מיואשת ונסערת
סיפרתי כאן לפני כשבועיים על בתי בת ה-13.5 שהחליטה לברוח מהבית ובסופו של כל הבלאגן הוחלט שתהיה בינתיים אצל אביה עד למציאת פתרון עבורה.
מכיוון שהיא מסרבת לחזור הביתה, הצעתי לה ששתינו נגיע לבית להוריי לכמה ימים על מנת שנוכל להיות קצת יחד ולנסות לגשר על הפערים.
ביום שלישי הגעתי עם הרבה תקווה בלב שנמוגה במהרה.
אני ובתי שוחחנו ומהר מאוד היא אמרה לי שהיא לא רוצה לחזור הביתה לא מהסיבות שאני חושבת. לחצתי עוד קצת. היא אמרה שהיא לא יכולה לספר לי כי זה שיבוש הליכי חקירה. כשלחצתי עוד קצת היא התפתלה ואמרה שיש דברים בבית שאני לא מודעת להם. שאלתי אם מישהו עשה לה משהו. היא ענתה בחיוב. ציינתי את שמות הבנים הגדולים שלי והיא ענתה בשלילה. מי נשאר? בן הזוג שלי.
שאלתי מה הוא עשה לה. היא סיפרה שהוא נגע בה בכמה הזדמנויות בישבן ובחזה, פעם אחת ביקש ממנה לישון איתו ונישק אותה בפה.
היא טוענת שכל הסיפור נמשך כבר כשנתיים וחצי כאשר בחודשיים האחרונים זה נפסק.
הדברים נראו לי מוזר מאחר ואני לא עובדת ונמצאת כל הזמן בבית. הפעמים היחידות שבהן היא נשארה איתו לבד הן כשהלכתי ללדת (שתי לילות לפני כשנתיים).
היא טוענת שבזמן שהייתי במטבח הוא נגע בה.
מודה שקשה לי להאמין. לא ראיתי שום רצון חריג מצידו להיות איתה לבד ולא ראיתי שהיא מנסה להתרחק ממנו. ההפך. לפני המון זמן הוא יצא עם קבוצת חברים לטיול ג'יפים בן יום ולקח אותה, לקח אותה ביום הולדתה לסרט. בכמה הזדמנויות היא בקשה ממנו שיקח אותה שוב לסרט או לטיול ג'יפים. כשהייתה הולכת לחברות ולא יכולתי לאסוף אותה ללא בעיה ביקשה שהוא יאסוף אותה כשהוא חוזר מהעבודה. בבית היא בחרה לשבת לידו בסלון כשהם ראו סרטים. מצידו ראיתי המון דאגה כלפיה. עשה המון כדי לתמוך בי בתקופה האחרונה, ובכל פעם שנזקקתי שיהיה שותף לבעיות שלה עשה זאת ללא בעיה.
אני חייבת להוסיף ולהדגיש שהבת שלי משקרת המון ומניפולטיבית לא קטנה.
ברור שהייתי המומה ונסערת. כמובן שנתתי לה את ההרגשה שאני מאמינה לה ותומכת בה ב-100%, אבל מצד שני החלטתי שאני אעשה הכל לבדוק האם זה אכן קרה בתקווה שאגלה מה היה באמת.
מסתבר שבזמן שהיא הייתה אצל אביה היא סיפרה לו והם ניגשו למשטרה באזור מגוריו. בינתיים אסור לי לספר דבר לבן זוגי ואני במצב בלתי אפשרי. שוחחתי למחרת עם העובדת הסוציאלית שבישוב שלי והיא אמרה לי שחוקרת הנוער דיווחה להם שמתוך העדות של הבת שלי עולים הרבה סימני שאלה בנוגע לאמינות. הילדה סיפרה ביובש את הדברים, לא ידעה לתאר מקרים ספציפיים וסיפרה די בכללי על הדברים. גם ברווחה שמכירים את הבת שלי לא כל כך קונים את הסיפור מכיוון שהם מכירים אותה.
הם העבירו דיווח מלא עליה למשטרה והדגישו שמדובר בילדה מתעתעת.
השבוע כנראה יזמנו אותי ואת בן זוגי לחקירה ואין לי מושג איך הוא יגיב. עדיף לי לגלות שהיא שיקרה כי אז לפחות נטפל בה (בנוסף לכל הבעיות שיש לה) מאשר לגלות שבן זוגי עשה את הדברים האלה.
לי יש הרגשה שאבא שלה עומד מאחורי כל הסיפור הזה. מפתיע אותי שמכל האנשים בעולם בחרה לספר לו. יש לה עובדת סוציאלית שהיא מאוד אוהבת שהיא מספרת לה הכל. עם אבא שלה הקשר הוא לא כזה קרוב. לי היא סיפרה שזה נגמר לפני חודשיים והאבא אומר שהיא אמרה שזה נגמר לפני חצי שנה.
לא אופתע שאבא שלה מחפש להתנקם בי. לפני כמה שנים גרמתי לכך שיעצרו אותו בגלל שלא שילם מזונות. מעולם לא היינו ביחסים טובים ותמיד לכלך עלי. לפני כשבועיים תקף אותי ליד אנשים שהרסתי לה את החיים והוא עוד יראה לי ואחרי חצי שעה פתאום התהפך דיבר מאוד יפה ואמר לי שנגיע להסדר עם המזונות. לבת שלי אמר שהוא חושב שאני ידעתי מכל העניין, אבל יום למחרת שהסיפור נודע לי צלצל אלי ואמר לי שאין לו טענות כלפיי והוא יעזור לי בכל דבר שאזדקק.
כל משפחתי לא מאמינים לה (כמובן שלא אמרו לה דבר). זאת מתוך היכרות איתה ועם בן זוגי.
אני כמובן לוקחת בחשבון שיש סיכוי שאכן הדברים קרו. אם אכן זה כך אני מאחלת לבן זוגי להיענש בחומרה. אם זה לא קרה כואב לי על התקופה הקשה שהוא הולך לעבור.
אתמול חזרתי הביתה עם מצב רוח ירוד ועם חשש גדול מהשבוע הקרוב.
לא לראשי
סיפרתי כאן לפני כשבועיים על בתי בת ה-13.5 שהחליטה לברוח מהבית ובסופו של כל הבלאגן הוחלט שתהיה בינתיים אצל אביה עד למציאת פתרון עבורה.
מכיוון שהיא מסרבת לחזור הביתה, הצעתי לה ששתינו נגיע לבית להוריי לכמה ימים על מנת שנוכל להיות קצת יחד ולנסות לגשר על הפערים.
ביום שלישי הגעתי עם הרבה תקווה בלב שנמוגה במהרה.
אני ובתי שוחחנו ומהר מאוד היא אמרה לי שהיא לא רוצה לחזור הביתה לא מהסיבות שאני חושבת. לחצתי עוד קצת. היא אמרה שהיא לא יכולה לספר לי כי זה שיבוש הליכי חקירה. כשלחצתי עוד קצת היא התפתלה ואמרה שיש דברים בבית שאני לא מודעת להם. שאלתי אם מישהו עשה לה משהו. היא ענתה בחיוב. ציינתי את שמות הבנים הגדולים שלי והיא ענתה בשלילה. מי נשאר? בן הזוג שלי.
שאלתי מה הוא עשה לה. היא סיפרה שהוא נגע בה בכמה הזדמנויות בישבן ובחזה, פעם אחת ביקש ממנה לישון איתו ונישק אותה בפה.
היא טוענת שכל הסיפור נמשך כבר כשנתיים וחצי כאשר בחודשיים האחרונים זה נפסק.
הדברים נראו לי מוזר מאחר ואני לא עובדת ונמצאת כל הזמן בבית. הפעמים היחידות שבהן היא נשארה איתו לבד הן כשהלכתי ללדת (שתי לילות לפני כשנתיים).
היא טוענת שבזמן שהייתי במטבח הוא נגע בה.
מודה שקשה לי להאמין. לא ראיתי שום רצון חריג מצידו להיות איתה לבד ולא ראיתי שהיא מנסה להתרחק ממנו. ההפך. לפני המון זמן הוא יצא עם קבוצת חברים לטיול ג'יפים בן יום ולקח אותה, לקח אותה ביום הולדתה לסרט. בכמה הזדמנויות היא בקשה ממנו שיקח אותה שוב לסרט או לטיול ג'יפים. כשהייתה הולכת לחברות ולא יכולתי לאסוף אותה ללא בעיה ביקשה שהוא יאסוף אותה כשהוא חוזר מהעבודה. בבית היא בחרה לשבת לידו בסלון כשהם ראו סרטים. מצידו ראיתי המון דאגה כלפיה. עשה המון כדי לתמוך בי בתקופה האחרונה, ובכל פעם שנזקקתי שיהיה שותף לבעיות שלה עשה זאת ללא בעיה.
אני חייבת להוסיף ולהדגיש שהבת שלי משקרת המון ומניפולטיבית לא קטנה.
ברור שהייתי המומה ונסערת. כמובן שנתתי לה את ההרגשה שאני מאמינה לה ותומכת בה ב-100%, אבל מצד שני החלטתי שאני אעשה הכל לבדוק האם זה אכן קרה בתקווה שאגלה מה היה באמת.
מסתבר שבזמן שהיא הייתה אצל אביה היא סיפרה לו והם ניגשו למשטרה באזור מגוריו. בינתיים אסור לי לספר דבר לבן זוגי ואני במצב בלתי אפשרי. שוחחתי למחרת עם העובדת הסוציאלית שבישוב שלי והיא אמרה לי שחוקרת הנוער דיווחה להם שמתוך העדות של הבת שלי עולים הרבה סימני שאלה בנוגע לאמינות. הילדה סיפרה ביובש את הדברים, לא ידעה לתאר מקרים ספציפיים וסיפרה די בכללי על הדברים. גם ברווחה שמכירים את הבת שלי לא כל כך קונים את הסיפור מכיוון שהם מכירים אותה.
הם העבירו דיווח מלא עליה למשטרה והדגישו שמדובר בילדה מתעתעת.
השבוע כנראה יזמנו אותי ואת בן זוגי לחקירה ואין לי מושג איך הוא יגיב. עדיף לי לגלות שהיא שיקרה כי אז לפחות נטפל בה (בנוסף לכל הבעיות שיש לה) מאשר לגלות שבן זוגי עשה את הדברים האלה.
לי יש הרגשה שאבא שלה עומד מאחורי כל הסיפור הזה. מפתיע אותי שמכל האנשים בעולם בחרה לספר לו. יש לה עובדת סוציאלית שהיא מאוד אוהבת שהיא מספרת לה הכל. עם אבא שלה הקשר הוא לא כזה קרוב. לי היא סיפרה שזה נגמר לפני חודשיים והאבא אומר שהיא אמרה שזה נגמר לפני חצי שנה.
לא אופתע שאבא שלה מחפש להתנקם בי. לפני כמה שנים גרמתי לכך שיעצרו אותו בגלל שלא שילם מזונות. מעולם לא היינו ביחסים טובים ותמיד לכלך עלי. לפני כשבועיים תקף אותי ליד אנשים שהרסתי לה את החיים והוא עוד יראה לי ואחרי חצי שעה פתאום התהפך דיבר מאוד יפה ואמר לי שנגיע להסדר עם המזונות. לבת שלי אמר שהוא חושב שאני ידעתי מכל העניין, אבל יום למחרת שהסיפור נודע לי צלצל אלי ואמר לי שאין לו טענות כלפיי והוא יעזור לי בכל דבר שאזדקק.
כל משפחתי לא מאמינים לה (כמובן שלא אמרו לה דבר). זאת מתוך היכרות איתה ועם בן זוגי.
אני כמובן לוקחת בחשבון שיש סיכוי שאכן הדברים קרו. אם אכן זה כך אני מאחלת לבן זוגי להיענש בחומרה. אם זה לא קרה כואב לי על התקופה הקשה שהוא הולך לעבור.
אתמול חזרתי הביתה עם מצב רוח ירוד ועם חשש גדול מהשבוע הקרוב.
לא לראשי
