מיואשת

[ashlaya]

מיואשת../images/Emo5.gif

עם כל בית המרקחת שקנינו אין תרופה/שמן או משהו שלא ניסינו וכלום שום כלום לא מרגיע את עדי אני כבר מיואשת.... ביומיים האחרונים הוא גם מבקש לינוק יותר (הוא רק בן כמעט כמעט 3 שבועות) אבל...אח"כ הוא פולט הכל .... מה לעשות....

 

[ענתש]

אשליונת - קודם כל ../images/Emo24.gif

לא הבנתי את הבעיה - הבעיה היא שהוא פולט ומקיא ? או הבעיה היא קוליק (גאזים... כאבי בטן ?). אם זה כאבי הבטן אז אני יכולה להגיד לך שגם ניסיתי הכל (כולל לתת לה תה קמומיל בטפטפת) ושום דבר לא עזר באמת. מה לעשות ? יש ילדים שכלום לא עוזר להם... רק הרבה חיבוקים, הרבה ציצי (אפילו שאחרי זה היא פלטה את כל העודפים. שמעתי פה ממישהי רעיון שאפשר לשאוב ואז לתת להם לינוק מציצי ריק...). מה שעזר קצת היה טיולים במנשא (בטן אל בטן) ולהשכיב אותה על הרגליים שלי (כשאני יושבת על כסא/ספה והיא שוכבת על שתי הירכיים שלי לרוחב, ראש מציץ מצד אחד ורגליים מציצות מהצד השני) ובצורה כזו טפיחות עדינות על הגב או סתם ליטופים בגב... ואני יכולה לעודד אותך שבגיל 3 חודשים זה עובר (כך אומרים) אבל אצלינו עבר כבר בגיל חודש ומאז לא חזר (טפו טפו טפו, היום אנחנו בני חודשיים כך שעוד לא עברנו את הגיל...). אף אחד לא הבטיח לנו גן של שושנים

 

[לילך של בילי]

לא ליאוש!! ../images/Emo24.gif

באמת גם אצלנו רק הזמן ריפא. נסי לעסות לו את הבטן אפילו מעל הבגדים כשהוא בהתקף. חוץ מזה נשמע כמו קפיצת גיל של שלושה שבועות שבו הילדים רוצים לינוק ולינוק ולינוק בכדי להגדיל את כמות החלב. נשיקות,

 

[etilly]

קפיצת גדילה, לילכי...../images/Emo9.gif

 

[אמא זולו]

באמת נשמע כמו קפיצת הגדילה-סימן טוב

אשליונת,האלטרנטיבה היא לתת פורמולה וזה לא ייקל ולו קצת על עניין הגזים.זה יכול אפילו להחמיר ואת עלולה למצוא את עצמך בלי מספיק חלב(כי לא הנקת בלבד)ועם גזים. הגזים הם תקופה קשה שעוברת בסוף. בכלל,תינוקות בשנה הראשונה הם לא תמיד משימה פשוטה,במיוחד שקשה להם להסביר מה,לעזעזל,הם רוצים ומה מציק להם. אז הם בוכים. אל תתייאשי.תמשיכי לנסות את כל הטריקים ואם את רוצה לדבר בטלפון תשלחי לי מסר.

 

[אמא של נוריאל]

גם לי זה נשמע כמו קפיצת גדילה,

קפיצת גדילה מתרחשת בגיל 3 שבועות, 6 שבועות, 3 חודשים, 6 חודשים. מאפיין את השלב הזה שהם כל הזמן רוצים ציצי, לא רגועים, לא נפרדים מאיתנו... זה נגמר תןך יום-יומיים-שלושה, בשילוב עם קוליק זה באמת לא קל. אבל זה עובר!!! גם אם לא נראה ככה עכשיו. נשמיה עמוקה, נסי להניק בשכיבה ואז את תוכלי לאגור כוחות. לגבי הפליטות - כאן אין לי נסיון, אבל זה יכול להיות טיפוס. יש תינוקות שפולטים יותר וזה לא קורה מהיום הראשון... בהצלחה.

 

[אמא זולו]

לגבי הפליטות...

אצל תינוקות(במיוחד והעיקר רכים) ריפלקס הבליעה עדיין לא מפותח. ז´א הגוף עדיין לא יודע במאה אחוז שהאוכל הולך לכיוון ´למטה´ ונשאר שם for good . ולכן יש פליטות. יש עוללים רגישים יותר שפולטים יותר. יש ימים של פליטות וימים שקטים. ככה וככה

עדי נשמע לי רגיש מאד במעיים ודווקא אצלו חשוב לקבל רק חלב אם, כדי שהמעיים שלו ייצרו פלורת חיידקים טובה ומגינה. אגב, אם הוא קיבל אפילו פעם אחת תוספת פורמולה בבת החולים, יכול להיות שזו תגובה מאוחרת לזה. לא להתרגש מהפליטות.זה נורמלי.

 

[ashlaya]

הכנסתן בי אופטימיות...

ואני בשיא הטיפשות לא יודעת למה חשבתי שקפיצת גדילה לא לפני 4 שבועות והיום החלטתי שעל כל ציוץ קטן אני מביאה לו ציץ ונראה מה יקרה.... בשעתיים האחרונות זה אולי הרגיע....נראה מה הלאה... תודה לכולכן אני יעדכן בהמשך עד היום עדי רק ינק בגלל זה אני עוד בדילמה אם לנסות בכלל פורמולה מה גם שבעלי דווקא מעודד ומחזק אותי להמשיך להניק...

 

[אמא זולו]

בדיוק מהסיבה הזאת יש את

מילון ההנקה שמתייחס לכל התופעות הנפוצות במיוחד בתחילת ההנקה;גזים, קפיצת גדילה, מרווחים, זמנים וכל הבלאגנים שמבלבלים...

 

[ronnieyuval]

אכן קפיצה! אל דאגה!

את עושה את הדבר הנכון - ציצי על כל פיפס! ולגבי הפליטות - לפעמים נראה לנו שהם פולטים המון אבל בעצם זה אולי כף... תקחי כף עם חלב ותשפכי ותראי שזה נראה הרבה אבל זה בעצם לא!

 

[זיו25]

ועל זה נאמר

" לא בוכים על חלב שנשפך "

 

[אמא של איתמר]

אוי זה כל כך מוכר לי מ"העבר" ../images/Emo7.gif

אבל מה? זה עובר.... איתמר גם היה ככה. עד גיל 6 שבועות הוא אכל שעה ישן שעה!!!! 24 שעות ביממה.... כן כן

בנוסף הוא גם הקיא כמה פעמים, לא פלט ממש הקיא! וגם אני הייתי בהתלבטות קשה מצד אחד ציצי הרגיע אותו וממש עזר לו (היחיד שממש עזר לגזים) ומצד שני ההקאה... ועוד שני רופאים אמרו לי שהוא "אוכל יותר מדי" בקיצור... אני החלטתי לזרום איתו ומה שעושה לו טוב זה מה שהוא צריך וכך היה... בגיל 6 שבועות הוא ירד לארוחה של חצי שעה ומאז גיל חודשיים וחצי 3 הוא אוכל גג 5 דקות... בקיצור התקופה הראשונה ממש ממש קשה אבל אל יאוש... זה עובר תהיו חזקים

 

[אמא של תו ובר]

המצב חדש גם לתינוק לא רק לנו כאמהות

הוא יצא מברחם החם והנעים- למקור של רעשים מוזרים, ריחות וקולות - לא תמיד הם מקבלים הכל בדיוק כשהם רוצים- תחושות חדשות לא תיד נעימות להם- כמו שכל האימהות חדשה לנו כך להיות מחוץ למקום הכי נעים שהיה - ואנחנו לא תמיד מבינות מייד מה הם רוצים או מה מציק להם- ומכיוון שהדרך היחידה שלהם להביע זאת זה על ידי בכי- קורה הרבה פעמים שהם נתקפים בהיסטריית בכי אולי דווקא אמבט נעים- ירגיע יותר מסירופ או שמן, טיול בעגלה או נסיעה ברכב- אלו מאד מרגיעים

 

[צאובר]

מהניסיון שלנו... (קצת ארוך)

אני מאוד מקווה למענכם שזו אכן קפיצת גדילה. אצלנו הבכי הבלתי פוסק נמשך כמעט שלושה חודשים. בערך בגיל שבועיים נעמי החלה לבכות ללא הפסקה בימים (בלילות היא דווקא ישנה נהדר ממש מההתחלה). ניסינו הכל - גרפווטר וגליכל (כשעוד חשבנו שזה רק גזים),טיולים ארוכים במנשא, נסיעה במכונית, תנוחת מטוס, נדנדה חשמלית, אפילו ריקודי הורה סוערים ברחבי הבית (חמי וחמותי הם חובבי ריקודי עם

) כל אחד מהדברים הללו עזר קצת, אבל אף אחד מהם לא התגלה כפתרון קסם. כשהבכי התחיל הנקתי את נעמי בצורה מרתונית (12-14 שעות ברצף) כי חשבתי שזו קפיצת גדילה. לקח לי כמעט שבועיים לקלוט שקפיצת גדילה לא נמשכת כל כך הרבה זמן, וגם לא מתרחשת רק בימים... (נעמי, כאמור, ישנה לילות רצופים). הלכנו אז לדר´ ליבוביץ´, שאיבחנה שנעמי לא אוחזת את השד כמו שצריך והראתה לי כיצד לחבר אותה בשיטה האגרסיבית. מאז שהתחלתי לחבר אותה ככה, נפתרה בעיית העלייה במשקל, שהיתה לה, אבל הבכי האינסופי לא הפסיק. (ולזכותה של דר´ ליבוביץ´ יש לציין שכאשר שאלתי אותה מה יפסיק את הבכי היא ענתה - "הגיל"). רופאי ילדים שהלכנו אליהם אמרו שהתינוקת נראית "בריאה ועירנית" ולא מצאו שום בעייה מיוחדת. בסביבות גיל חודשיים, בערך באותו הזמן בו נעמי התחילה לחייך, כמות הבכי ביממה החלה להתמעט וכשהיא הייתה בת שלושה חודשים הבנו שזה מאחורינו. עכשיו (נעמי תיכף בת חמישה חדשים) התקופה הזו נראית כמו חלום רחוק, או ליתר דיוק, סיוט שהסתיים, אבל כשחיינו בתוך זה היה מאוד מתיש ומייאש. אז גם הרגשנו, שאנחנו היחידים שיש להם תינוקת שבוכה כל כך הרבה (אם כי אמא שלי עסקה באובססיביות באיסוף סיפורים על תינוקות שבכו שלושה חודשים בלי הפסקה ואח"כ הפכו למלאכים).לפני כמה שבועות נתקלתי בפורום אחר בדיון שבו מתוארים מקרים דומים: http://www.leida.co.il/message.asp?qt=6758 ונעמי? היא בסדר גמור. אולי לא לא מלאך, אבל בהחלט ילדה מקסימה. (תמונה, קצת ישנה, מצורפת). אז זהו. אני מאוד מקווה שאצלכם מדובר באמת רק בקפיצת גדילה ולא במשהו דומה למה שעבר עלינו. בכל מקרה, את מוזמנת לכתוב לי (דרך המסרים) ואני אשמח לדבר איתך ולתמוך. חזקי ואימצי, הגר.

 

[ashlaya]

טוב נו....

לא מוכנה להשלים שמחכים לי 3 חודשים כאלה.... זה אפילו מלחיץ אותי.... אבל בכל ההתשה הזאת אתמול בלילה היתה בי התאהבות גדולה יותר בעדי אין לי מושג מה גרם לכך אבל אפילו לא הרגשתי צורך לישון אלה רק לשבת מולה ולנשום אותו (הוא כזה מלאך מתוק שהוא ישן - ואני יודעת שהוא סה"כ סובל ולא עושה את זה דווקא) אז ישבתי מולו וליטפתי אותו כל הלילה וגם ההנקה היתה מלאה באהבה הנוספת שנכנסה בי אליו והנה כבר יום ואני מותשת...איזה שטות מצידי - אהבה לא מחייבת לוותר על שעות שינה... כולי תקווה שזה לא הולך להיות כ"כ הארוך הבכי שלו...וזה עוד שאין לי כ"כ מה להתלונן כי יש לי עזרה משתי הסבתות.... טוב עדי קורא לי תודה יקרות

 

[אמא זולו]

איזה יפה מה שכתבת...

כל פעם שיש משברון כזה בהנקה(ויש הרבה כאילו)ועוברים אותו פתאום מגלים כמה תעצומות נפש יש בנו,כמה כוח וכמה אהבה בשביל העולל. לי היה משבר לא מזמן עם הלילות והשיניים ומישהי שהניקה 3 ילדים אמרה לי שיום אחד אני אביט אחורה ואהיה כל כך גאה בעצמי ורק בשביל זה לא לוותר. וזה מאד עזר לי וחיזק אותי...

 

[צאובר]

באמת מרגש לקרוא את מה שכתבת

ואני מאוד מקווה שמדובר רק במשבר קטן. התלבטתי נורא לפני שכתבתי את ההודעה שלי - גם מפני שחששתי להלחיץ וגם מפני שכל התיאור המפורט הזה הוא מאוד פרטי ואישי, אולי אישי מכדי לפרסם אותו בפורום. אבל זכרתי איך כשהייתי בתוך התקופה הזו סרקתי פורומים בעיניים כלות, בתקווה למצוא תיאורים שיזכירו את מה שאני עוברת, אז החלטתי לפרסם את ההודעה, לטובת מי שאולי נמצאת במצב דומה וקוראת את ההודעות בפורום. ושוב, אשליה, אני מאוד מקווה שזה כלל לא יהיה רלבנטי לך

.