מיואשת

זהו שאני מזמינה אותך לפארק הפרטי שלי.. גם לא תהיי לבד וגם

הוא מגודר :))
ואפילו יש פה מסעדה ביתית נהדרת ואני המבשלת!!
&nbsp
 

mishmish04

New member
עוד דבר, עליו חשבתי עכשיו:

הם ביחד באותו הגן?
לעיתים עדיפה הפרדמה מוקדמת בגנים:
הם לא יראו זה את זו במהלך היום ויספיקו לצבור "התגעגעות".
גם לנו הציעו את זה בשלב דומה, כדי להפסיק את המריבות ביניהם.
במיקרה שלנו - זה לא בא בחשבון מסיבות שונות, אבל זה יכול להוות נושא למחשבה . . .
 

yr80

New member
בדיוק מה שחשבתי

הפרדה בגן אולי יכולה לעשות פלאים.
 

sefia

New member
כתבת כל כך נוגע ללב

קראתי הכל וקיבלת הרבה חיבוקים וחיזוקים והרבה עצות .
נותר לי רק להצטרף ולחבק

&nbsp
גם אני כתבתי פה פוסטים מיואשים כמוך, וחיכיתי עד שייגמרו הגזים, ואח"כ חיכיתי שייגמר שלב הטעימות המייאש ואח"כ חיכיתי שייגמר השלב שהם מחרבים את הבית , והשלב שהם זוחלים אחרי לכל מקום, והשלב שאני אומרת "לא לגעת" והם מחייכים לי בפרצוף, ועכשיו בגן טרום וטרום חובה אני מחכה שייטמע אצלם שלא מנסים על אמא את כל המילים המעצבנות מהגן (את פויה, את איכסה, אני לא חברה שלך ושות')
&nbsp
בקיצור - נפל לי האסימון שזה לא נגמר.
לנסות להנות ממה שיש פה ועכשיו
ואני מודה שבשנה האחרונה אני אפילו מצליחה ליישם קצת יותר מפעם.
אני מוקירה את העובדה שיש לי שני ילדים בריאים (לא מובן מאליו - תסתכלי מסביב)
והם גדלים להיות אנשים קטנים . דומיננטיים, דעתניים, תזזיתיים, פורצי גבולות , קצת חצופים
לא נעים להסתכל במראה אבל מוצאת המון דמיון בינם לביני. רק כשזה בא בשניים - זה בום לפרצוף

חזקי ואמצי
 
למעלה