מיואשת...

[crazyrach86]

מיואשת...

היי.. אני בת 22, סטודנטית, ממרכז הארץ הורי נפרדו לפני כחצי שנה, אימי עברה לגור בצפון הארץ ליד אחותי הגדולה. אני עברתי לגור עם בן זוגי, ואחותי הקטנה גרה עם אבי. אינני עובדת כבר 4 חודשים בגלל שהייתה תקופת מבחנים קשה, ורק עכשיו מצאתי עבודה, אני נורא מתוסכלת מלא לעשות כלום כל היום, ונראה לי שעוד לא ממש מצאתי את המקום שלי...

 

[פרפרי אהבה]

עברת הרבה תהפוכות בשנה האחרונה וזה טבעי

להרגיש שאת לא מוצאת את מקומך. את רק בתחילת הדרך חיים שלך, ויש לך עוד חיים שלמים לנצל וזה לא קל כשהמשפחה שלך לא מאוחדת וגרה עוד רחוק ממך. אני חושבת שברגע שתתחילי לעבוד והחיים שלך יתמלאו, אולי שווה גם להתחיל ללמוד במקביל או לעסוק בתחביב כלשהו- ההרגשה שלך תשתנה כי חייך ימלאו. שולחת לך

לחיזוק

 

[crazyrach86]

תודה!

תודה על החיבוק! חח אני לומדת.. אני סטודנטית, זה בידיוק מה שאני מנסה לעשות למלא את חיי..!

 

[נסיכת הכוכב]

אולי זה הזמן לשינויים

לפי הנמרולגיה יש מחזור של 9 שנים לשנה האישית בשנה ראשונה היא שנת ההתחלה שנה שניה של המשך וביסוס שנה שלישית היא המנוחה ובילויי שנה רביעית שנה של ביסוס הקמת בית שנה חמישית היא העיתוי לשינויים שנה שישית היא השנה של המשפחה שנה שביעית היא שנת התבוננות ולימוד כמו שבתון שנה שמינית היא לייסם מה שלמדת שנה תשיעית היא השנה לסגירת מעגלים לסגור קשרים המעכבים החישוב של השנה האישית היא כך : יום +חודש + השנה הנוכחית = שנה אישית וצריך לסכם את הספרות כך שמגיעים לספרה אחת שנה אישית מתחילה מיום ההולדת למשל מישהו שנולד ב28/2/61 חישוב השנה האישית יהיה 2+8+2+2+8=22=4 השנה הנוכחית 2008 = 2+8=10 כלומר האדם הנושא את התאריך הזה יתחיל שנה רביעית בב28/2/2008 עכשיו תחשבי באיזה שנה את אולי זה יתן לך הסבר לזה שמעגלים של קשר משפחתי השתנו מהנסיון האישי זה תמיד בשנה ה5 או 9

 

[crazyrach86]

יצא 6..

תודה על ההתייחסות... יצא לי 6...אבל תאריך יומהולדתי הוא 2.12 כלומר שעוד לא התחלתי את השנה ה6, אלא עכשיו ב5... רק עכשיו קלטתי את זה.... איזה מוזר...!

 

[מדען חלל]

מוכר..

הלא לעשות כלום כל היום ... לא פשוט בכלל.. אתה פוגש את עצמך בלי שום דבר שיסיח אותך. אנשים כל הזמן מחפשים את הבידור הבא, העבודה הבאה, הלימודים הבאים, החברים הבאים, האהבה הגדולה.. הדבר הבא שיסיח אותם מעצמם וממי שהם הופכים להיות ללא דברים מבחוץ. זה הקריז הזה של "עוד....". אני חייב לומר לך שהקריז הזה לא נעלם גם כשאת במסגרת ואת עסוקה.. כי אז התלונות הופכות להיות שנמאס לך מהעבודה, ונמאס לך מהלימודים, ונמאס לך מהחבר.. השיגרה. אז את הולכת לפגוש את זה במוקדם או במאוחר. ואני מאמין שהבחירה שלנו היא בין להתמכר לזה .. לחפש כל הזמן את הריגוש הבא.. או להתמסר למה שבא, ולסמוך על היקום שהוא מוביל אותי לדרך הנכונה. בהצלחה מתוקה.