פרק 1-שובם של רוחות הדיג'ימונים
וטיפ קטן כולם ביחד"נחשו מי!??!?!" הנה הפרק!!!! פרק 1 שובם של רוחות הדיג'ימונים יום בהיר ושקט, בעיר גדולה, אנשים הולכים הלוך ושוב ממהרים לפגישות ולעבודות אחרות, וילדים פה ושם משחקים במשחקים חדשנים מוזרים. ובאמצע העיר, עומד פארק שקט, המשמש בדרך כלל את האנשים הלא עסוקים, והלא ממהרים, כמו חופש, ושם, באמצע הפארק, יושבת ילדה בלונדינית זהובה, עם שמלה לבנה ועיטורי זהב על ידיה ורגליה, שקועה במה שנראה כמו שינה עמוקה, אבל בעצם זו מנוחה שקטה, יושבת ישיבה מזרחית כשידיה מונעות לצדדים מעיפות הצידה כל משב רוח קל. כל מי שמביט מרחוק, חושב שהיא יושבת על חומת האבן הקרה, אך רק מי שיתקרב, יראה שבעצם היא יושבת לפני החומה, באוויר. שני ילדים התקרבו "אתה חושב שהיא מתה?" שאל אחד מהם בצחוק "דווקא די חמודה, היי! רוצה לבוא איתנו אנחנו הולכים לראות את טורניר הבייבלייד השכונתי!" אמר השני הילדה לא זזה, רק השיער שלה המשיך לנוע במעגלים "הלווווווו?????" שאל אחד הילדים לפתע נשמע צפצוף קטן, ושני הילדים בדקו לראות מאיפה הוא מגיע עד שהבחינו שהוא מגיע מאחורי הילדה משהו זז שם מאחור, ויצא מאחורי גבה מחזיק מכשיר קטן ומתכתי, כמו אקדח או ג'ויסטיק מוזר, אבל את הילדים יותר עניין מה שאחז בו, זה היה זנב. "אאאהה...אאהה...." שניהם מלמלו הזנב יצא מאחורי גבה, זנב לבן של נמר, והושיט את המכשיר לפניה, היא פקחה את עיניה האדומות "סוף כל סוף" היא אמרה והרימה את עיניה "אפשר לעזור לכם?" פנתה אל הילדים, ואלה נסוגו בצעקות אימה היא משכה בכתפיה, ובהבזק קטן, נעלמה, כשרק חתול קטן שבורח ממשהו הוא הנפש החיה היחידה בפארק. "נאייקי אתה בא?" שאל ג'ו "יש דו קרב קלפים בכיתה י' 3!" "אתה יודע שזה לא מעניין אותי" אמר נאייקי המשועמם, שקשקש ציור במחברתו למשהו שנראה כמו שועל ענק "טוב אז לפחות בוא תהיה שם! אתה לא רוצה שוב להישאר היחיד שלבד בכיתה!" ג'ו משך אותו, ונאייקי נכנע "אוף, דו קרב קלפי דיג'ימון, אני מתגעגע..." הוא אמר והביט החוצה אל השמש דרך החלון, כשג'ו עוד גורר אותו בהמשך המסדרון הקרב נמשך הרבה זמן, כי לשני המתחרים היו דיג'ימונים בדרגות מגע, נאייקי נשאר בכניסה לכיתה כדי לא להסתיר לילדים שהתלהבו יותר, אחרי כמה דקות שם לב שהוא לא היחיד שמתבונן מהצד, הייתה שם עוד ילדה אחת עם שיער שחור שהביטה מהצד בידיים משולבות "מה זה הצפצוף הזה?" שאל אחד הילדים הצפצוף בקע ממקום כלשהו, ונאייקי זיהה אותו, זה ציפצוף שלא נשמע זה שלוש שנים נאייקי קפץ ורץ במהירות חזרה לכיתה, הילדה שעמדה לידו הביטה בו הוא חיטט בתיקו, ומצא את מה שחיפש בתוך תיק קטן "סוף סוף קורה משהו, אתה חוזר מלקולמון?" שאל נאייקי, הוא לא שם לב שהילדה הביטה בו מהדלת בכיתה נאייקי לקח את תיקו ורץ מחוץ לכיתה ויצא מבית הספר במהירות הילדה הוציעה מכיסה משהו, שהיה זהה לגלאי המצפצף שלו. "טקואי חמור אחד! בוא כבר!" צעקה אחותו שילה "אני בא נודניקית!" טקואי עוד לא עזב את המחשב "אמא אמרה שאתה צריך לפגוש את השכנים החדשים! אז קדימה" "באאאאאאאאאאאא!!!!" הוא צווח וכיבה את המסך אבל שמע ציפצוף קטן מאיפשהו, שעצר אותו במקום "מה זה היה?" שאל, שוב ציפצוף הוא חשב לרגע "לא יכול להיות" פסק. אבל בכל זאת סובב את ראשו והביט בקופסא קטנה בפינת החדר, מתחת למחשב, הוא ניגש ופתח אותה, בפנים היה גלאי, והוא הוציא עוד ציפצוף "מה קרה? נגמרו לך הסוללות?" טקואי לקח את הגלאי ויצא החוצה, כי אחותו המשיכה לצעוק עליו "שלום, מה שלומכם?" "בסדר! תכירו, זה אחי הקטן טקואי" טקואי יצא מדלת הבית ומעד על פפר הכלב שהמשיך לישון, והגלאי עף לו מהיד "היי...מי זה?" הוא הביט למעלה וראה ילד קטן עם שיער חום מחזיק את הגלאי "תן לי את זה ילד" אמר טקואי "לא זה שלי!!!" אמר הילד ולא נתן לטקואי "טקואי מה אתה עושה?!" שאלה שילה טקואי הבחין שהגלאי שהילד החזיק לא היה הגלאי שלו, הגלאי שלו היה זרוק והכלב ריחרח אותו "תפסיקו עם כל הבלבלבוצ'י שלכם! טקואי תגיד סליחה!" "שיהיה, סליחה" אמר טקואי והרים את הגלאי "זה בסדר! אהלן! אני טידוס!" אמר הילד "טקואי, תגיד, מאיפה השגת את זה?" שאל את טידוס "מצאתי אותו!" אמר טידוס "שחררתי חתול לבד לכוד בביוב ומצאתי את זה זרוק שם!" טקואי סרק את הגלאי, הוא היה בצבע צהוב, לא כמו של ריאנה או נאייקי, שלהם היה אדום וכחול "מדליק, אתה בר מזל" אמר טקואי "למה? זה משחק טוב???" שאל טידוס "לא, זה הרבה יותר" אבל טידוס לא השיב כי צפצוף מצמרר בקע משני הגלאים "תכניסו את זה פנימה!" צעקה שילה וטקואי משך את טידוס לביתו "מה הבעיה שלו!?" צעק טידוס וזרק את הגלאי על המיטה של טקואי "פוקסנמון! אתה שם?!" טקואי התעלם מטידוס וצעק לתוך הגלאי "אתה לא צריך לצעוק" אמר קול בלתי מזוהה מהגלאי והקפיץ את שניהם, טקואי זרק גם הוא את הגלאי על המיטה בבהלה. "זה דיבר!!" צרח טידוס "תרגע מפגר תרגע!!!" טקואי תפס את טידוס לפני שהוא יעשה רעש "אתה טקואי, ואתה טידוס" אמר הקול "אתם רוצים לשחק?" "משחק זה טוב!" טידוס שכח את הבהלה "משחק???" שאל טקןאי "זה מה שיעניין אותו, ואותך מה יעניין?" שאל הגלאי "מה זה??" טקואי היה מבולבל "אולי אתה רוצה, לקבל בחזרה את המשקפת שלך" היה שקט לרגע וטידוס שאל "משקפת?" "מה זאת אומרת, המשקפת שלי אצל... מה?!?!?!" הגלאי צחק צחוק מתכתי נחמד "חשבתי כך, עם אתה רוצה, בוא לחורשה בפארק כמה שיותר מהר, אני מחכה לך שם" והוא כבה לגמרי