מיכל קירש על רפואת נשים

[aaa123]

../images/Emo32.gif מעניין לדעת אם יש קשר

להרכב המזון. יתכן שהבעיה היא שהמזון שאנשים רבים אוכלים נותן מעט מדי ממה שהגוף צריך ,ולכן הגוף דורש עוד מזון כדי לקבל את מה שהוא צריך. אני קצת קראתי בספרים על רפואה טבעית שהמזון שאנשים התרגלו לאכול בו יש מחסור במרכיבים תזונתים חשובים הוא גורם לצרות. אם זאת הבעיה אז יתכן שנקודת האיזון הנוקשה שלך היא רק סימפטום כאשר הבעיה היא תזונה לא נכונה.

 

[Boojie]

עצה ידידותית: אל תיכנס לזה.

אתה מ-מ-ש לא רוצה להתחיל להתעסק עם השאלה הזו, שיש עליה עשרות ומאות ספרים, מאמרים, אתרים, וויכוחים מפה ועד הודעה חדשה, בין אנשי רפואה קונבציונלית לאנשי רפואה משלימה ובין אנשי רפואה משלימה לבין עצמם ובין אנשי רפואה קונבנציונלית לבין עצמם. התשובה היא, כמובן, שכמו בכל דבר אחר בתחומים האלה, קשה עד בלתי אפשרי לעשות הכללות. סביר מאד להניח שמדובר בהבדלים אינדיבידואליים מקיפים, שלכל אדם מתאים משהו אחר (באופן כללי, כל פרסום לדיאטה אחת שמתאימה לכולם גורם לי להירתע בפחד) ושבכל אדם יש אינטראקציה של סיבות מכמה תחומים שונים. אבל ככה זה בכל דבר שקשור לבני אדם, לא?

 

[חנה בית הלחמי]

מסכימה עם בוג´י

זה דיון ללא מוצא ועניין הרכבי מזון יש לו גרסאות לא מעטות.

 

[חנה בית הלחמי]

lets set the records streight

1. עניין סיבה ותוצאה - אנשים שמנים נזקקים ליותר מזון - אכן - אבל יותר מזון משמר את משקלם היות ושומר על נקודת איזון שלא בהכרח ולא בכל מצב משרתת אותם נאמנה מבחינה בריאותית או מכל בחינה אינדבידואלית אחרת. 2. שינוי בנקודת שיווי המשקל הוא בדיוק מה שדיברתי עליו - השינוי הוא אפשרי, הדרגתי, תלוי ברצון והתמדה ואינו מחייב הרעבה עצמית. להפך - הרעבה עצמית אופיינית לדיאטות שאכן לטעמי גורמות יותר נזק מאשר תועלת והיות ואין בהן רכישת נק´ שיווי משקל חלופית הרי שתוחלת החיים של הירידה במשקל קצרה. זיגזגים נראים לי מוסוכנים בריאותית מכל עניין אחר. אין לי מושג למה את קושרת שינוי נק´ שיווי המשקל ב"רעב מתמיד" או מייחסת לי אישית נכונות לחיות ברעב מתמיד - מה שלא רק שלא אמרתי אלא אפילו אמרתי את ההפך... אחד התהליכים המעניינים שעברתי עם עצמי בזמנו היה זיהוי נקודת השובע. רק אז הבנתי שהמקום שבו חשבתי שנמצאת נק´ האיזון שלי הוא בכלל לא המקום האמיתי. התחלתי להשאיר בצלחת חצאי מנות ולאט לאט למדתי פשוט להעמיס פחות על הצלחת לא מתוך מוטיבציה של דיאטה או הרעבה עצמית אלא פשוט בהתאמה לשינוי ההדרגתי בזיהוי נק´ השובע ובמיקומה... אני יכולה לומר בשקט שלמדתי איזון מהו מבלי לעשות ולו יום דיאטה בחיי. ולזה אני חותרת. הכרתי אנשים נוספים שעשו דברים דומים עם עצמם ולא כולם נעצרו במידה 36 כמוני - אלא בכל הטווח שבין 36 ל- 42-44, תלוי במליון ואחד נתוני מוצא אינדבידואלים. רק שמה שמשותף לכולם היא הנטיה לא לגלוש לחריגה מהאמצע של עצמם. לגבי דיכאון סיטואציוני - אני לא ארחיב כאן אבל מכירה את הנושא ממקור ראשון וההבדל מהכרותי ולמידתי את הנושא בין אדם ש"לוקה" בו לבין אדם שלא כששניהם נמצאים באותה סיטואציה שגרמה לו, הוא בדיוק הנטיה לחוסר איזון נוירוכימי, תזונתי (מאזן ויטמינים וחומצות בגוף) והורמונלי - שמחריף כמובן בכל סיטואציה דיכאונית ככל שהדיכאון נשאר ללא טיפול (כלומר - לא מצב סטטי באף סוג דיכאון). כמו בנושא ההשמנה או רזון היתר - הקשת הטיפולית נעה בין פסיכולוגיה לרפואה (תרופות) על פי חומרת המצב, הכרוניות שלו ועל פי היכולת האישית של המטופל/ת להכנס ל"משמעת" אישית-טיפולית-מגמתית-תזונתית-התנהגותית (וכולי) לשיפור המצב. מצרפת כתבה פירסומית שהופיעה בבנות העיר בשבוע שעבר. די התעצבנתי על המושג "אישה אמיתית" שמקושר לנשים שמנות דוקא. מה אני ואוגוסטוס ועוד כמה כאן - נשים לא אמיתיות ? אידיאליזציה של מצבי קצה לא מקובלת עלי כי היא מזיקה לחלוטין - יש לה ניחוח של "ריבאונס". יש להמשיך ו"לטחון" שיופי הוא דבר אינדבידואלי ובעיני המסתכל/ת, יש להמשיך למחות על ההטפה של עולם האופנה לאנורקטיות חולנית, אבל להפוך את העניין מקצה על קצה משאיר אותנו בדיוק באותו מקום. אגב - לגבי הכתבה - כבת לאמא מאוד שמנה, אני קונה לה לפעמים בגד כשי לחגים ומוצאת כאלו בכל חנות שניה בלי בעיות. כ"כ - כאישה רזה - יש לי אפילו יותר בעיות באיתור בגדים הולמים ואני נאלצת למצוא את עצמי תמיד במדור הנערות, מה שלא עולה בקנה אחד בדר"כ עם דרישות הסגנון שלי לביגוד עסקי, למשל. ויותר מפעם שאלתי בעלי ובעלות חנויות די בכעס אם נראה להם שקהל הקונות שלהם מורכב רק מנשים מלאות או שמנות, מידה 40 ומעלה.

 

[Boojie]

לגבי "אשה אמיתית" -

לאור העובדה שבמרבית הפרסומים "אשה אמיתית" מופיעה כאשה חטובה ורזה, אני חושבת שאת יכולה להרשות לעצמך להשאיר לנו פרסום אחד שבו מתייחסים לנשים שמנות כאל "אשה אמיתית". כל מושג ה"אשה אמיתית" הוא המצאה מטומטמת של גברים ממילא... לגבי בגדים - אין לי מושג איפה את חיה, אני יודעת שאני הפסקתי לקנות בגדים בחנויות כמעט באופן מוחלט ותופרת אותם אצל תופרת, ואגב, גם בזמנים שבהם הייתי רזה בהרבה היה לי קשה למצוא בגדים, מתוקף היותי לא רק שמנה, אלא גם גבוהה (אויה!). נכון, לא קשה למצוא חולצות וחצאיות שיגרמו לכל אשה להיראות כמו מקרר (הווה אומר, גדולות ובגזרה ישרה). הבעייה מתחילה כשאת רוצה לקנות בגד עם קצת יותר צורה (נגיד, משהו עם מותן?) או - שומו שמיים - מכנסים. ואם את רוצה אותם בלי גומי במותן, בכלל נגזר דינך להשאיר חצי משכורת ב"מתאים לי" או בחנויות דומות, וגם אז אין איש מבטיח שתמצאי. ולגבי הויכוח שלנו בענייני השמנה - כנראה שלא נגיע להסכמה. נקודת האיזון שלך ככל הנראה ממוקמת, למזלך, על משקל "נורמלי". יש הרבה אנשים, ובמיוחד כאלה למודי דיאטות, שנקודת האיזון (הפיזיולוגית!) שלהם ממוקמת ה-ר-ב-ה מעל למה שמוכר כמשקל "נורמלי". וזה אומר שברגע שהגוף שלהם יחרוג מהנקודה הזו, הם יתחילו להרגיש רעב. אצל חלקם, הגוף יתרגל אחרי כמה זמן. אצל אחרים - לא. כי רמת הגמישות של הגוף להסתגל לשינויים שונה אצל כל אחד. כמו שכבר אמרתי בהודעה הקודמת. ובנוגע לדכאון - נו, מה אני אעשה. אני מניחה שהנסיון שלך עם אנשים שאת מכירה (אגב, לציין שגם אני "מכירה" כמה וכמה אנשים עם סוגים שונים ומשונים של דכאון? אז הנה, אני מציינת) בעל משמעות רבה יותר מתוצאות של מחקרים, אז אני אוותר כאן.

 

[חנה בית הלחמי]

בוג´י - שוב (ושוב ושוב ושוב)

רשמתי די בברור שנקודת האיזון האישית יכולה להיות בטווח די רחב וקידוש השומן או הרזון הקיצוניים - בייחוד לאור הטווח הרחב של נקודות האיזון - הוא הבעייתי בעיני. גם אני, כשאני רוצה בגד יותר גזור, צריכה להשכיב סכומי עתק ושלא לדבר על תיקונים. דוקא מסיבה זו אני קונה לא מעט באירופה, למשל - שם יש התחשבות סבירה במגוון מידות רחב. ומאיפה לקוחה המחשבה שאישה אמיתית היא רזה ? זה לא נאמר. המסר המתוקשר - הפסול בעיני שתינו - הוא ש"שדוף זה יפה" ולא "אמיתי". והמסר החלופי שאני מצדדת בו הוא "מאוזן זה יפה". לגבי הפסקה האחרונה - אשמח להתכתב איתך במייל.

 

[Boojie]

הו, המסר "אשה אמיתית היא אשה רזה"

מופיע כל כך הרבה פעמים, שכבר הספקתי לספור. "אני אוהב נשים אמיתיות. חטובות, עם רגלים ארוכות..." וכן הלאה. אני רגישה יותר לנושא הזה, אז סביר שאני רואה אותו יותר ממך. אותי זה תמיד הצחיק (מילה עדינה יותר ל"הכעיס"...) כי אני חושבת שאשה אמיתית היא אשה אמיתית בלי קשר לאורך הרגליים שלה ולהיקף המותנים שלה, ובטח לא על פי מה שאיזה גבר מחליט כשהוא מחפש את זאת שתחרמן אותו. ואגב, עוד דבר ש"בידח" אותי הוא "תחרות מלכת היופי השמנה והיפה". למה בדיוק הוסיפו את "היפה" הזה בסוף? האם מישהו חשב שזו "תחרות מלכת היופי השמנה והמכוערת"??? או שמא כולם כל כך רגילים שלמילה "שמנה" יש קונוטציות שליליות, שהיו חייבים לרכך אותה איכשהו? לגבי בגדים - אפשר למצוא בגדים מחויטים יותר למידות "נורמליות" (מה שמסביב ל- 42). אני יודעת, כי כשהייתי במידה הזו מצאתי אותם בכמויות. במידות הגדולות יותר, נראה שיצרני הבגדים מאמינים שאנחנו צריכות ללבוש אוהלים. מישהו שהולכת עם ז´קטים מרבית הזמן, כמוני, ולא אוהבת חצאיות אוהל חסרות צורה, נאלצת ללכת לתופרת כדי שיהיה לה מה ללבוש. אני מסכימה אתך שהשטנץ הוא מה שהורס. אבל אני גם לא מסכימה עם "מאוזן זה יפה". יופי הוא דבר בלתי מוחלט לחלוטין, ועבור כל אדם קיים יופי אחר. לא מאוזן, לא שדוף, לא שמן, לא ארוך, לא קצר, לא לבן, לא שחור - יפה הוא יפה. זו ההגדרה היחידה שאני יכולה למצוא ושתהיה תקפה תמיד. "יופי הוא בעיני המתבונן" היא קלישאה עתיקה, אבל נכונה לחלוטין. יופי הוא דבר אישי, והגיע הזמן שניזכר בזה.

 

[אלת הירח]

גם מנסיוני קשה למצוא בגדים

למישהי שהיא מעל מידה 40-42. דווקא בגדים למידה 36 אני רואה הרבה, אבל נכון שאלה בגדים לשכבת גיל מסוימת. מישהי שהיא מידה 36 ולא בת עשרה אולי תתקל בקשיים. אני לא מבינה למה חנויות לא מחזיקות מגוון רחב יותר של מידות. הרי אני ו-Boojie הן לא הנשים היחידות בארץ שסובלות מזה. אנחנו לא נחשבות כקלינטורה? ואני מסרבת עקרונית להוציא הון על בגדים רק בגלל שאני שמנה.

 

[ציפי ג]

נקודת האיזון

אני מודה ומתוודה, שנקודת האיזון הפנימי שלי, מסתפקת בביגל אחד לצהרים, יוגורט לבין הערבים, ועו דהרבה מאוד פירות. לא חוכמה להיות רזה כשזה מה שהגוף שלי רוצה. אבל בעלי, לא כ"כ רזה, יש לו גנים לשומן, שבאים לידי ביטויהן אצל אביו והן אצל אימו, וכנראה נקודת האיזון שלו שונה. אם בעלי ואני יושבים ליד השולחן ואוכלים, הוא אוכל פי שנים מהר ממני, ורק בשנים האחרונות סיגל לעצמו לאכול כמויות פחותות. (והוא לא רעב) ואולם על אף זה, הוא עדיין בעל נטיה רבה להשמנה. מה עושה אדם שיש לו כזו נטיה והדבר לא מפריע לו או לבנזוגו? אוכל ואוכל ואוכל, ותולה הכל בפסיולוגיה. מה עושה אדם שהגוף שלו כזה אבל הדבר מפריע לו או לבנזוגו? אוכל ואוכל ואוכל, אבל עשוה פעילות פיזית. עובדה שמרבית הדיאטות מחיבות שגרת הפעלת גוף. מזלי שלבעלי, הנטיה מפריעה. ולגבי מידה 36, אימי בהיותה בת 40 עוד לבשה מידה 34, סבלה מכך קשות. אנשים מלאים לא מבינים לפעמים, עד כמה קשה להיות רזה. קשה למצוא בגדים, כולם מטפלים בך, תמיד את נחשבת לחצי חולה, והיום לאנורקטית. אימי מספרת שאנורקסיה היתה קיימת גם בעבר, והיא כילדה נחשדה להיות כזו, ונשלחה לקייטנות טיפול בילדים רזים, שם חיבו אותם להאביס את עצמם. מזלה שבגיל ההתבגרות היא הגיע לבשלות מינית ככל הנערות, ועל אף ששקלה מתחת ל40 ע ם נשואיה, המחזור שלה היה סדיר, גם כמויות המזון שהיא אכלה, לא היו מעטות. ולכן ירדו ממנה הצוות הרפואי. אם כי סבי ז"ל היה מצלצל אליה יום יום כדי לקבל פירוט של מה היא אכלה, ואם היא לא אכלה די לטעמו, הוא היה צורח עליה.

 

[עוד אחת]

כבר אמרתי שאני שמנמנה נכון?

אז רק שתדעו לכם שאני כל יום אוכלת "הר" של כמויות ושותה בקבוק קולה שלם ואם בן-אדם ממוצע היה אוכל כמוני הוא כבר היה הרבה יותר שמן. אבל לא אכפת לי, כי אישה אמיתית היא אישה מלאה.

 

[Boojie]

נכון, אשה אמיתית היא אשה מלאה.

או רזה. או שמנה. או נמוכה. או גבוהה. או עם שיער שחור. או בלונדינית. או ברונטית. או ג´ינג´ית. או אגרסיבית. או כנועה. או... תגידי לי, איפה היית לכל אורך הדיון הזה? התחבאת בשירותים עם האצבעות באזניים? אשה אמיתית היא אשה אמיתית. נקודה. לא משנה אם היא רזה, שמנה, גבוהה, נמוכה, ברונטית או בלונדינית, אשה אמיתית היא אשה אמיתית. תפסיקו כבר עם המסרים המטומטמים האלה, שנועדו רק לעודד את האגו של אנשים עם רגשי נחיתות.

 

[אלת הירח]

אם לא אכפת לך שאני שואלת

בת כמה את?

 

[aaa123]

עוד אחת הוא בן 14 לפי הכרטיס האישי

 

[אורין קיי]

עוד אחת היא "היא" ולא הוא

 

[aaa123]

עוד אחת היא "הוא" לפי הכרטיס האישי

תלחצי על השם עוד אחת ותראי מה כתוב על המין(זה לא כתוב במלים אבל כתוב במפורש לפי התמונה והצבע ועדיין נשאר כתוב שם עכשיו.

 

[מירה חניק]

אם זה נכון, אז "אההה" ענק! ../images/Emo3.gif

 

[אלת הירח]

את רוצה להגיד לי שכל הזמן הזה

אני מתווכחת על כאבי מחזור עם ילד בן 14? נפלא.

 

[מירה חניק]

בקיצור, עבד עלינו כהוגן, הא?

 

[wasaby]

לא בהכרח

כאשר מישהי משוכנעת שגוף הגבר הוא נעלה, שכמה שיותר שרירי יותר טוב, שכמה שיותר אלים ואגרסיבי יותר טוב, אולי היא מאוד מאוד רוצה להיות גבר.

 

[aaa123]

כאשר משודרים מסרים סותרים קשה לדעת

עוד אחת היא נקבה לפי השם אבל זכר לפי הכרטיס האישי. הזכרון שלי אומר לי שבעבר קצת אחרי שהונפקו כרטיסים אישים עוד אחת היתה נקבה לפי הכרטיס האישי אבל אני לא בטוח אם אני זוכר נכון ,ואין לי דרך לבדוק את זה בלי לשאול גולשות אחרות אם הן זוכרות משהו דומה.