מילואים
אתמול בבוקר קמתי עם בן זוגי, צפיתי בו עולה על המדים ונוסע למילואים. אמנם זה רק עד יום חמישי, אבל זה כ"כ זר לי, גם חווית המילואים, בתור בחור שעשה שירות לאומי, וגם לניתוק הזמני הזה, ששונה בתכליתו מכל ניתוק שיכול להיות ביננו, הוא מתקשר כשהוא יכול, הוא שולח הודעות, הוא מרגיש לי מאוד איתי. סתם זה מוזר לי, קצת עצוב, מרגיש טיפה לבד. מכירים את זה שיש לכם מספיק חברים לפנות אליהם כשאתם לא רוצים להיות לבד, אבל אתם ממש לא רוצים לפנות אליהם? זה בערך מה שקורה איתי עכשיו. אני לא אוהב את זה. מה אגיד ומה אומר, בדיוק חגגנו שנה, ואיך שחגגנו שנה התחלנו לריב. יותר נכון, שבוע אחרי. (לא על הנושא הבא בהודעה) אני מנסה בכל מאודי להבין למה הוא לא יוצא מהארון בפני הוריו, אחיו הקטן והיחיד יודע, החברים שלו כולם יודעים, מכירים אותי כולם. ורק להורים שלו הוא לא מספר. הוא אומר שקשה לו, שהוא לא מסוגל. אני פשוט לא מבין את זה, ואני מאוד רוצה. אני אוהב אותו, אני יודע שהחיים שלי איתו, ואני רוצה לעזור לו במה שאפשר. או לפחות לעזור לעצמי להתמודד עם זה. זה לא פשוט לי. השבוע אחי הגדול בא אליי לדירה לראות את הדירה, בא עם החברה שלו. והוא פגש את רן, היו חילופי דברים ביניהם, אמא שלי שוב העלתה את זה מול אבא שלי, יש התקדמות, ואני לא יכול לדבר איתו על זה, כי השיחה מסתיימת מאוד מהר. או זה, או שהוא חושב שאני דוחק בו לצאת מהארון. ומעבר לזה, יש את עניין החברים שלו, מחוץ לעיר. משום מה הוא אף פעם לא מזמין אותי לאירועים עם חברים שלו, הוא שוכח. ואני מאמין לו. הפרדת הרשויות הזאת כ"כ נוחה לו, שהוא כבר לא מבחין כשהוא עושה את זה. הוא ביקש ממני שלהבא אני אזכיר לו את זה עוד כשאני שומע על ההזמנה, ואז הוא יוכל לשנות את הדפוס. אבל מה שבאמת מטריד אותי זאת העובדה שהוא אומר לי, שכשהוא איתי, טוב לו ושמח לו, אבל כשהוא לא איתי, עם חברים שלו, לא רע לו. אני לא רוצה להיות איתו 24 שעות, אבל אני כן רוצה להיות שם, נוכחות נמצאת. ואני לא מבין למה זה ברור שכל החברים שלו באים זוגות זוגות ורק לאדון נראה סבבה לא להזמין אותי. אבל הוא מוכן לעבוד על זה בשבילי, כי הוא יודע שזה חשוב לי, אני יודע שבזה אני צריך להתרכז. אבל זה מתסכל. אני אוהב אותו, ורוצה לדעת מה אני יכול לעשות כדי להיטיב את היחסים. הוא אומר שאני מתרכז רק בדברים הרעים, ולא אומר שיש דברים טובים. אני יכול להבין מאיפה הוא מביא את זה, כי כשמדברים על זה, הנושאים הבעייתיים עולים. אבל אני לא באמת מתרכז בדברים הרעים לבדם. וואו. זהו, הייתי צריך לפרוק. מחשבות, הגיגים, גיגיות, גוגואים, אג'ואים ג'ולות וגולות- אשמח לשמוע. ערב טוב שיהיה.
