"מילון הפוך":

[שואלת שאלה5]

"מילון הפוך":

האם ישנו מילון אינטרנטי הפועל בצורת 'תגיות' (מילות מפתח)? אני אתן דוגמא: ניח אני אכתוב 'כגון', והמילון יאתר את 'משפחת המילים' של המילה 'כגון', ויציג לי את 'האחים של המילה': 'לדוגמא', 'למשל', 'כמו', וכו'. באותה מידה, אם אני אכתוב את המילה 'כמו', אקבל את 'לדוגמא', 'למשל' ו'כגון'. *חשוב שהמילון יהיה עשיר בניבים וביטויים. זו נראית לי דרך מצוינת להעשיר את אוצר המילים שלי (לצד קריאה אינטנסיבית, כמובן). תודה

 

[שואלת שאלה5]

שאלה נוספת:

"אין דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחת" - מהי המשמעות? תודה!

 

[לשונאי10]

למיטב הבנתי, זה ביטוי

שבלשון פשוטה יותר אומר: שינון ולימוד פרק 100 פעם אינו דומה לשינון ולימוד של הפרק מאה ואחת פעמים, ובמילים אחרות: תמיד אפשר ללמוד משהו חדש, גם בפעם המאה ואחת שלומדים.

 

[טירון באמצע החיים]

זוטא

אני לא יודע אם המשמעות היא ההבנה המשתבחת בכל שינון נוסף או שמא הכוונה לאיכות הזיכרון (אני מצדד בעד האחרון). מי שמכיר את צורת הלימוד בתקופת המשנה והתלמוד יודע כמה חשוב היה תפקידו של הזיכרון. כל הלימוד הסתמך על ציטטות שהועברו בצורה אוראלית. וזכירה לא איכותית הניבה ציטוטים לא מובנים, מוקשים או סותרים. משום כל הלומדים הקפידו על שינון אינסופי של הנאמר, ומטרת אמרה זו באה כנראה על רקע זה, לעודד ריבוי שינון.

 

[לשונאי10]

אני נוטה להסגים עמך

אם כי גם המשמעות הראשונה שהעלית הגיונית.

 

[לשונאי10]

*להסכים

 

[טירון באמצע החיים]

הכל הגיוני, והכל נכון

זה יותר שאלה של "מה התכוון המשורר עצמו". מעניין באמת אם יש באן שהוא קורפוס של מאמרי התלמוד עם הצעת הסבר מחקרית.

 

[לשונאי10]

כאמור, אני נוטה להסכים עמך

שהכוונה היא לאיכות הזיכרון. ובאמת מעניין היכן נמצא קורפוס כזה.

 

[הרהוט]

שתי ציפורים

מה שביקשת, אין משמעו "מילון הפוך", אלא מילון של הנרדפות או של הקרובות במשמען. "מילון הפוך" פירושו: שאת נותנת את ההגדרה, והמילון ממציא לך את הערך המילוני המתאים להגדרה זו. במילים אחרות: איך קוראים לשופשיק של הקומקום, זה שמשפיך את התֶה? אין דומה זה החוזר על פרק הלימוד מאה פעם לזה החוזר עליו מאה ואחת פעמים, כי תמיד אפשר ללמוד משהו חדש.

 

[GnomeBubble]

לא אומרים טשופטשיק?

 

[חוכך בדעתו 2]

אם בדיוקי עניות* עסקינן,

ודאי ש'שופשיק'. אך מצד הגיס השני: 'שיל' ולא 'של'. *כי בא לי.

 

[הרהוט]

אומרים, אבל

הגשש אומרים "שופשיק" (שם, שם).

 

[מיכי 10]

../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo45.gif

 

[יאקים]

ערב טוב לך.

על אף שוחביבה עליך מלאכת התיקון והביקורת על דברי אחרים, לא אנהג כמוך, אלא רק אבקש ממך הבהרה: הפועל "שָנָה" יש לו משמעויות אחדות, ובין השאר: חזר פעם שנייה (בדומה לשילש - עשה/אמר פעם שלישית) וגם למד, שינן. לפי הידוע לי, "שונה פרקו" = לומד את פרקו, ולא חוזר, כלומר לא חוזר עליו מאה פעמים, אלא לומד אותו מאה פעמים, כי הרעיון אינו בחזרה, אלא בלימוד הנוסף שמגלה פנים ומשמעויות שלא התגלו בפעם המאה. האם טעיתי בהסברי? שבת שלום.

 

[הרהוט]

תודה. הנה דבר האבן-שושן:

פָּעַל שָׁנָה (פ"י) 1. עָשָׂה דְּבַר-מָה שֵׁנִית, חָזַר עַל דָּבָר: "אַכֶּנּוּ נָא... פַּעַם אַחַת וְלֹא אֶשְׁנֶה לוֹ" (שמואל א כו ח). "וַיֹּאמֶר: שְׁנוּ! וַיִּשְׁנוּ; וַיֹּאמֶר: שַׁלֵּשׁוּ! וַיְשַׁלֵּשׁוּ" (מלכים א יח לד). "כְּכֶלֶב שָׁב עַל-קֵאוֹ כְּסִיל שׁוֹנֶה בְאִוַּלְתּוֹ" (משלי כו יא). "קָרְאוּ אֶת הַהַלֵּל, אִם גָּמְרוּ – שָׁנוּ וְאִם שָׁנוּ – שִׁלֵּשׁוּ" (פסחים ה ז). "אִם קָרִיתָ (= קָרָאתָ) – לֹא שָׁנִיתָ, וְאִם שָׁנִיתָ – לֹא שִׁלַּשְׁתָּ" (ברכות יח.). "הִזָּה וְשָׁנָה וְטָבַל וְטָהַר" (טהרות ח ג). "וְכַאֲשֶׁר שָׁנָה הַמּוֹרֶה אֶת הַצָּעָתוֹ מִהֵר לַעֲזֹב אֶת הַבַּיִת" (ברדיצ'בסקי, סיפורים כב). אַחַת אָמַרְתִּי וְלֹא אֶשְׁנֶה!

 

[יאקים]

תמהני עליך, ידידי המלומד.

חבל שקרית ולא שנית...כי אילו שנית, היית מגלה (מה שבעצם כבר כתבתי בהודעתי ששיגרתיה אליך), שישנה משמעות נוספת ל"שנה", והיא למד, לימד... ואם כבר אתה מתעקש על שנה = עשה בשנית, איך לדעתך היה אמור להיות הפועל המתאר פעולה מאה פעמים או מאה ואחת פעמים?! ובכל מקרה, שנה פרקו = למד את פרקו... תודה על תגובתך ושבת שלום.

 

[אנילי מילי]

אכן, האבן שושן אומר גם:

"שנה פ"י 1. למד, שינן דברי הלכה: "המהלך בדרך ושוגה ומפסיק ממשנתו" (אבות ג ז) [אגב: טעות באב"ש. צ"ל: המהלך בדרך ושונה" (אבות ג ט)]. "אל תאמר לכשאפנה אשנה" (אבות ב ד)"... [ומביא עוד דוגמאות]. 2. לימד, הקנה דברי משנה ותורה: "רבי, שנית לנו בילדותך" (בבא מציעא מד.). "כל השונה לתלמיד שאינו הגון כזורק אבן למרקוליס" (חולין קלג.).

 

[יאקים]

ומה משתמע מכך?

משתמע שלצד המשמעות של השורש ש-נ-ה/י - לחזור שנית על פעולה כלשהי, ישנה משמעות של למידה. אשר על כן באמרה "אינו שונה פרקו 100 פעמים לשונה פרקו 101" המשמעות הנה של למידה בלבד. שבת שלום, ועדיין מעניין לשמוע בעניין זה את גרסת הרהוט.

 

[חוכך בדעתו 2]

"המשמעות הנה של למידה בלבד" הנה חד משמעית מדי

צא ולמד מה כותב אותו אבן שושן על האמרה גופא: אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחד: מאמר חז"ל בשבחם של החזרה והשינון של דברי תורה.{ההדגשה שלי} אף הוא היה אומר: שינון: חזרה מרובה על דברים לשם זכירתם. סוף דבר: ממילון אבן שושן ניכר כי עיקר המשמעות של הפועל שנה, הן בכלליות הן באמרה נשוא(ת) דיוננו - חזרה צורך זכירה.

 

[יאקים]

לא הייתי סומך את שתי ידיי על הפרשנות

הזאת, אלא הייתי מסתייע באמרה אחרת של חכמים: "הפוך בה והפוך בה, כי הכול בה", כלומר לימוד שוב ושוב מביא אותך לכדי גילוי של מה שלא גילית בקריאה קודמת. זה, ולאו דווקא זכירה בעקבות שינון.