מיואשת
חברי בן 29, אני בת 23 ואנו יחד כמעט שנה. לפני כחודשיים גיליתי התכתבות שלו בפלאפון עם מישהי נשואה שהכיר הרבה לפני בצ'ט ופתאום יצרה קשר, בהודעות הוא רשם שהוא לא מבין למה "הם לא עשו את זה שוב" ו "אני יכול לקפוץ אלייך לחצי שעה". הוא כמובן לא הבין ממה אני מתרגשת ולטענתו אני מוגבלת מדי בתפיסה שלי את הזוגיות. נשארנו פרודים אבל בכל זאת המשכנו להיפגש יום יום ולהתנהג כזוג רגיל ומאוהב. לאחר שבוע גיליתי שהוא התערב עם חבר אם הוא יצליח לגרום לבחורה להתפשט במסנג'ר, הם ניהלו שיחת וידיאו שבמהלכה הוא צילם אותם בפלאפון כ"הוכחה" לחברו. כשגיליתי זאת, הגבתי מאוד קשה והוא לעומת זאת לא הבין בכלל ממה אני מתרגשת. הוא אמר שכל עוד שזה משחק ללא כוונה מינית אני לא צריכה להיפגע. ועוד שאנחנו בעצם "פרודים", אבל זה שטויות כי נפרדנו בגלל סיבה כזאת והנה הוא עושה אותה שוב ובנוסף, הוא אמר לי שוב ושוב שמבחינתו שום דבר לא השתנה, הוא עדיין מחוייב אלי באותה צורה. בעקבות זאת נפרדנו אבל מהר מאוד הסכמתי לסלוח לו ולתת לו הזדמנות נוספת מתוך אמונה שזה אכן היה "משחק" והוא למד שזה לא מכבד ולא במקום. , אבל מאז אני כל הזמן חוששת ומוטרדת, משהו בסיסי באמון שלי נשבר. אני מוצאת את עצמי כ"כ חסרת ביטחון ומחפשת בכל התנהגות הכי קטנה רמז לזה שהוא לא נאמן לי. המצב הזה בלתי נסבל, אנחנו בממוצע פעם בשבוע רבים על זה. אני מרגישה שכל שמחת החיים יצאה ממני, שאני כל הזמן מוטרדת. אתמול וזה הקש ששבר את גב הגמל, הוא סיפר לי שמישהי מהלימודים חשבה שהוא חמוד ושלחה לו תמונה של חברה שלה כדי להכיר ביניהם. מאוחר יותר גיליתי "(הוא אומר ששכח לספר) שהיא שלחה לו גם תמונות עירום שלה לפני שהוא הספיק להגיד לה שיש לו חברה. נכון, הוא לא אשם בזה, אבל אני שואלת את עצמי, האם משהו בהתנהגות הפתוחה שלו גורמת לאנשים לחשוב שהוא זורם ופנוי? הוא בתגובה אומר שאני אפורה, דיקטטורית וחסרת הומור. אני כבר לא יודעת מה לעשות. אני אוהבת אותו ואני יודעת בביטחון שהוא אותי אבל הוא פשוט אוהב לעשות "שטויות" (אני בטוחה שהוא לעולם לא יעשה משהו בפועל). אודה לעצתכם.
חברי בן 29, אני בת 23 ואנו יחד כמעט שנה. לפני כחודשיים גיליתי התכתבות שלו בפלאפון עם מישהי נשואה שהכיר הרבה לפני בצ'ט ופתאום יצרה קשר, בהודעות הוא רשם שהוא לא מבין למה "הם לא עשו את זה שוב" ו "אני יכול לקפוץ אלייך לחצי שעה". הוא כמובן לא הבין ממה אני מתרגשת ולטענתו אני מוגבלת מדי בתפיסה שלי את הזוגיות. נשארנו פרודים אבל בכל זאת המשכנו להיפגש יום יום ולהתנהג כזוג רגיל ומאוהב. לאחר שבוע גיליתי שהוא התערב עם חבר אם הוא יצליח לגרום לבחורה להתפשט במסנג'ר, הם ניהלו שיחת וידיאו שבמהלכה הוא צילם אותם בפלאפון כ"הוכחה" לחברו. כשגיליתי זאת, הגבתי מאוד קשה והוא לעומת זאת לא הבין בכלל ממה אני מתרגשת. הוא אמר שכל עוד שזה משחק ללא כוונה מינית אני לא צריכה להיפגע. ועוד שאנחנו בעצם "פרודים", אבל זה שטויות כי נפרדנו בגלל סיבה כזאת והנה הוא עושה אותה שוב ובנוסף, הוא אמר לי שוב ושוב שמבחינתו שום דבר לא השתנה, הוא עדיין מחוייב אלי באותה צורה. בעקבות זאת נפרדנו אבל מהר מאוד הסכמתי לסלוח לו ולתת לו הזדמנות נוספת מתוך אמונה שזה אכן היה "משחק" והוא למד שזה לא מכבד ולא במקום. , אבל מאז אני כל הזמן חוששת ומוטרדת, משהו בסיסי באמון שלי נשבר. אני מוצאת את עצמי כ"כ חסרת ביטחון ומחפשת בכל התנהגות הכי קטנה רמז לזה שהוא לא נאמן לי. המצב הזה בלתי נסבל, אנחנו בממוצע פעם בשבוע רבים על זה. אני מרגישה שכל שמחת החיים יצאה ממני, שאני כל הזמן מוטרדת. אתמול וזה הקש ששבר את גב הגמל, הוא סיפר לי שמישהי מהלימודים חשבה שהוא חמוד ושלחה לו תמונה של חברה שלה כדי להכיר ביניהם. מאוחר יותר גיליתי "(הוא אומר ששכח לספר) שהיא שלחה לו גם תמונות עירום שלה לפני שהוא הספיק להגיד לה שיש לו חברה. נכון, הוא לא אשם בזה, אבל אני שואלת את עצמי, האם משהו בהתנהגות הפתוחה שלו גורמת לאנשים לחשוב שהוא זורם ופנוי? הוא בתגובה אומר שאני אפורה, דיקטטורית וחסרת הומור. אני כבר לא יודעת מה לעשות. אני אוהבת אותו ואני יודעת בביטחון שהוא אותי אבל הוא פשוט אוהב לעשות "שטויות" (אני בטוחה שהוא לעולם לא יעשה משהו בפועל). אודה לעצתכם.
יש עוד הרבה דגים בים והרבה יותר חכמים ממנו