מייד!!!!!!!
- פותח הנושא OFIRB9
- פורסם בתאריך
פרק 1-שובם של רוחות הדיג'ימונים
וטיפ קטן כולם ביחד"נחשו מי!??!?!" הנה הפרק!!!! פרק 1 שובם של רוחות הדיג'ימונים יום בהיר ושקט, בעיר גדולה, אנשים הולכים הלוך ושוב ממהרים לפגישות ולעבודות אחרות, וילדים פה ושם משחקים במשחקים חדשנים מוזרים. ובאמצע העיר, עומד פארק שקט, המשמש בדרך כלל את האנשים הלא עסוקים, והלא ממהרים, כמו חופש, ושם, באמצע הפארק, יושבת ילדה בלונדינית זהובה, עם שמלה לבנה ועיטורי זהב על ידיה ורגליה, שקועה במה שנראה כמו שינה עמוקה, אבל בעצם זו מנוחה שקטה, יושבת ישיבה מזרחית כשידיה מונעות לצדדים מעיפות הצידה כל משב רוח קל. כל מי שמביט מרחוק, חושב שהיא יושבת על חומת האבן הקרה, אך רק מי שיתקרב, יראה שבעצם היא יושבת לפני החומה, באוויר. שני ילדים התקרבו "אתה חושב שהיא מתה?" שאל אחד מהם בצחוק "דווקא די חמודה, היי! רוצה לבוא איתנו אנחנו הולכים לראות את טורניר הבייבלייד השכונתי!" אמר השני הילדה לא זזה, רק השיער שלה המשיך לנוע במעגלים "הלווווווו?????" שאל אחד הילדים לפתע נשמע צפצוף קטן, ושני הילדים בדקו לראות מאיפה הוא מגיע עד שהבחינו שהוא מגיע מאחורי הילדה משהו זז שם מאחור, ויצא מאחורי גבה מחזיק מכשיר קטן ומתכתי, כמו אקדח או ג'ויסטיק מוזר, אבל את הילדים יותר עניין מה שאחז בו, זה היה זנב. "אאאהה...אאהה...." שניהם מלמלו הזנב יצא מאחורי גבה, זנב לבן של נמר, והושיט את המכשיר לפניה, היא פקחה את עיניה האדומות "סוף כל סוף" היא אמרה והרימה את עיניה "אפשר לעזור לכם?" פנתה אל הילדים, ואלה נסוגו בצעקות אימה היא משכה בכתפיה, ובהבזק קטן, נעלמה, כשרק חתול קטן שבורח ממשהו הוא הנפש החיה היחידה בפארק. "נאייקי אתה בא?" שאל ג'ו "יש דו קרב קלפים בכיתה י' 3!" "אתה יודע שזה לא מעניין אותי" אמר נאייקי המשועמם, שקשקש ציור במחברתו למשהו שנראה כמו שועל ענק "טוב אז לפחות בוא תהיה שם! אתה לא רוצה שוב להישאר היחיד שלבד בכיתה!" ג'ו משך אותו, ונאייקי נכנע "אוף, דו קרב קלפי דיג'ימון, אני מתגעגע..." הוא אמר והביט החוצה אל השמש דרך החלון, כשג'ו עוד גורר אותו בהמשך המסדרון הקרב נמשך הרבה זמן, כי לשני המתחרים היו דיג'ימונים בדרגות מגע, נאייקי נשאר בכניסה לכיתה כדי לא להסתיר לילדים שהתלהבו יותר, אחרי כמה דקות שם לב שהוא לא היחיד שמתבונן מהצד, הייתה שם עוד ילדה אחת עם שיער שחור שהביטה מהצד בידיים משולבות "מה זה הצפצוף הזה?" שאל אחד הילדים הצפצוף בקע ממקום כלשהו, ונאייקי זיהה אותו, זה ציפצוף שלא נשמע זה שלוש שנים נאייקי קפץ ורץ במהירות חזרה לכיתה, הילדה שעמדה לידו הביטה בו הוא חיטט בתיקו, ומצא את מה שחיפש בתוך תיק קטן "סוף סוף קורה משהו, אתה חוזר מלקולמון?" שאל נאייקי, הוא לא שם לב שהילדה הביטה בו מהדלת בכיתה נאייקי לקח את תיקו ורץ מחוץ לכיתה ויצא מבית הספר במהירות הילדה הוציעה מכיסה משהו, שהיה זהה לגלאי המצפצף שלו. "טקואי חמור אחד! בוא כבר!" צעקה אחותו שילה "אני בא נודניקית!" טקואי עוד לא עזב את המחשב "אמא אמרה שאתה צריך לפגוש את השכנים החדשים! אז קדימה" "באאאאאאאאאאאא!!!!" הוא צווח וכיבה את המסך אבל שמע ציפצוף קטן מאיפשהו, שעצר אותו במקום "מה זה היה?" שאל, שוב ציפצוף הוא חשב לרגע "לא יכול להיות" פסק. אבל בכל זאת סובב את ראשו והביט בקופסא קטנה בפינת החדר, מתחת למחשב, הוא ניגש ופתח אותה, בפנים היה גלאי, והוא הוציא עוד ציפצוף "מה קרה? נגמרו לך הסוללות?" טקואי לקח את הגלאי ויצא החוצה, כי אחותו המשיכה לצעוק עליו "שלום, מה שלומכם?" "בסדר! תכירו, זה אחי הקטן טקואי" טקואי יצא מדלת הבית ומעד על פפר הכלב שהמשיך לישון, והגלאי עף לו מהיד "היי...מי זה?" הוא הביט למעלה וראה ילד קטן עם שיער חום מחזיק את הגלאי "תן לי את זה ילד" אמר טקואי "לא זה שלי!!!" אמר הילד ולא נתן לטקואי "טקואי מה אתה עושה?!" שאלה שילה טקואי הבחין שהגלאי שהילד החזיק לא היה הגלאי שלו, הגלאי שלו היה זרוק והכלב ריחרח אותו "תפסיקו עם כל הבלבלבוצ'י שלכם! טקואי תגיד סליחה!" "שיהיה, סליחה" אמר טקואי והרים את הגלאי "זה בסדר! אהלן! אני טידוס!" אמר הילד "טקואי, תגיד, מאיפה השגת את זה?" שאל את טידוס "מצאתי אותו!" אמר טידוס "שחררתי חתול לבד לכוד בביוב ומצאתי את זה זרוק שם!" טקואי סרק את הגלאי, הוא היה בצבע צהוב, לא כמו של ריאנה או נאייקי, שלהם היה אדום וכחול "מדליק, אתה בר מזל" אמר טקואי "למה? זה משחק טוב???" שאל טידוס "לא, זה הרבה יותר" אבל טידוס לא השיב כי צפצוף מצמרר בקע משני הגלאים "תכניסו את זה פנימה!" צעקה שילה וטקואי משך את טידוס לביתו "מה הבעיה שלו!?" צעק טידוס וזרק את הגלאי על המיטה של טקואי "פוקסנמון! אתה שם?!" טקואי התעלם מטידוס וצעק לתוך הגלאי "אתה לא צריך לצעוק" אמר קול בלתי מזוהה מהגלאי והקפיץ את שניהם, טקואי זרק גם הוא את הגלאי על המיטה בבהלה. "זה דיבר!!" צרח טידוס "תרגע מפגר תרגע!!!" טקואי תפס את טידוס לפני שהוא יעשה רעש "אתה טקואי, ואתה טידוס" אמר הקול "אתם רוצים לשחק?" "משחק זה טוב!" טידוס שכח את הבהלה "משחק???" שאל טקןאי "זה מה שיעניין אותו, ואותך מה יעניין?" שאל הגלאי "מה זה??" טקואי היה מבולבל "אולי אתה רוצה, לקבל בחזרה את המשקפת שלך" היה שקט לרגע וטידוס שאל "משקפת?" "מה זאת אומרת, המשקפת שלי אצל... מה?!?!?!" הגלאי צחק צחוק מתכתי נחמד "חשבתי כך, עם אתה רוצה, בוא לחורשה בפארק כמה שיותר מהר, אני מחכה לך שם" והוא כבה לגמרי
וטיפ קטן כולם ביחד"נחשו מי!??!?!" הנה הפרק!!!! פרק 1 שובם של רוחות הדיג'ימונים יום בהיר ושקט, בעיר גדולה, אנשים הולכים הלוך ושוב ממהרים לפגישות ולעבודות אחרות, וילדים פה ושם משחקים במשחקים חדשנים מוזרים. ובאמצע העיר, עומד פארק שקט, המשמש בדרך כלל את האנשים הלא עסוקים, והלא ממהרים, כמו חופש, ושם, באמצע הפארק, יושבת ילדה בלונדינית זהובה, עם שמלה לבנה ועיטורי זהב על ידיה ורגליה, שקועה במה שנראה כמו שינה עמוקה, אבל בעצם זו מנוחה שקטה, יושבת ישיבה מזרחית כשידיה מונעות לצדדים מעיפות הצידה כל משב רוח קל. כל מי שמביט מרחוק, חושב שהיא יושבת על חומת האבן הקרה, אך רק מי שיתקרב, יראה שבעצם היא יושבת לפני החומה, באוויר. שני ילדים התקרבו "אתה חושב שהיא מתה?" שאל אחד מהם בצחוק "דווקא די חמודה, היי! רוצה לבוא איתנו אנחנו הולכים לראות את טורניר הבייבלייד השכונתי!" אמר השני הילדה לא זזה, רק השיער שלה המשיך לנוע במעגלים "הלווווווו?????" שאל אחד הילדים לפתע נשמע צפצוף קטן, ושני הילדים בדקו לראות מאיפה הוא מגיע עד שהבחינו שהוא מגיע מאחורי הילדה משהו זז שם מאחור, ויצא מאחורי גבה מחזיק מכשיר קטן ומתכתי, כמו אקדח או ג'ויסטיק מוזר, אבל את הילדים יותר עניין מה שאחז בו, זה היה זנב. "אאאהה...אאהה...." שניהם מלמלו הזנב יצא מאחורי גבה, זנב לבן של נמר, והושיט את המכשיר לפניה, היא פקחה את עיניה האדומות "סוף כל סוף" היא אמרה והרימה את עיניה "אפשר לעזור לכם?" פנתה אל הילדים, ואלה נסוגו בצעקות אימה היא משכה בכתפיה, ובהבזק קטן, נעלמה, כשרק חתול קטן שבורח ממשהו הוא הנפש החיה היחידה בפארק. "נאייקי אתה בא?" שאל ג'ו "יש דו קרב קלפים בכיתה י' 3!" "אתה יודע שזה לא מעניין אותי" אמר נאייקי המשועמם, שקשקש ציור במחברתו למשהו שנראה כמו שועל ענק "טוב אז לפחות בוא תהיה שם! אתה לא רוצה שוב להישאר היחיד שלבד בכיתה!" ג'ו משך אותו, ונאייקי נכנע "אוף, דו קרב קלפי דיג'ימון, אני מתגעגע..." הוא אמר והביט החוצה אל השמש דרך החלון, כשג'ו עוד גורר אותו בהמשך המסדרון הקרב נמשך הרבה זמן, כי לשני המתחרים היו דיג'ימונים בדרגות מגע, נאייקי נשאר בכניסה לכיתה כדי לא להסתיר לילדים שהתלהבו יותר, אחרי כמה דקות שם לב שהוא לא היחיד שמתבונן מהצד, הייתה שם עוד ילדה אחת עם שיער שחור שהביטה מהצד בידיים משולבות "מה זה הצפצוף הזה?" שאל אחד הילדים הצפצוף בקע ממקום כלשהו, ונאייקי זיהה אותו, זה ציפצוף שלא נשמע זה שלוש שנים נאייקי קפץ ורץ במהירות חזרה לכיתה, הילדה שעמדה לידו הביטה בו הוא חיטט בתיקו, ומצא את מה שחיפש בתוך תיק קטן "סוף סוף קורה משהו, אתה חוזר מלקולמון?" שאל נאייקי, הוא לא שם לב שהילדה הביטה בו מהדלת בכיתה נאייקי לקח את תיקו ורץ מחוץ לכיתה ויצא מבית הספר במהירות הילדה הוציעה מכיסה משהו, שהיה זהה לגלאי המצפצף שלו. "טקואי חמור אחד! בוא כבר!" צעקה אחותו שילה "אני בא נודניקית!" טקואי עוד לא עזב את המחשב "אמא אמרה שאתה צריך לפגוש את השכנים החדשים! אז קדימה" "באאאאאאאאאאאא!!!!" הוא צווח וכיבה את המסך אבל שמע ציפצוף קטן מאיפשהו, שעצר אותו במקום "מה זה היה?" שאל, שוב ציפצוף הוא חשב לרגע "לא יכול להיות" פסק. אבל בכל זאת סובב את ראשו והביט בקופסא קטנה בפינת החדר, מתחת למחשב, הוא ניגש ופתח אותה, בפנים היה גלאי, והוא הוציא עוד ציפצוף "מה קרה? נגמרו לך הסוללות?" טקואי לקח את הגלאי ויצא החוצה, כי אחותו המשיכה לצעוק עליו "שלום, מה שלומכם?" "בסדר! תכירו, זה אחי הקטן טקואי" טקואי יצא מדלת הבית ומעד על פפר הכלב שהמשיך לישון, והגלאי עף לו מהיד "היי...מי זה?" הוא הביט למעלה וראה ילד קטן עם שיער חום מחזיק את הגלאי "תן לי את זה ילד" אמר טקואי "לא זה שלי!!!" אמר הילד ולא נתן לטקואי "טקואי מה אתה עושה?!" שאלה שילה טקואי הבחין שהגלאי שהילד החזיק לא היה הגלאי שלו, הגלאי שלו היה זרוק והכלב ריחרח אותו "תפסיקו עם כל הבלבלבוצ'י שלכם! טקואי תגיד סליחה!" "שיהיה, סליחה" אמר טקואי והרים את הגלאי "זה בסדר! אהלן! אני טידוס!" אמר הילד "טקואי, תגיד, מאיפה השגת את זה?" שאל את טידוס "מצאתי אותו!" אמר טידוס "שחררתי חתול לבד לכוד בביוב ומצאתי את זה זרוק שם!" טקואי סרק את הגלאי, הוא היה בצבע צהוב, לא כמו של ריאנה או נאייקי, שלהם היה אדום וכחול "מדליק, אתה בר מזל" אמר טקואי "למה? זה משחק טוב???" שאל טידוס "לא, זה הרבה יותר" אבל טידוס לא השיב כי צפצוף מצמרר בקע משני הגלאים "תכניסו את זה פנימה!" צעקה שילה וטקואי משך את טידוס לביתו "מה הבעיה שלו!?" צעק טידוס וזרק את הגלאי על המיטה של טקואי "פוקסנמון! אתה שם?!" טקואי התעלם מטידוס וצעק לתוך הגלאי "אתה לא צריך לצעוק" אמר קול בלתי מזוהה מהגלאי והקפיץ את שניהם, טקואי זרק גם הוא את הגלאי על המיטה בבהלה. "זה דיבר!!" צרח טידוס "תרגע מפגר תרגע!!!" טקואי תפס את טידוס לפני שהוא יעשה רעש "אתה טקואי, ואתה טידוס" אמר הקול "אתם רוצים לשחק?" "משחק זה טוב!" טידוס שכח את הבהלה "משחק???" שאל טקןאי "זה מה שיעניין אותו, ואותך מה יעניין?" שאל הגלאי "מה זה??" טקואי היה מבולבל "אולי אתה רוצה, לקבל בחזרה את המשקפת שלך" היה שקט לרגע וטידוס שאל "משקפת?" "מה זאת אומרת, המשקפת שלי אצל... מה?!?!?!" הגלאי צחק צחוק מתכתי נחמד "חשבתי כך, עם אתה רוצה, בוא לחורשה בפארק כמה שיותר מהר, אני מחכה לך שם" והוא כבה לגמרי
וחלק ב'
קצת ארוך לא? X___X "תכבה את זה דניאל" אמרה המורה לספרות כשנשמע ציפצוף בכיתה שגרם לכולם לכאב ראש, דני שלף את הגלאי הסגול שהיה בתיק שלו "זה פאלפון מוזר!" צחק הילד שישב לידו מה שגרם לריאנה להרים את הראש, ולהביט ב"פאלפון" המוזר, שבעצם היה גלאי כמו שהיה לה, וגם שלה צפצף לפני חמש דקות, והופ, הנה עוד צפצוף "עם שניכם מתכוונים לעסוק בדברים האלה בזמן השיעור שלפחות יהיה בחוץ!" המורה צעקה על שניהם, דניאל הביט לשניה אחורה, וראה שגם ריאנה מחזיקה גלאי ריאנה יצאה מהכיתה וראתה שדניאל כבר רץ מהמקום לפני שהספיקה לשאול אותו "רוצה משמעות לחיים האלה דני?" שאל הגלאי "בשביל מה?" הוא שאל חזרה, ממש לא מבולבל "בשביל לדעת" הגלאי המשיך "אין לי סיבה, אני סתם שמח שמצאתי דרך לצאת מהכיתה בלי להסתבך יותר מדי" "אולי כדאי שגם אתה תהיה בפארק" דני עצר, והביט לתוך הגלאי "תעזבי אותי, החיים לא מעניינים אותי" הוא אמר וזרק את הגלאי על הדשא מתרחק "אולי כדי לדעת מי אתה" הגלאי אמר, וכבה מיד, ודני נעצר, והסתובב "נו כבר מה קרה??" שאלה ריאנה את הגלאי שהמשיך לצפצף "השאלות צריך להחזיר" הוא צפצף "אמרת לי את זה חמישים פעם! מה אתה רוצה?!" "השאלות תחזירי בפארק, אולי תשיגי פרח משלך" הוא אמר "פרח משלי? על מה תמדבר?!" והפרח על סיכת השיער של ריאנה נפל על הריצפה, כשריאנה התכופפה להרים אותו, היא הבינה "בוא מהר נודניק!!" אמר טקואי לטידוס "אני זה שרץ כאן! אתה איטי מדי!!" צעק טידוס שרץ כמו צ'יטה "אין לך מושג!!" אמר טקואי וצחק שניהם הגיעו לפארק, וחיפשו את שולח ההודעה המסתורי, אבל בפארק היה רק ילד אחד עם שיער שחור, שגם הוא החזיק גלאי סגול "זה הוא?" שאל טידוס "אני הייתי בטוח שזו הייתה ילדה!" אמר טקואי "מה אתה עושה פה???" נשמע קול, ריאנה עמדה שם אוחזת בגלאי שלה "גם את קיבלת הודעה?" שאל טקואי "כן, אמרו לי שאוכל להחזיר למייאנמון את הפרח שלה" היא ענתה, טידוס הביט לראות על מה הם מדברים "גם לי ולו הגיעה הודעה, אמרו לי שפוקסנמון יחזיר לי את המשקפת!" "מי הילד?" היא שאלה "טידוס, גם לו יש גלאי" ענה טקואי "מה אתם..." נאייקי בדיוק הגיע "גם אתה? וואו, אתם חושבים שהשער באמת נפתח?" אמר טקואי "אולי תסבירו לי?!" צעק טידוס, הילד עם השיער השחור הביט בהם "אני יכולה להסביר?" אמר הגלאי "נו מה קורה?" שאל טקואי, אבל ראה שהגלאי שלו כבוי, וגם של טידוס נאייקי וריאנה היה כבוי, טקואי הביט בילד השחרחר, אבל גם שלו היה כבוי "אני כאן טמבלים" אמר שוב הקול, שבקע מילדה שישבה על החומה, עם בגדים לבנים ותכשיטים מזהב "את שלחת את ההודעות?" שאל הילד "כן, אני, מה נשמע דני?" היא אמרה ופקחה עיניים אדומות "מי את?" שאל טידוס "אתה מכיר אותה טקואי?" "לא" ענה טקואי, טידוס הביט אל האחרים, כולם הנידו בראשם "כמה גס רוח, לא הצגתי את עצמי?" היא אמרה "שמי מיני, אני פותחת השערים של העולם הדיגיטלי!" היא צחקה "נעים מאוד מיני...אמרת עולם דיגיטלי??" שאל נאייקי "כן, הכוכב הדיגיטלי עובר ממש ברגע זה ליד כדור הארץ, ואני נשלחתי לקחת את ציידי הדיג'ימונים חזרה למשימה חדשה נאייקי ריאנה וטקואי קראו בשמחה "לא אתכם" היא צחקה "שלושה חדשים" "מה?!" צעק טקואי "את צוחקת!?" "לא, החלטתי לקרוא לכם כדי שתפגשו שוב את חבריכם, אבל המשימה היא להם" היא קמה ויצאה מהצל, טקואי הביט לה על הראש היא לבשה את המשקפת שלו "היי! זה...." הוא הצביע עליה "אה כן, החבר שלך פוקסנמון ביקש שאתן לך את זה לפני שתגיע" היא הושיטה לטקואי את המשקפת, והוא חטף אותה בכעס, שזרה לבשה את הדבר האהוב עליו ביותר "אמרת שלושה" אמרה ריאנה והביטה לכל הכיוונים, היו שם רק שני ילדים חדשים, טידוס ודניאל. "אה כן, היא כאן, היא פשוט לא יוצאת מהמחבוא, היא תבוא לעולם הדגיטלי בכל זאת, אתם מוכנים?" שאלה מיני וקפצה קדימה ועמדה ליד דני שתקע בה מבט בוהה "בטח" אמרו נאייקי טקואי וריאנה יחד וטידוס קפץ "אני בפנים!" מיני הביטה בדניאל והוא אמר "אוקי" מיני הרימה את ידיה באוויר וסובבה אותן עד שמן חור בשמים נפתח כאילו היא עושה מערבולת בבריכת מים. "מדליק!" אמר טידוס וכולם סתמו לו את הפה ילדה אחת הציצה מתוך השיחים, מביטה בפליאה לשער "שלוש, שתיים אחת, הופה!" וכולם התחילו לעלות למעלה "אאאההה!!!" ריאנה התהפכה באוויר וכולם נבהלו מאוד, חוץ ממיני כמובן, שהתיישבה ישיבה מזרחית והרגישה כמו בבית ובהבהוב אחד כולם נשאבו לתוך החור בשמיים, בצעקות גדולות, ונחתו על ריצפה קשה. בבקשה, מה אתם אומרים? הפתעתי או לא?
קצת ארוך לא? X___X "תכבה את זה דניאל" אמרה המורה לספרות כשנשמע ציפצוף בכיתה שגרם לכולם לכאב ראש, דני שלף את הגלאי הסגול שהיה בתיק שלו "זה פאלפון מוזר!" צחק הילד שישב לידו מה שגרם לריאנה להרים את הראש, ולהביט ב"פאלפון" המוזר, שבעצם היה גלאי כמו שהיה לה, וגם שלה צפצף לפני חמש דקות, והופ, הנה עוד צפצוף "עם שניכם מתכוונים לעסוק בדברים האלה בזמן השיעור שלפחות יהיה בחוץ!" המורה צעקה על שניהם, דניאל הביט לשניה אחורה, וראה שגם ריאנה מחזיקה גלאי ריאנה יצאה מהכיתה וראתה שדניאל כבר רץ מהמקום לפני שהספיקה לשאול אותו "רוצה משמעות לחיים האלה דני?" שאל הגלאי "בשביל מה?" הוא שאל חזרה, ממש לא מבולבל "בשביל לדעת" הגלאי המשיך "אין לי סיבה, אני סתם שמח שמצאתי דרך לצאת מהכיתה בלי להסתבך יותר מדי" "אולי כדאי שגם אתה תהיה בפארק" דני עצר, והביט לתוך הגלאי "תעזבי אותי, החיים לא מעניינים אותי" הוא אמר וזרק את הגלאי על הדשא מתרחק "אולי כדי לדעת מי אתה" הגלאי אמר, וכבה מיד, ודני נעצר, והסתובב "נו כבר מה קרה??" שאלה ריאנה את הגלאי שהמשיך לצפצף "השאלות צריך להחזיר" הוא צפצף "אמרת לי את זה חמישים פעם! מה אתה רוצה?!" "השאלות תחזירי בפארק, אולי תשיגי פרח משלך" הוא אמר "פרח משלי? על מה תמדבר?!" והפרח על סיכת השיער של ריאנה נפל על הריצפה, כשריאנה התכופפה להרים אותו, היא הבינה "בוא מהר נודניק!!" אמר טקואי לטידוס "אני זה שרץ כאן! אתה איטי מדי!!" צעק טידוס שרץ כמו צ'יטה "אין לך מושג!!" אמר טקואי וצחק שניהם הגיעו לפארק, וחיפשו את שולח ההודעה המסתורי, אבל בפארק היה רק ילד אחד עם שיער שחור, שגם הוא החזיק גלאי סגול "זה הוא?" שאל טידוס "אני הייתי בטוח שזו הייתה ילדה!" אמר טקואי "מה אתה עושה פה???" נשמע קול, ריאנה עמדה שם אוחזת בגלאי שלה "גם את קיבלת הודעה?" שאל טקואי "כן, אמרו לי שאוכל להחזיר למייאנמון את הפרח שלה" היא ענתה, טידוס הביט לראות על מה הם מדברים "גם לי ולו הגיעה הודעה, אמרו לי שפוקסנמון יחזיר לי את המשקפת!" "מי הילד?" היא שאלה "טידוס, גם לו יש גלאי" ענה טקואי "מה אתם..." נאייקי בדיוק הגיע "גם אתה? וואו, אתם חושבים שהשער באמת נפתח?" אמר טקואי "אולי תסבירו לי?!" צעק טידוס, הילד עם השיער השחור הביט בהם "אני יכולה להסביר?" אמר הגלאי "נו מה קורה?" שאל טקואי, אבל ראה שהגלאי שלו כבוי, וגם של טידוס נאייקי וריאנה היה כבוי, טקואי הביט בילד השחרחר, אבל גם שלו היה כבוי "אני כאן טמבלים" אמר שוב הקול, שבקע מילדה שישבה על החומה, עם בגדים לבנים ותכשיטים מזהב "את שלחת את ההודעות?" שאל הילד "כן, אני, מה נשמע דני?" היא אמרה ופקחה עיניים אדומות "מי את?" שאל טידוס "אתה מכיר אותה טקואי?" "לא" ענה טקואי, טידוס הביט אל האחרים, כולם הנידו בראשם "כמה גס רוח, לא הצגתי את עצמי?" היא אמרה "שמי מיני, אני פותחת השערים של העולם הדיגיטלי!" היא צחקה "נעים מאוד מיני...אמרת עולם דיגיטלי??" שאל נאייקי "כן, הכוכב הדיגיטלי עובר ממש ברגע זה ליד כדור הארץ, ואני נשלחתי לקחת את ציידי הדיג'ימונים חזרה למשימה חדשה נאייקי ריאנה וטקואי קראו בשמחה "לא אתכם" היא צחקה "שלושה חדשים" "מה?!" צעק טקואי "את צוחקת!?" "לא, החלטתי לקרוא לכם כדי שתפגשו שוב את חבריכם, אבל המשימה היא להם" היא קמה ויצאה מהצל, טקואי הביט לה על הראש היא לבשה את המשקפת שלו "היי! זה...." הוא הצביע עליה "אה כן, החבר שלך פוקסנמון ביקש שאתן לך את זה לפני שתגיע" היא הושיטה לטקואי את המשקפת, והוא חטף אותה בכעס, שזרה לבשה את הדבר האהוב עליו ביותר "אמרת שלושה" אמרה ריאנה והביטה לכל הכיוונים, היו שם רק שני ילדים חדשים, טידוס ודניאל. "אה כן, היא כאן, היא פשוט לא יוצאת מהמחבוא, היא תבוא לעולם הדגיטלי בכל זאת, אתם מוכנים?" שאלה מיני וקפצה קדימה ועמדה ליד דני שתקע בה מבט בוהה "בטח" אמרו נאייקי טקואי וריאנה יחד וטידוס קפץ "אני בפנים!" מיני הביטה בדניאל והוא אמר "אוקי" מיני הרימה את ידיה באוויר וסובבה אותן עד שמן חור בשמים נפתח כאילו היא עושה מערבולת בבריכת מים. "מדליק!" אמר טידוס וכולם סתמו לו את הפה ילדה אחת הציצה מתוך השיחים, מביטה בפליאה לשער "שלוש, שתיים אחת, הופה!" וכולם התחילו לעלות למעלה "אאאההה!!!" ריאנה התהפכה באוויר וכולם נבהלו מאוד, חוץ ממיני כמובן, שהתיישבה ישיבה מזרחית והרגישה כמו בבית ובהבהוב אחד כולם נשאבו לתוך החור בשמיים, בצעקות גדולות, ונחתו על ריצפה קשה. בבקשה, מה אתם אומרים? הפתעתי או לא?
Apikachu L
New member
יפה.....
אבל ביאסת אותי..קיוויתי שהם יפגשו.. ללאאאאאאאאאאא פרררררררר אבל ממש מהמם...
אבל ביאסת אותי..קיוויתי שהם יפגשו.. ללאאאאאאאאאאא פרררררררר אבל ממש מהמם...
Digi Lista
New member
זה במאמרים../images/Emo13.gif
אריגטו! פרק 2!!!
יותר מדי תווים? פרק 2 מיני מיאו "איפה אנחנו?" שאל טידוס בפעם המיליון "ואיפה מיני?" ריאנה הביטה סביב, הם היו בכפר ישן מאוד עם בתי עץ קטנים ומאוד נמוכים, והיו שם מעט דג'ימונים שהביטו במתרחש "בני אדם!" צפצף טוקמון אחד "זה בסדר!" קרא טנטומון "אתם לא רואים? אלה הגיבורים ציידי הדיג'ימונים!!" כולם קפצו והריאו "מישהו יכול להסביר לי?" שאל טידוס, אבל ראה שדניאל מסתכל לכיוון שונה, הוא הביט בבת אדם אחרת "מי זו?" שאל טקואי, הילדה הייתה גדולה, בערך בגילם, עם שיער שחור חלק ומבריק ועיניים חדות, נאייקי זיהה אותה כילדה שעמדה לידו בכיתה היא עמדה והביטה גם היא סביב, ואז התחילה לרוץ לכיוון כלשהו "לאן את הולכת!?" צעק דניאל, היא אפילו לא הסתובבה, ונעלמה ביער לא רחוק "האזור הזה בטוח, היא תדאג לעצמה!" אמר הטנטומון "נו בטח, ממש בטוח בארץ דיג'י....היי!!!!" טקואי נפל אחורה כשמשהו קפץ עליו במהירות אדירה "טקוקו!!!" צעק היצור, שועל גדול וכחול עם חלקי גוף מתכתיים בצבע חרדל, הוא ליקק את טקואי בפניו "פוקסנמון רד ממני!" קרא טקואי וקם מביט בעיני הדיג'ימון שלו "פוקסנמון איך התגעגעתי!!!" הוא קפץ וחיבק אותו "ריאנה?" משהו משך בביישנות במכנסיה של ריאנה "מייאנמון זו את?" ריאנה הביטה וראתה את הדג'ימונית שלה, נראית כמו אימפמון לבן עם לב על הבטן וצעיף כחול, כל מה שהיה חסר זו סיכת הפרח "הנה" ריאנה הוציאה את הסיכה מהכיס, ושתייהן התחבקו "איזה יופי" אמר נאייקי והרגיש משהו על ראשו "אחת שתיים שלוש אתה תופס!" הוא אמר מלקולמון קפץ מראשו של נאייקי, גוף כמעט אנושי עם כנפי פרפר ועיניים גדולות של נץ "למה לא התקשרת?" שאל מלקולמון ונאייקי צחק "זה היה יותר מהנה עם איזה דיג'ימון היה בא לחבק אותי!" אמר טידוס וחיפש מישהו כזה "עוד יהיה טידוס, עם אתה עומד להיות צייד דיג'ימון..." אמרה ריאנה "אוף אין לי סבלנות..." אמר טידוס כל הדיג'ימונים בסביבה קפצו עליו ועל דני מפילים אותם וצועקים "צייד דיג'ימון!!!" בדיוק כמו שפוקסנמון עשה כשהוא וטקואי נפגשו לראשונה נאייקי ריאנה וטקואי ישבו ופטפטו עם הדיג'ימונים שלהם, בזמן שטידוס סרק את הסביבה בשיעמום ודניאל חיפש את מיני, הילדה השחרחרה נעלמה "מה עשיתם כל הזמן הזה?" שאלה ריאנה את מייאנמון "האמת היא, שכולם פה חושבים שאנחנו המלכים, הפכנו לגיבורים, ולא בזכות עצמנו" היא ענתה "דווקא כן, אתם עשיתם את רוב העבודה" צחקה ריאנה "אני חיכיתי כל הזמן הזה שכוכב דיג'ימון יעבור שוב ליד כדור הארץ ושאוכל לפגוש אותך, ולהחזיר לך את הפרח, הוא נראה יותר טוב עלייך" ומייאנמון הסמיקה "אוף, למה אני פה עם אני לא מקבל דיג'ימון??" טידוס בעט באבנים, בזמן שדיג'ימונים קטנים ניסו להציל את בתיהם מהנזקים שלו "איפה היא נעלמה?" דני בדק את כל הסביבה, שום סימן למיני "מה את מחפש?" שאל טידוס "את מיני, היא הבטיחה תשובות ופשוט נעלמה לה" אמר דני "כן, ולקחה את המשקפת שלי" טקואי קם "מיני! מיני!" כולם קראו וקיוו שתענה בקרוב הילדה השחרחרה צפתה מהעצים, וחזרה לתוך היער "לא צריך לצעוק" מיני הופיעה משום מקום כששלושה ריינמונים לבנים מאחוריה, מחזיקים כל אחד דיג'יביצה "זה בשבילכם עם עוד לא ניחשתם" היא הושיטה לטידוס ביצה כתומה עם פס כחול, ולדניאל ביצה אדומה לגמרי עם כתם צהוב בצד. "איפה הילדה השלישית? זו הביצה שלה" מיני הצביעה על ביצה בצבע ספיר, כשהזיזו אותה הצבע שלה השתנה לורוד כמו בתלת מימד. "נעלמה, רצה לשם" הצביע דניאל על היער "טוב, אתה תשמור על הביצה שלה עד שתפגוש אותה שוב" היא דחפה את הביצה לידו של דניאל "מתי היא תבקע???" שאל טידוס בהתלהבות "אני לא יודעת, זה תלוי בכם, כל אחד מכם חייב למצוא את כוכב הביצה שלו" אמרה מיני בכלל שוכחת שאין להם מושג "אה נכון... טוב כדי שהביצה תבקע אתם צריכים למצוא כוכב שיתן לה את הכוח לבקוע, יש הרבה מאוד כוכבים שם למעלה" היא הצביעה לשמיים, היו שם מאות כוכבים בגדלים ובצבעים שונים, והם היו מאוד קרובים לכוכב דיג'ימון "עד לשם?" הצביע טידוס, אבל מיני נעלמה שוב "מילא! בואו נלך! האחרון ביצה רקובה!!!" והוא רץ לכיוון היער "בוא הנה דביל אחד!!!" צעק דניאל ורץ אחריו "בואו" אמרה ריאנה אבל מיני שוב הופיע "תנו להם ללכת לבד, הם יצליחו לדאוג לעצמם, אתם רק תהנו מפגישת מחזור" ונעלמה שוב "ילד אתה ממהר מדי!" קרא דניאל "אני לא ממהר! אתה זה שאיטי מדי!!!" טידוס המשיך לרוץ קדימה, הריצה שלא נעצרה כשהוא נפל לבור "אתה בסדר?" קרא דני מלמעלה "איה!" צעק טידוס "מאיפה זה הגיע???" נשמע צחוק, דני הביט למעלה, על העץ היו שני גגומונים "זה לא מצחיק!" צעק טידוס, והם התחילו לזרוק עליו פחיות שתיה ריקות "היי! כמו מה אני נראה?!" צעק טידוס "תפסיקו כלבים מעצבנים!" צעק דניאל, הגגומונים התחילו לזרוק עליו ענפים "אוף! מה יש לכם???" דניאל נפל אחורה וכמעט הפיל את הביצה שלו "זה עובר כל גבול!" צעק טידוס וזרק על הגגומונים אדמה יבשה, והם נראו כועסים מאוד על כך "פיצוץ אש כחול!" הם קראו "וואה! הם רציניים!" טידוס יצא מהבור והתחיל לרוץ כשהם אחריו "תחזור הנה!" דניאל נשאר לבד "תרדו מני תרדו ממני!!" טידוס ברח כמו משוגע, הגלאי שלו התחיל לצפצף "מה אני אמור לעשות נודניק???" הוא התחיל להקיש על המקשים הקטנים, הפה של האקדח התחיל לזהור, וירא משהו שהעיף את טידוס אחורה "מדליק!" הוא קרא וקם לכיוון הגגומונים המתקרבים "ו...אש!" הוא ירא אליהם את הקרן האדומה, והם התחילו לצעוק בבהלה "פיצוץ אש כחול!!" הם ירו עליו בחזרה "אאאה!" טידוס אף והגלאי שלו קפץ לאוויר, ושלח קרן אחת בדיוק לכיוונו "אימאלה!!!" טידוס הסתיר את פניו בידו והקרן פגעה בבטנו, שם היתה מונחת הביצה "אוי לא הביצה שלי!" הוא צעק, וראה שהביצה עוד שלמה, רק זוהרת באדום "מה זה?" הוא הרים את הביצה, והיא התחילה לזוז והגלאי צעק בקולו של טידוס "שינוי שיריון דיגיטלי! ביצת דרקון!" הביצה הפכה לשריון מוזר שהתלבש על טידוס, הוא היה בהלם לשניה, ואז שם לב שהוא מרחף באויר "מאמה מיה!!!" הוא צעק, הגגומונים בהו בו הוא הבחין ברובה גדול שהחזיק בידו "טוב!" הוא צעק "עם ככה, נראה מה אני יכול לעשות!" הוא שלף את הרובה וירא, יצא להבה גדול וכתומה "מדליק! אני אקרא לזה להבת דרקון!" והוא חייך לגגומונים המבולבלים "להבת דרקון! אאאאאאאאאאא!!!!!" והוא התחיל להפציץ אותם, והם ברחו כמו משוגעים "ווה הו!!! אני סופר מגניב!!" והוא נחת, השריון חזר להיות ביצה "עכשיו עם הכוח הזה אני אמצא את הכוכב בקלות והדיג'ימון הבטח פי אלף יותר מגניב יוכל לבקוע!!! אני עף מפה!" והוא התחיל לרוץ
יותר מדי תווים? פרק 2 מיני מיאו "איפה אנחנו?" שאל טידוס בפעם המיליון "ואיפה מיני?" ריאנה הביטה סביב, הם היו בכפר ישן מאוד עם בתי עץ קטנים ומאוד נמוכים, והיו שם מעט דג'ימונים שהביטו במתרחש "בני אדם!" צפצף טוקמון אחד "זה בסדר!" קרא טנטומון "אתם לא רואים? אלה הגיבורים ציידי הדיג'ימונים!!" כולם קפצו והריאו "מישהו יכול להסביר לי?" שאל טידוס, אבל ראה שדניאל מסתכל לכיוון שונה, הוא הביט בבת אדם אחרת "מי זו?" שאל טקואי, הילדה הייתה גדולה, בערך בגילם, עם שיער שחור חלק ומבריק ועיניים חדות, נאייקי זיהה אותה כילדה שעמדה לידו בכיתה היא עמדה והביטה גם היא סביב, ואז התחילה לרוץ לכיוון כלשהו "לאן את הולכת!?" צעק דניאל, היא אפילו לא הסתובבה, ונעלמה ביער לא רחוק "האזור הזה בטוח, היא תדאג לעצמה!" אמר הטנטומון "נו בטח, ממש בטוח בארץ דיג'י....היי!!!!" טקואי נפל אחורה כשמשהו קפץ עליו במהירות אדירה "טקוקו!!!" צעק היצור, שועל גדול וכחול עם חלקי גוף מתכתיים בצבע חרדל, הוא ליקק את טקואי בפניו "פוקסנמון רד ממני!" קרא טקואי וקם מביט בעיני הדיג'ימון שלו "פוקסנמון איך התגעגעתי!!!" הוא קפץ וחיבק אותו "ריאנה?" משהו משך בביישנות במכנסיה של ריאנה "מייאנמון זו את?" ריאנה הביטה וראתה את הדג'ימונית שלה, נראית כמו אימפמון לבן עם לב על הבטן וצעיף כחול, כל מה שהיה חסר זו סיכת הפרח "הנה" ריאנה הוציאה את הסיכה מהכיס, ושתייהן התחבקו "איזה יופי" אמר נאייקי והרגיש משהו על ראשו "אחת שתיים שלוש אתה תופס!" הוא אמר מלקולמון קפץ מראשו של נאייקי, גוף כמעט אנושי עם כנפי פרפר ועיניים גדולות של נץ "למה לא התקשרת?" שאל מלקולמון ונאייקי צחק "זה היה יותר מהנה עם איזה דיג'ימון היה בא לחבק אותי!" אמר טידוס וחיפש מישהו כזה "עוד יהיה טידוס, עם אתה עומד להיות צייד דיג'ימון..." אמרה ריאנה "אוף אין לי סבלנות..." אמר טידוס כל הדיג'ימונים בסביבה קפצו עליו ועל דני מפילים אותם וצועקים "צייד דיג'ימון!!!" בדיוק כמו שפוקסנמון עשה כשהוא וטקואי נפגשו לראשונה נאייקי ריאנה וטקואי ישבו ופטפטו עם הדיג'ימונים שלהם, בזמן שטידוס סרק את הסביבה בשיעמום ודניאל חיפש את מיני, הילדה השחרחרה נעלמה "מה עשיתם כל הזמן הזה?" שאלה ריאנה את מייאנמון "האמת היא, שכולם פה חושבים שאנחנו המלכים, הפכנו לגיבורים, ולא בזכות עצמנו" היא ענתה "דווקא כן, אתם עשיתם את רוב העבודה" צחקה ריאנה "אני חיכיתי כל הזמן הזה שכוכב דיג'ימון יעבור שוב ליד כדור הארץ ושאוכל לפגוש אותך, ולהחזיר לך את הפרח, הוא נראה יותר טוב עלייך" ומייאנמון הסמיקה "אוף, למה אני פה עם אני לא מקבל דיג'ימון??" טידוס בעט באבנים, בזמן שדיג'ימונים קטנים ניסו להציל את בתיהם מהנזקים שלו "איפה היא נעלמה?" דני בדק את כל הסביבה, שום סימן למיני "מה את מחפש?" שאל טידוס "את מיני, היא הבטיחה תשובות ופשוט נעלמה לה" אמר דני "כן, ולקחה את המשקפת שלי" טקואי קם "מיני! מיני!" כולם קראו וקיוו שתענה בקרוב הילדה השחרחרה צפתה מהעצים, וחזרה לתוך היער "לא צריך לצעוק" מיני הופיעה משום מקום כששלושה ריינמונים לבנים מאחוריה, מחזיקים כל אחד דיג'יביצה "זה בשבילכם עם עוד לא ניחשתם" היא הושיטה לטידוס ביצה כתומה עם פס כחול, ולדניאל ביצה אדומה לגמרי עם כתם צהוב בצד. "איפה הילדה השלישית? זו הביצה שלה" מיני הצביעה על ביצה בצבע ספיר, כשהזיזו אותה הצבע שלה השתנה לורוד כמו בתלת מימד. "נעלמה, רצה לשם" הצביע דניאל על היער "טוב, אתה תשמור על הביצה שלה עד שתפגוש אותה שוב" היא דחפה את הביצה לידו של דניאל "מתי היא תבקע???" שאל טידוס בהתלהבות "אני לא יודעת, זה תלוי בכם, כל אחד מכם חייב למצוא את כוכב הביצה שלו" אמרה מיני בכלל שוכחת שאין להם מושג "אה נכון... טוב כדי שהביצה תבקע אתם צריכים למצוא כוכב שיתן לה את הכוח לבקוע, יש הרבה מאוד כוכבים שם למעלה" היא הצביעה לשמיים, היו שם מאות כוכבים בגדלים ובצבעים שונים, והם היו מאוד קרובים לכוכב דיג'ימון "עד לשם?" הצביע טידוס, אבל מיני נעלמה שוב "מילא! בואו נלך! האחרון ביצה רקובה!!!" והוא רץ לכיוון היער "בוא הנה דביל אחד!!!" צעק דניאל ורץ אחריו "בואו" אמרה ריאנה אבל מיני שוב הופיע "תנו להם ללכת לבד, הם יצליחו לדאוג לעצמם, אתם רק תהנו מפגישת מחזור" ונעלמה שוב "ילד אתה ממהר מדי!" קרא דניאל "אני לא ממהר! אתה זה שאיטי מדי!!!" טידוס המשיך לרוץ קדימה, הריצה שלא נעצרה כשהוא נפל לבור "אתה בסדר?" קרא דני מלמעלה "איה!" צעק טידוס "מאיפה זה הגיע???" נשמע צחוק, דני הביט למעלה, על העץ היו שני גגומונים "זה לא מצחיק!" צעק טידוס, והם התחילו לזרוק עליו פחיות שתיה ריקות "היי! כמו מה אני נראה?!" צעק טידוס "תפסיקו כלבים מעצבנים!" צעק דניאל, הגגומונים התחילו לזרוק עליו ענפים "אוף! מה יש לכם???" דניאל נפל אחורה וכמעט הפיל את הביצה שלו "זה עובר כל גבול!" צעק טידוס וזרק על הגגומונים אדמה יבשה, והם נראו כועסים מאוד על כך "פיצוץ אש כחול!" הם קראו "וואה! הם רציניים!" טידוס יצא מהבור והתחיל לרוץ כשהם אחריו "תחזור הנה!" דניאל נשאר לבד "תרדו מני תרדו ממני!!" טידוס ברח כמו משוגע, הגלאי שלו התחיל לצפצף "מה אני אמור לעשות נודניק???" הוא התחיל להקיש על המקשים הקטנים, הפה של האקדח התחיל לזהור, וירא משהו שהעיף את טידוס אחורה "מדליק!" הוא קרא וקם לכיוון הגגומונים המתקרבים "ו...אש!" הוא ירא אליהם את הקרן האדומה, והם התחילו לצעוק בבהלה "פיצוץ אש כחול!!" הם ירו עליו בחזרה "אאאה!" טידוס אף והגלאי שלו קפץ לאוויר, ושלח קרן אחת בדיוק לכיוונו "אימאלה!!!" טידוס הסתיר את פניו בידו והקרן פגעה בבטנו, שם היתה מונחת הביצה "אוי לא הביצה שלי!" הוא צעק, וראה שהביצה עוד שלמה, רק זוהרת באדום "מה זה?" הוא הרים את הביצה, והיא התחילה לזוז והגלאי צעק בקולו של טידוס "שינוי שיריון דיגיטלי! ביצת דרקון!" הביצה הפכה לשריון מוזר שהתלבש על טידוס, הוא היה בהלם לשניה, ואז שם לב שהוא מרחף באויר "מאמה מיה!!!" הוא צעק, הגגומונים בהו בו הוא הבחין ברובה גדול שהחזיק בידו "טוב!" הוא צעק "עם ככה, נראה מה אני יכול לעשות!" הוא שלף את הרובה וירא, יצא להבה גדול וכתומה "מדליק! אני אקרא לזה להבת דרקון!" והוא חייך לגגומונים המבולבלים "להבת דרקון! אאאאאאאאאאא!!!!!" והוא התחיל להפציץ אותם, והם ברחו כמו משוגעים "ווה הו!!! אני סופר מגניב!!" והוא נחת, השריון חזר להיות ביצה "עכשיו עם הכוח הזה אני אמצא את הכוכב בקלות והדיג'ימון הבטח פי אלף יותר מגניב יוכל לבקוע!!! אני עף מפה!" והוא התחיל לרוץ
כולם להקשיב לי
New member
איזה טיפש...
התגובה האחרונה שלי וביי
התגובה האחרונה שלי וביי
ועוד דבר טרייר!!!
עם תתלונן לי על זכויות יוצרים תדע שכבר הרשת לי להשתמש בו!!! אהם פרק 3 הכוכב של טידוס טידוס עוד רץ ביערות מחפש את מה שנקרא "כוכב הדיג'ימון" שלו אחרי שקיבל את הכוחות החדשים האלה של הביצה, הוא די נהנה מכל רגע "להבת דרקון!" הוא צעק והעיף את כל הדיג'ימונים המבוהלים מהדרך "הה! איזה כיף!!!" הוא צעק, מרחוק היה אפשר לראות יערות מתפוצצים, מיני הביטה מרחוק וצקצקה בלשונה "נו איפה הילדה הזו?" דניאל פילס דרך ביער מחפש את הילדה שצריכה לקבל את הביצה שנמצאת אצלו "את לא רוצה לענות לו?" שאל הגלאי את הילדה שהביטה בדניאל מהעצים "ששששש!" היא לחשה והתחילה להתרחק, למקרה שהוא שמע אותה "קאירי, את לא יכולה להסתתר לתמיד, עם את רוצה לחזור הביתה קודם תאלצי למצוא את כוכב הדיג'ימ...." "תשתוק כבר!" היא אמרה ולחצה על כפתור הכיבוי "אני לא צריכה למצוא כוכב טיפשי עם שני ילדים מוזרים..." היא התיישבה על סלע "ולא אמורה לענות לילדה עם זנב שיושבת בתוך מכשיר טיפשי" והיא זרקה את הגלאי לצד, והוא שוב נדלק "אז למה באת לפארק?" שאל הגלאי "כי אמרת שאני אמצא שם משהו שאיבדתי, ואני לא מצאתי כלום" אמרה קאירי "דברים טובים לוקחים זמן" הוא צפצף וכבה "טוב, אני אבוד..." אמר דניאל וישב על האדמה מביט בגלאי "אמרת שתגיד לי מי אני! הלו!?" הוא צעק "מה אתה צועק?" שאל דיג'ימון דמוי עכבר שעמד לידו "מה אתה רוצה עכבר?" שאל דניאל "מחפש אוכל! מה איתך?" הוא התיישב לידו "מחפש את עצמי, את זה בטח לא קל למצוא" הוא ענה "יותר מאוכל, אתה נמצא ממש כאן!" צחק העכבר "לא טמבל, אני רוצה לדעת מי אני באמת..." אמר דניאל "מה שמך?" שאל העכבר "דניאל...מה שמך?" שאל דני "דמיסוניקמון!" הוא צפצף "עם אתה יודע מה שמך, ואתה יודע איפה אתה נמצא, למה שלא תשאל את עצמך מי אתה? הרי בכל זאת...אתה זה שקובע את זה" אמר דמיסוניקמון אחרי שתיקה ערוכה אמר דניאל "אתה לא טיפש כמו שחשבתי" "ואתה לא רשע כמו שאני חשבתי!" צחק דמיסוניקמון וקיפץ להמשך השביל מחפש פירות על העצים "חשבת שאני רשע?" שאל דני "רק לשניה, עד שראיתי שיש לך דיג'יביצה, וזה אומר שאתה הצייד החדש שסינימיני סיפרה עליו בכפר הדיג'ימונים" "אתה מכיר אותה?" התפלה דניאל "מה? כולם מכירים את מיני! היא היצור הכי שונה כאן!" "למה? כי היא בת אדם?" "היא לא בת אדם" אמר דמיסוניקמון והתחיל לכרסם משהו שמצא "מה זאת אומרת???" שאל דניאל "היא מן יצור שנוצר מאנרגיה של העולם הדיגיטלי והאמיתי, זה מה שהיא אמרה" הוא אמר בפה מלא "לא שאלת את עצמך למה יש לה זנב?" "נכון..." אמר דני "לא חשבתי על זה..." דמיסוניקמון התיישב ופיהק "אתה מתכוון למצוא את הכוכב שלך?" "יש לי ברירה..." אמר דניאל והתיישב גם הוא "כוכב כוכב כוכב כוכב כוכב!!!!!" קרא טידוס בזמן שטס, והתנגש במשהו קשה, נשמע בום, שגם דניאל שמע "מה קורה שם?" הוא שאל, דמיסוניקמון משך בכתפיו "איה איה איה?" טידוס התהפך באוויר, לפניו עמד דיג'ימון בגודל עצום "מממ?" הוא אמר ובדק מה התנגש בו "אמא..." צפצף טידוס ונחת על האדמה "טידוס מה אתה עושה???" דני יצא מהעצים עם דמיסוניקמון "אאא....הגלאי אמר שהכוכב שלי נמצא שם" הוא הצביע על הדיג'ימון הענק "זה קוליסטמון! הדיג'ימון הענק שישן בין ההרים! הוא מסוכן כשמעירים אותו!" צפצף דמיסוניקמון והתחבא מאחורי דניאל "לא נורא יש לי כוחות!" טידוס קפץ לשמיים "להבת דרקון!!!" הלהבה הכאיבה מאוד לקוליסטמון, אבל לא ממש הביסה אותו, רק גרמה לו להיות עצבני יותר "טידוס תרד הנה זה מסוכן!" צעק דניאל "אז תעזור לי! גם לך יש ביצה! תשתנה גם אתה!" צעק טידוס מלמעלה "איך אני עושה את זה?!" צעק דניאל "תשתמש בגלאי!" צווח טידוס, קאירי עמדה בין השיחים והביטה בדניאל מחפש את הגלאי ונזהר לא להפיל את שתי הביצים "איך אני אמור...היי מיני את שם?! תגידי לי!" הוא צעק, דמיסוניקמון כיסה את אוזניו "די לצעוק!" הוא צעק ודחף את דניאל, הגלאי צפצף וירה שתי יריות, אחת פגעה בביצה של דניאל ואחת בשל קאירי "שריון דיגיטלי, ביצת זאב" אמר הגלאי של דניאל, והביצה השתנתה לשריון, לא כמו זה שהיה לטידוס, היו שם שני אקדחים קטנים "וואו..." דניאל הביט בשריון שלו "אה דני?!?!?! קצת עזרה!!!" התחמק טידוס מהיד של קוליסטמון "אוקי אוקי!" דניאל לבש את השריון במהירות ועלה לאוויר, לצד טידוס "ביחד אוקי? להבת דרקון!" טידוס ירע את האש שלו "אממממ אש!" אמר דניאל, מהאקדחים שלו יצא לייזר כחול גדול "לייזר אש! מתקפה מגניבה!" אמר טידוס "בוא נעקוף את הענק הזה ונעוף מפה!" "אוקי! תהיה מוכן" הוא טס למטה ותפס את דמיסוניקמון ואת הביצה של קאירי "להבת דרקון! לייזר אש!" הם קראו ביחד והספיקו לעקוף את הענק "פה זה כבר מספיק רחוק..." אמר דמיסוניקמון, אבל טידוס לא נחת, הוא הביט בשמיים "מה אתה עושה?" שאל דני "מחפש את הכוכב, אני חושב שזה ההוא שם למעלה" הוא הצביע על כוכב ירוק וקטן, שזהר בשמים "מה שתגיד... אני הולך למצוא את הכוכב שלי, על תסתבך" "אוקי! נפגש בכפר הדיג'ימונים!" נחת, כשדני ודמיסוניקמון המשיכו הלאה "אוקי ביצה, זה הכוכב שלך?" הגלאי צפצף ויצר קרן מהכוכב לביצה, שסנוור את טידוס "איה! זהירות!" הזוהר הפסיק, ועל הביצה היה חרוט בשחור סמל גדול עם חרב ונוצה והגלאי אמר "שיוון" "שיהיה" אמר טידוס והרים את הביצה
עם תתלונן לי על זכויות יוצרים תדע שכבר הרשת לי להשתמש בו!!! אהם פרק 3 הכוכב של טידוס טידוס עוד רץ ביערות מחפש את מה שנקרא "כוכב הדיג'ימון" שלו אחרי שקיבל את הכוחות החדשים האלה של הביצה, הוא די נהנה מכל רגע "להבת דרקון!" הוא צעק והעיף את כל הדיג'ימונים המבוהלים מהדרך "הה! איזה כיף!!!" הוא צעק, מרחוק היה אפשר לראות יערות מתפוצצים, מיני הביטה מרחוק וצקצקה בלשונה "נו איפה הילדה הזו?" דניאל פילס דרך ביער מחפש את הילדה שצריכה לקבל את הביצה שנמצאת אצלו "את לא רוצה לענות לו?" שאל הגלאי את הילדה שהביטה בדניאל מהעצים "ששששש!" היא לחשה והתחילה להתרחק, למקרה שהוא שמע אותה "קאירי, את לא יכולה להסתתר לתמיד, עם את רוצה לחזור הביתה קודם תאלצי למצוא את כוכב הדיג'ימ...." "תשתוק כבר!" היא אמרה ולחצה על כפתור הכיבוי "אני לא צריכה למצוא כוכב טיפשי עם שני ילדים מוזרים..." היא התיישבה על סלע "ולא אמורה לענות לילדה עם זנב שיושבת בתוך מכשיר טיפשי" והיא זרקה את הגלאי לצד, והוא שוב נדלק "אז למה באת לפארק?" שאל הגלאי "כי אמרת שאני אמצא שם משהו שאיבדתי, ואני לא מצאתי כלום" אמרה קאירי "דברים טובים לוקחים זמן" הוא צפצף וכבה "טוב, אני אבוד..." אמר דניאל וישב על האדמה מביט בגלאי "אמרת שתגיד לי מי אני! הלו!?" הוא צעק "מה אתה צועק?" שאל דיג'ימון דמוי עכבר שעמד לידו "מה אתה רוצה עכבר?" שאל דניאל "מחפש אוכל! מה איתך?" הוא התיישב לידו "מחפש את עצמי, את זה בטח לא קל למצוא" הוא ענה "יותר מאוכל, אתה נמצא ממש כאן!" צחק העכבר "לא טמבל, אני רוצה לדעת מי אני באמת..." אמר דניאל "מה שמך?" שאל העכבר "דניאל...מה שמך?" שאל דני "דמיסוניקמון!" הוא צפצף "עם אתה יודע מה שמך, ואתה יודע איפה אתה נמצא, למה שלא תשאל את עצמך מי אתה? הרי בכל זאת...אתה זה שקובע את זה" אמר דמיסוניקמון אחרי שתיקה ערוכה אמר דניאל "אתה לא טיפש כמו שחשבתי" "ואתה לא רשע כמו שאני חשבתי!" צחק דמיסוניקמון וקיפץ להמשך השביל מחפש פירות על העצים "חשבת שאני רשע?" שאל דני "רק לשניה, עד שראיתי שיש לך דיג'יביצה, וזה אומר שאתה הצייד החדש שסינימיני סיפרה עליו בכפר הדיג'ימונים" "אתה מכיר אותה?" התפלה דניאל "מה? כולם מכירים את מיני! היא היצור הכי שונה כאן!" "למה? כי היא בת אדם?" "היא לא בת אדם" אמר דמיסוניקמון והתחיל לכרסם משהו שמצא "מה זאת אומרת???" שאל דניאל "היא מן יצור שנוצר מאנרגיה של העולם הדיגיטלי והאמיתי, זה מה שהיא אמרה" הוא אמר בפה מלא "לא שאלת את עצמך למה יש לה זנב?" "נכון..." אמר דני "לא חשבתי על זה..." דמיסוניקמון התיישב ופיהק "אתה מתכוון למצוא את הכוכב שלך?" "יש לי ברירה..." אמר דניאל והתיישב גם הוא "כוכב כוכב כוכב כוכב כוכב!!!!!" קרא טידוס בזמן שטס, והתנגש במשהו קשה, נשמע בום, שגם דניאל שמע "מה קורה שם?" הוא שאל, דמיסוניקמון משך בכתפיו "איה איה איה?" טידוס התהפך באוויר, לפניו עמד דיג'ימון בגודל עצום "מממ?" הוא אמר ובדק מה התנגש בו "אמא..." צפצף טידוס ונחת על האדמה "טידוס מה אתה עושה???" דני יצא מהעצים עם דמיסוניקמון "אאא....הגלאי אמר שהכוכב שלי נמצא שם" הוא הצביע על הדיג'ימון הענק "זה קוליסטמון! הדיג'ימון הענק שישן בין ההרים! הוא מסוכן כשמעירים אותו!" צפצף דמיסוניקמון והתחבא מאחורי דניאל "לא נורא יש לי כוחות!" טידוס קפץ לשמיים "להבת דרקון!!!" הלהבה הכאיבה מאוד לקוליסטמון, אבל לא ממש הביסה אותו, רק גרמה לו להיות עצבני יותר "טידוס תרד הנה זה מסוכן!" צעק דניאל "אז תעזור לי! גם לך יש ביצה! תשתנה גם אתה!" צעק טידוס מלמעלה "איך אני עושה את זה?!" צעק דניאל "תשתמש בגלאי!" צווח טידוס, קאירי עמדה בין השיחים והביטה בדניאל מחפש את הגלאי ונזהר לא להפיל את שתי הביצים "איך אני אמור...היי מיני את שם?! תגידי לי!" הוא צעק, דמיסוניקמון כיסה את אוזניו "די לצעוק!" הוא צעק ודחף את דניאל, הגלאי צפצף וירה שתי יריות, אחת פגעה בביצה של דניאל ואחת בשל קאירי "שריון דיגיטלי, ביצת זאב" אמר הגלאי של דניאל, והביצה השתנתה לשריון, לא כמו זה שהיה לטידוס, היו שם שני אקדחים קטנים "וואו..." דניאל הביט בשריון שלו "אה דני?!?!?! קצת עזרה!!!" התחמק טידוס מהיד של קוליסטמון "אוקי אוקי!" דניאל לבש את השריון במהירות ועלה לאוויר, לצד טידוס "ביחד אוקי? להבת דרקון!" טידוס ירע את האש שלו "אממממ אש!" אמר דניאל, מהאקדחים שלו יצא לייזר כחול גדול "לייזר אש! מתקפה מגניבה!" אמר טידוס "בוא נעקוף את הענק הזה ונעוף מפה!" "אוקי! תהיה מוכן" הוא טס למטה ותפס את דמיסוניקמון ואת הביצה של קאירי "להבת דרקון! לייזר אש!" הם קראו ביחד והספיקו לעקוף את הענק "פה זה כבר מספיק רחוק..." אמר דמיסוניקמון, אבל טידוס לא נחת, הוא הביט בשמיים "מה אתה עושה?" שאל דני "מחפש את הכוכב, אני חושב שזה ההוא שם למעלה" הוא הצביע על כוכב ירוק וקטן, שזהר בשמים "מה שתגיד... אני הולך למצוא את הכוכב שלי, על תסתבך" "אוקי! נפגש בכפר הדיג'ימונים!" נחת, כשדני ודמיסוניקמון המשיכו הלאה "אוקי ביצה, זה הכוכב שלך?" הגלאי צפצף ויצר קרן מהכוכב לביצה, שסנוור את טידוס "איה! זהירות!" הזוהר הפסיק, ועל הביצה היה חרוט בשחור סמל גדול עם חרב ונוצה והגלאי אמר "שיוון" "שיהיה" אמר טידוס והרים את הביצה
כולם להקשיב לי
New member
ועוד דבר אופיר!
את צדוקת, הרשיתי לך להתשתמש בו. וגם חוץ מזה, מה אכפת לי, זה פרסום! אה והפכת את דמיסוניקמון המסכן לחכם! ואיפה השירים שלו?!?!? אני רוצה שירים!!!! הוא מבוסס על קול אם לא ידעת! הוא אוהב לשיר שירים! הוא לא חכם! אלה כל התלונות. אה ולפחות לוטאד היום היה פחות טיפש(טידוס)
את צדוקת, הרשיתי לך להתשתמש בו. וגם חוץ מזה, מה אכפת לי, זה פרסום! אה והפכת את דמיסוניקמון המסכן לחכם! ואיפה השירים שלו?!?!? אני רוצה שירים!!!! הוא מבוסס על קול אם לא ידעת! הוא אוהב לשיר שירים! הוא לא חכם! אלה כל התלונות. אה ולפחות לוטאד היום היה פחות טיפש(טידוס)
Digi Lista
New member
נכנס למאמרים../images/Emo98.gif
ודיי כבר לריב ולהתכסח,אנחנו לא בגן!בשביל לריב או לא לריב או מה שאתם לא עושים(הפסקתי לעקוב אחרי היחסים שלכם...)יש מקומות אחרים,קודם מחקתי ריב שלכם,תגידו לא נמאס קצת?זה פורום לדיג'ימון וככזה הרעיון הוא להתמקד בעיקר באממממ...דיג'ימון ולא במריבות...
ודיי כבר לריב ולהתכסח,אנחנו לא בגן!בשביל לריב או לא לריב או מה שאתם לא עושים(הפסקתי לעקוב אחרי היחסים שלכם...)יש מקומות אחרים,קודם מחקתי ריב שלכם,תגידו לא נמאס קצת?זה פורום לדיג'ימון וככזה הרעיון הוא להתמקד בעיקר באממממ...דיג'ימון ולא במריבות...
Dark SpaWn
New member
אני חושב שכדאי שזה כן היה בניפרד...
יותר קל ככה
יותר קל ככה
Digi Lista
New member
אכן הפרדתי את הקטגוריות אופיר../images/Emo13.gif
בדיוק כמו שכתבת,יש במאמרים את ציידי הדיג'ימון ואת ציידי הדיג'ימון2 מקווה שזה בסדר
בדיוק כמו שכתבת,יש במאמרים את ציידי הדיג'ימון ואת ציידי הדיג'ימון2 מקווה שזה בסדר
Dark SpaWn
New member
אני רוצה להוסיף גם...
יש באמת פורום מריבות הוא נראה לי נקרא סוגרים חשבון ובסוגריים מילה גדולה חסרת היגיון אבל לעשות את המריבה שלכם שם היה מטומטם כי כל הפורום הזה חנונים מטומטמים השארתי להאם הודעה אם קללות בפורום שלהם אבל לא ממש אכפת לי מה הם חושבים על זה אז לא לקחתי את הזמן ליבדוק מה הם הגיבו אולי אני לא צריך להגיד לכם להפסיק לריב בגלל שאני כל הזמן רב אם מילי ברגע שיש שירשור ששנינו השארנו בו הודעה אבל אתם צריכים להפסיק אם השטויות
יש באמת פורום מריבות הוא נראה לי נקרא סוגרים חשבון ובסוגריים מילה גדולה חסרת היגיון אבל לעשות את המריבה שלכם שם היה מטומטם כי כל הפורום הזה חנונים מטומטמים השארתי להאם הודעה אם קללות בפורום שלהם אבל לא ממש אכפת לי מה הם חושבים על זה אז לא לקחתי את הזמן ליבדוק מה הם הגיבו אולי אני לא צריך להגיד לכם להפסיק לריב בגלל שאני כל הזמן רב אם מילי ברגע שיש שירשור ששנינו השארנו בו הודעה אבל אתם צריכים להפסיק אם השטויות
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.