מיכל קירש על רפואת נשים

נכון, אבל

בכל זאת, יש משהו בסוציאליזציה שלנו מימים ימימה, הגורמת לנו, כנשים (נעזוב רגע את הגברים לפעם אחרת) אי-נוחות מדהימה בקשר לגופינו: קשר השתיקה סביב הווסת, רעיון הנידה, מדידת גודל השדיים, תחושת ה"ריח" (ראו אפילו את פרסומות ה"אל-דייס", הממציאות את הרעיון שצריך להיות "ריח"!!!), וכל האיסורים והטאבואים סביב המיניות הגופנית של האישה. זה קשור, לדעתי גם באי-הנוחות הקמאית של המין האנושי בכללותו עם גופו (זוכרים את המאמר על ה"יקיראמה"?), וגם בפחד מנשים ומן הנשיות והמיניות הפיזית, המעוררת את היצר. כך, שאני תומכת בטענת "אחת" ש"סבל הנקבות בגלל גופן נגרם ג ם בגלל המצב החברתי". רק שלא הייתי קוראת לזה "מצב" אלא "חינוך וסוציאליזציה". קחו, למשל, את רעיון ה"בושה" בערבית: ילדה מגיל 3-4, המפגינה נוחות והנאה מגופה (ריצה פיראית "מדי", ריקוד נלהב מדי, הרמת רגליים וכמובן, נגיעה באברי גוף, או בכל מקום מתחת לבגדים), מיד מעוררת הערות מצד האימהות, כשהמילה "בושה" משמשת זרז גנרי (כללי) להפסקת כל פעילות הנובעת מהנאה הקשורה בגוף. יש דומה לכך גם אצלינו, במשפחות מסורתיות, במנהגי הדת, ועוד, וכמובן, האיסורים החלים על בנות נוקשים יותר מאשר על בנים (מלבד, אולי האיסור של "שפיכת זרע"). כך, שבעיקרון, קביעתה של "אחת" היא נכונה.
 
איפה בדיוק במה שעוד אחת אמרה

מצאת את ההסבר שנתת כאן? היא טענה שכאבי מחזור הם פרופר פסיכוסומטיים והביאה את עצמה ואת העובדה שהרפואה עדיין מתקשה לתת הסברים חותכים כבסיס לקביעת הדיאגנוזה המלומדת שלה. מעבר לזה, היא המשיכה והסיקה מזה (כרגיל) שזה עושה את הנשים מין נחות מהגברים. אז לא, בעקרון קביעתה של "אחת" אינה נכונה, וחבל לי שאת מחזקת אותה כך. עכשיו בקשר למה שאת אמרת, אין ספק שיש השפעה מסוימת של הסביבה והחינוך. אבל שתי בנות שקיבלו אותו חינוך עדיין עשויות לחוות את המחזור החודשי אחרת מסיבות פיזיות. השפעה סביבתית היא רק גורם אחד מני רבים (תורשה, למשל, עשויה להיות גורם נוסף, כמו גם תזונה, כושר גופני, משקל ועוד הרבה דברים פיזיים).
 
אני מתייחסת לקביעה אחת בלבד:

לאותו משפט שציטטתי ותו לא. אינני, כמובן, תומכת במסקנתה ש"אם... אזי הנקבה נחותה". זוהי כמובן שטות גמורה, כפי שכולנו כאן מבינים. אני מחזקת, לעומת זאת, את התיזה שלה שיש גורמים פסיכולוגיים וחברתיים-תרבותיים שמוקנים לנו בעל-כורחנו, ולעיתים קשה לנו להתגבר עליהם (כמו שהדיעות הניאנדרטליות שהיא לפעמים מציגה כאן, הן לא מקוריות שלה, אלא משום חסר בדעות פרטיות מגובשות. היא מצטטת דיברי ניאנדרטאלים אחרים, ולכן היא, מבחינתה, מתקשה להתגבר על עצמה - שהרי מאיין תביא לכאן טיעונים, אם אין לה משלה?).
 
וכדי להציב דברים על דיוקם

אני רוצה להגיב לדיברי "אחת", שאעתיק כאן במדוייק: "אחת"אומרת: "לצערי עדיין כולן פה מאמינות שלנקבות יש גוף נחות (ואני אומרת נקבות ולא נשים כי גם בעולם החי יש וסת וזה מתייחס גם לחיות) ולכן שנקבות בכלליות - נחותות מזכרים. בכל עולם היונקים. כי ההבדל המהותי בין זכרים לנקבות מיוצג בגוף, ביכולת הנקבה להוליד ילדים. כולן פה מאמינות שהאישה היא שפחה לגופה בעוד שהגבר אדון לגופו." אני חושבת שרוב הקולות השפויים כאן בפורום אינם חושבים שנקבות נחותות מול זכרים בכל צורה ואופן. אין נחיתות משום צד, אלא יש הבדלים ביולוגיים, המשפיעים על פונקציות הגוף, וכפי שאמרה אימה של החוקרת טרי אפטר: "נשים יכולות לעשות כל דבר שגבר עושה,ובנוסף לכך גם ללדת ילדים". הדבר המצער, מבחינת נקודת המבט של הגברים, שה"יתרון" שלהם בממוצעי המשקל, הגובה, ומסת השרירים, הוא עצוב ביותר, בתקופה שהשכל, האינטליגנציה הריגשית וההתפתחות הרוחנית הם המיומנויות המרכזיות הנדרשות כדי "להצליח" בעולם המחשבים, המתמטיקה הגבוהה והתיחכום הבינאישי. כאן, ייתכן ש"יתרונו" של הגבר ה"ממוצע" (מושג תיאורטי והיפוטתי לחלוטין) הופך למיגבלה רצינית למול האישה ה"ממוצעת" שיכולותיה (בחשיבה גלובאלית, אינטואיציה, קליטת והבנת המסר הנסתר, רגישות בינאישית, ועוד) פותחו לאורך אלפי דורות של דיכוי ומישניות. יש אף כאלה המרחיקים לכת, וטוענים כי ההורמון ה"נשי" אוקסיטוצין, המעודד הפקת חלב-אם ועוד, הוא האחראי לפיתוח רגישות בינאישית, התמצאות חברתית גבוהה (וגם - מה לעשות - רצון "למצוא חן" ונטייה לפסיביות חברתית) - ((אם כי אני מיד מזהה כמה מחברות הפורום שייתכן שיטענו כי רמת הורמון זה נמוכה אצלן...)) מכיוון שאינני מבינה גדולה בתיאוריות הביולוגיות והגנטיות, אני נוטה להתרחק מהן, אולם, אין להכחיש כי המחקרים המעבדתיים שלהם טוענים לתוקף פנימי וחיצוני גבוה יותר מאשר המחקר החברתי-תרבותי. אולם מכאן ועד למסקנתה של "אחת" - אין ולא כלום. אין כל דרך להוכיח "נחיתות" של אחד המינים לעומת השני, ואוי לנו אם נסכים לכל גישה "מדעית" או "טיבעית" הגורסת כך!
 

Boojie

New member
עוד דבר לגבי "נחיתות גופנית" -

כמישהי שתחום העיסוק שלה במשך זמן רב היה נושא האבולוציה, אני מתקשה לראות את המילים הללו ולא להזדעק. כל מי שלמד משהו על אבולוציה יודע שמבחינת האבולוציה אין דבר כזה "נחיתות מוחלטת" - כל נחיתות היא יחסית. יחסית למה? יחסית לתנאי הסביבה. למשל, ליצור גדול יהיה יתרון על יצור קטן בכך שהוא יהיה חזק ממנו, אך מצד שני הוא יידרש לכמות גדולה בהרבה של אנרגיה כדי לתחזק את גופו. אז למי היתרון? תלוי בסביבה. אם בסביבה יש שפע של מזון (ומתעלמים כרגע מכל שאר התנאים), הרי ליצור הגדול יהיה יתרון על פני היצור הקטן. וכן הלאה. כנ"ל לגבי בני אדם. כל "נחיתות", ממשית או מדומה, חייבת להשקל כנגד תנאי הסביבה. האם לנשים יש נחיתות גופנית על פני גברים? בעולם שבו העוצמה נשאבת מכלי נשק (אני רוצה לראות איזשהו בן אדם מתמודד עם שימפנזה אחד פשוט ורגיל בלי נשק ביד. ובכל זאת אנחנו מכחידים אותם בהדרגה) ומכסף, מגוחך לחשוב שיתרון של עשרה קילוגרמים של עצמות ושרירים הוא מה שיצור עליונות או נחיתות. בנוסף, אם לוקחים בחשבון שנשים חולות פחות, חיות יותר (גם אם מנכים את מספר מקרי המוות במלחמות), נוטות פחות לטיפוס אישיות A (שנוטה יותר להתקפי לב) וכן הלאה, קשה לראות איפה בדיוק הנחיתות המפורסמת של נשים מתבטאת. לדוגמה: לנשים יש רפלקסים איטיים מעט יותר וקצת פחות יכולות גופניות. זה נובע, בין השאר, מהעובדה שמחזור הדם הפריפרי שלנו חלש יותר (פחות דם מגיע לשרירי קצות הגפים = פחות כוח בקצות הגפים, ואגב, בגלל זה בדרך כלל נשים הן אלה שקר להן בידים וברגלים). עצוב מאד, לא? לא, כי אותו מחזור דם פריפרי חלש יותר הוא אחד הדברים ששומרים עלינו מהתקפי לב. בין השאר, הלב שלנו חולה פחות כי הוא עובד פחות קשה. תכונה של נקבות, לא רק בבני אדם, גם בטבע ("שהזכרים יתרוצצו - אני אשב לי פה ואשמור על הכוח שלי בשביל הילדים"). נו, אז זו נחיתות? עליונות? מה? הכל יחסי.
 

עוד אחת

New member
ובאותו עניין,

עד גיל המעבר לחץ הדם של הנשים נמוך שמל גברים. כשהוסת נפסקת, לחץ הדם של הנשים עולה ונהיה גבוה משל הגברים.
 

four seasons

New member
אצלי זה בדיוק ההפך ../images/Emo11.gif הגוף הגברי

מגושם לעומת הגוף הנשי, הגוף הנשי מושלם לעומת הגוף הגברי, אולי בגלל שהאישה משוחררת יותר מהגבר אני חושב שהרגשות באות מהגישה החברתית, נתתי כבר דוגמה אחת בנושא סרטן השד והאשכ, אפשר דוגמה נוספת הרזון האנורקטיות, הביטי סביבך בדור הצעיר, הגברים הם רזים ואנורקטיים כמעט וזה מה שהחברה דורשת מהם, גבר שעיר מייד מגלח את גופו גבר שמרגיש שעלה בכמה קילוגרמים מיד נכנס לדיאטה רצחנית, הם בעבר החברה דרשה מהאישה היום היא דורשת מהגבר גברים נוטים לשבטיות ולחיקוי, הן להם את ההדרכה והתמיכה שיש לחברה הנשית, אז אם רלוונטי ללכת עם עגיל אז כולם ילכו עם, כך בכל סוגיה
 

realistic

New member
בנות....

"אולי בגלל שהאישה משוחררת יותר מהגבר אני חושב שהרגשות באות מהגישה החברתית" "הגברים הם רזים ואנורקטיים כמעט וזה מה שהחברה דורשת מהם" מוזר שלהודעה זו אין תגובות הדורשות ביסוס מדעי והגיוני.... שלא לדבר על השמצות אישיות...
 
למעלה