מיואשת מתמיד...

[chenby]

אוקי

עכשיו יש לי שאלות. כשאלי היה נראה מזמין, חשבת לעזוב את בעלך.. עכשיו שאלי לא זמין, מזלת שלא פירקת את החבילה כלומר האם עכשיו את אוהבת את בעלך יותר? מסופקת יותר?או רק עד הגבר הבא שידליק אותך? האם את רוצה להיות עם בעלך כדי לא להיות לבד? יותר טוב כלום מכמעט? או שאת באמת אוהבת אותו? כי לפני שנייה לא יכולת וביקשת שלא נגיד לך אפילו לנתק קשר עם אלי.. אז למה מזל שלא פירקת את החבילה? האם באמת היית נשארת קירחת מכל הכיוונים? או שסוף סוף אולי היית מפנה לעצמך זמן להכיר את עצמך ולהכיר גבר אחד שעושה לך את זה בסופו של דבר במקום לשים עין על כמה.. אז נשבר לך הלב - האם בעלך יכול לאחות לך את הלב השבור? אני שואלת את כל אלה, כי חבל לי שלבעלך יש אישה שחיה איתו מברירת מחדל.. הוא בהחלט ראוי לאותה אהבה שאת רוצה לקבל.. הוא גם רוצה לקבל אותה. האם את יכולה לתת לו את זה עכשיו שאין אלי?

 

[רוחנית1]

אז ככה...

עכשיו, כשהבנתי שאלי לא ממש בעניין (או אולי בגלל שאני נשואה אז הוא ירד מזה) להזיכרכם - הוא רווק, עכשיו - אני אומרת שמזל שלא פירקתי את החבילה כי אז הייתי נשארת קירחת מכל הכיוונים. בעלי לא מרגיש בדבר, שום דבר... כנראה שהתאהבתי ברעיון עצמו, בחיזורים שקיבלתי שאלי, שלא קיבלתי מבעלי כבר שנים.... אני רוצה להיות נאהבת, כמו כל אדם - זו חולשה???? אני מרגישה ריקנות ובאסה כזאת, אוף! לא יודעת למה אני ככה...זה למעשה לטובה מה שקרה. לא?

 

[chenby]

השאלה היחידה

שנשאלת היא- האם את רוצה להיות נאהבת על ידי בעלך.. במידה וכן, מה דעתך לפתוח איתו את הנושא? להחיות קצת את היחסים, לשאול אותו מה חסר לו שהיה לו פעם, בטוח תופתעי לשמוע כמה דברים.. תתחילו מלתקשר אחד עם השנייה ומשם תוכלו לצמוח. אבל זה בטח לא יקרה אם תחפשי חיזורים מבחוץ. בגלל זה את מרגישה ריקנות. כי קיבלת כאפה לפרצוץ מאלי, ואת לא מעריכה את מה שיש לך בבית. אז תתחילי להעריך ולהוקיר, אני מבטיחה לך שתקבלי הערכה והוקרה וחיזוקים ואהבה בחזרה. אתם מראה. כל מה שחסר לך ממנו חסר לו ממך (לבעלך). תתחילי להתמקד בו ותראי איזה יופי הוא מתמקד בך.

 

[רוחנית1]

את חושבת ככה באמת?

ברור שאני רוצה לחזור להרגיש את מה שהרגשתי כלפי בעלי. ויש משהו במה שאת אומרת שזה מראה. אבל בעלי לא מדבר כ"כ על מה שהוא מרגיש. קשה אפילו לחלוב אותו.....................לא יודעת מה לעשות. אולי לכתוב לו מכתב? מה שכן, על אלי אני לא מספרת זה בטוח. את כ"כ צודקת בעיין הכאפה שזה עצוב.

 

[chenby]

אבל בעלי לא מדבר על מה שהוא מרגיש

יקירתי כמוהו כמוך - גם את לא מספרת לו על הרגשות שלך (את לא מספרת לו שאת מתאהבת) ובטוח הוא לא יצליח לחלוב את זה ממך. מ-ר-א-ה. את רוצה שבעלך יפתח? אולי תיפתחי קודם? אנשים חיים בחוסר תקשורת ובינוניות כי כל צד מחכה שהצד השני יעשה משהו.. אז אולי תתחילי באת לעשות משהו ותראי מה את מקבלת מבעלך - אבל תקשורת פתוחה, בלי האשמות, בלי אתה לא מראה לי רגש, דברי עלייך - מה היה לך בקשר וכבר אין תשאלי אותו מה לו חסר - שיתוף פעולה, נכונות ליחד.. אם את באה בגישה של - תראה לי אתה קודם - את תמשיכי להרגיש ריקנות וזה לא יקדם אותך למטרה.. מכתב לא - לפתוח שיחה כנה - כן. והיא יכולה להיות רגועה וגם עם חיוך - כי בעצם את באה ממקום של - בוא נמצא דרך טובה יותר לשנינו.

 

[מלודי6]

מכתב לא?

למה לא? אולי קל לה יותר להתבטא כך, אולי היא תבטא את הרגשות הכנים שלה בצורה המייטבית. אין לבטל אף סוג של תקשורת. אולי מסוג התקשורת של המכתב הוא ייזום שיחה. מי אמר ששיחה מועילה יותר? לפעמים יש קושי מסויים דרך שיחה פנים מול פנים, יש קושי לבטא משהו אמיתי כשהוא כואב, אז דרך הכתיבה, כשהוא לא מולה היא כותבת את דבריהָּ הכנים, כשהוא יקרא, תהיה לו הזדמנות לבחון ולקרוא כמה פעמים, להתעמק במה שהיא כתבה, ובעיקר ממש להקשיב, דרך השיחה לא תמיד ניתן להקשיב, מישהו אומר משהו, השני אומר עוד משהו, ובסוף מגיעים למשהו אחר, ונזנחים עוד כמה דברים שרוצים לומר. אני לא אומרת שעדיף לה מכתב או שיחה או תקשורת כלשהי אחרת, מה שאני כן אומרת הוא שתלך על-סוג התקשורת שהיא מרגישה איתו הכי נוח, הכי כנה, הכי טוב עבורה, בכדי שתוכל להעביר את מה שהיא רוצה בצורה המייטבית.

 

[Litalxo]

בואי נגיד שמעולם לא היה אלי

האם בכל זאת היית חושבת לעזוב את בעלך? אם התשובה היא כן, את כנראה צריכה ללכת. את אומרת שסיפור אלי נגמר, דברים כאלו לא נגמרים כ"כ קלות. אבל עלייך קודם כל לשים אותו בצד. הטעות הכי גדולה שאת יכולה לעשות היא לעזוב את בעלך בשביל גבר אחר. אם את עוזבת זה חייב להיות מהסיבות הנכונות. הסיבה לעזוב היא אם לא טוב לך עם בעלך, בלי שום קשר לאלי.. אני מכירה אותך, לא באופן אישי, מכירה את מה שאת עוברת. לדעתי, הקשר עם בעלך הוא מע' היחסים הרצינית היחדה שהייתה לך. לא יצא לך להתנסות כ"כ עם גברים אחרים. אולי לא היית מספיק מחוזרת בחייך. מה שאת מרגישה כלפיי אלי, הוא מה מרגישים תמיד בקשר חדש, פרפרים והתרגשות. ואני מאמינה שהרגשת כך גם כלפיי בעלך, את פשוט כבר לא זוכרת את זה. אז, אם את חוששת שבעלך הוא לא אהבת חייך, כדאי שתתרחקי. אל תתגרשו עדין, רק תלכי לנקות את הראש. אולי גם הוא צריך את זה. אם תחלטי לחזור, תחזרי רק בגלל שהבנת שבעלך הוא האחד בשבילך, ולא בגלל המשכנתא ורשתות הבטחון שהקשר הזה נותן. ואם תחליטי שאת לא חוזרת, זה כנראה יהיה הדבר הנכון. זה דורש המון אומץ. זה לא קל. אבל אל תייהי עם בעלך עד סוף ימייך רק מהפחד להיות לבד. אומר לך מנסיוני, שהיה לי חבר במשך תקופה ארוכה, ובשלב מסויים שאלתי את עצמי, האם הוא באמת אהבת חיי? גרנו יחד זמן רב, ולא הייתי שלמה עם הקשר. ובנוסף, אקס אחר שהיה לי לפניו, מאוד רצה שנחזור, והזכיר לי כמה הייתי מאוהבת בו. רגשותי כלפיי החבר התערערו, וכלפי האקס התחזקו. הייתי שבורה. והחלטתי לעזוב.. בקשתי מהחבר שימשיך בחייו ולא יחכה לי. אבל ברגע שעזבתי, הבנתי שגם לא הייתי באמת מעוניינת באקס, הוא היה רק תרוץ נוסף לעזוב. חזרתי לבית הורי. בהתחלה הרגשתי מועקה, אבל לאט לאט זה השתחרר. אבל הזמן הזה לבד עשה לי משהו. הרגשתי טוב עם עצמי, הרגשתי שאני לא תלויה באף אחד, ואז פתאום הרגשתי, שאני מתגעגעת לחבר. כשהייתי רחוקה ממנו וחופשייה, סוף סוף הבנתי, שהוא באמת האחד בשבילי. פחדתי שנעשתי תלויה בו וברחתי, וגיליתי שאני אוהבת אותו כאדם חופשי. אחרי חודשיים לבדי בקשתי לחזור, והוא קיבל אותי חודש לאחר מכן, ביקשתי שהוא יתחתן איתי. אנחנו נושואים כבר שנה, ומאז שחזרתי, בכל רגע אני מתאהבת בו מחדש. הייתי חייבת ללכת בשביל להבין את הרגשות שלי. ואני מאמינה, שרק אם תתרחקי מבעלך, תביני מה את מרגישה באמת. בהצלחה

 

[רוחנית1]

חייבת עזרה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

טוב, אז ככה נפגשתי עם אלי היום זאת היתה אמורה להיות פגישה של רבע שעה אבל היא נגררה לשלוש שעות.......... דיברנו על הכל, פתחנו את הכל. ברור לשנינו שלא יקרה ביננו כלום כי אני נשואה. והחלטנו להישאר ידידים. עם זאת, שנינו מרגישים פספוס אדיר. אני לא שלמה עם זה. אני רוצה אותו........ אני מרגישה שזה הקשר שתמיד רציתי....מצד שני, אין לי טיפת אומץ לעזוב את בעלי ולפרק את החבילה..מה יהיה עם המשכנתא והכל.. מצד שלישי...זה עדיף עכשיו מאשר כשיש ילדים לא? לא יודעת מה לעשות....אני חיה חיים כפולים. אני מרגישה שאני בוגדת בבעלי גם אם זה לא במעשים. עזרה דחופה, בבקשה!

 

[רוחנית1]

חייבת עזרה!!!!!!!!!!!!!

טוב, אז ככה נפגשתי עם אלי היום זאת היתה אמורה להיות פגישה של רבע שעה אבל היא נגררה לשלוש שעות.......... דיברנו על הכל, פתחנו את הכל. ברור לשנינו שלא יקרה ביננו כלום כי אני נשואה. והחלטנו להישאר ידידים. עם זאת, שנינו מרגישים פספוס אדיר. אני לא שלמה עם זה. אני רוצה אותו........ אני מרגישה שזה הקשר שתמיד רציתי....מצד שני, אין לי טיפת אומץ לעזוב את בעלי ולפרק את החבילה..מה יהיה עם המשכנתא והכל.. מצד שלישי...זה עדיף עכשיו מאשר כשיש ילדים לא? לא יודעת מה לעשות....אני חיה חיים כפולים. אני מרגישה שאני בוגדת בבעלי גם אם זה לא במעשים. עזרה דחופה, בבקשה!

 

[pooshkash]

לרוחנית... אין מזור ותקנה לסיכלותך!!!