ידועה לכל בר-בי-רב המילה הארמית "סגי" הקרובה לשֹגיא. סגי נהור = רב אור, עיוור, סומא. ואף מציתי אצל אא"ש סגיא = שֹגיא.

 

[חוכך בדעתו 2]

בחובב ריקודי עמבה, אני בעד צדיק כתמר וגו'.

 

[יאקים]

שבוע טוב, חוכך.

מכבד את בחירתך.

 

[trilliane]

בהמשך לדבריו של הרהוט, מילון למילים נרדפות

נקרא "תזאורוס" (במקור "אוצר" ביוונית) ובעברית "אֶגרון" (משורש אג"ר, כמובן). תוכלי לקרוא על כך בויקיפדיה: http://he.wikipedia.org/wiki/אגרון ולהשתמש בתזאורוס של בבילון, דרך המילון של וואלה: http://milon.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=index&utf=1&term= אחרי שהכנסת מילה בעברית (או באנגלית) ולחצת על "תרגום", מופיע מתחת לתוצאות קישור "לתרגומים בשפות נוספות" ואז במילון ה"עברי עברי" שלהם, יופיעו לך מילים נרדפות או קרובות במשמעותן (הם קוראים לו "מילון עברי עברי" אבל זו טעות, זה בפירוש תזאורוס ותו לא).

 

[dinka10]

אני באופן אישי לא מרוצה מהתזאורוס של וואלה

הם מביאים מילים נרדפות אומנם, אבל בשפה נמוכה. לא באמת מפתח את הלקסיקון. והמילון בכלל לא זיהה כל מיני מילים שחיפשתי... בקיצור, לא משהו לדעתי. אם אפשר להביא קישור לתזאורוס אחר גם אני מאוד אשמח.