מיואשת ומבולבללת
אני לא יודעת אם זה הפורום המתאים אבל אני פשוט לא יכולה יותר. אני מרגישה כל כך הרבה כעס ומרמור שאוכל אותי מבפנים. מרמור על האכזבה מחברות שחשבתי שאני יקרה להן . אבל גיליתי בדרך הקשה שההגדרה שלהן לתמיכה במישהו יקר שונה משלי. אני כועסת עליהן שהתנהגות שלהן כל פעם מראה כאילו אני כלום ואין שום סיבה להתחשב בי. אני כועסת כי אני יודעת שחלק מזה זה באשמתי. באשמתי שאני לא יוזמת שום דבר. ושאני כל הזמן כועסת ואז לא רוצה לצאת ואז שהן יוצאות ולא בדיוק מנסות שאני אבוא עוד יותר גורמת לי להרגשת המרמור הכעס והשנאה. אלו הרגשות כל כך נוראיות אני מרגישה שהן אוכלות אותי מבפנים ואני לא יודעת איך אני יכולה להוציא אותם החוצה . או איך אני יכולה להתמודד איתם . הן מונעות ממני להתרכז בדברים באמת חשובים שאני צריכה לעשות איך מתעלים כעס למשהו חיובי איך מצליחים להוציא אותו לא בעצבים וצעקות . אני מרגישה שבזמן האחרון התחלתי להיות אדם כועס ולא נחמד שרק רב . ולא פלא שאנשים לא רוצים את חברתי אבל כל כך קשה להרגיש ככה זה משפיע עליי כל כך חזק . אני יכולה לחשוב ממה זה נובע. (כשלונות חברתיים שהיו לי בעבר וחשבתי שהתגברתי אליהם כבר) אבל אני לא יודעת איך לפתור אותם. מצטערת שכתבתי כל כך הרבה ובבלאגן. אני פשוט כבר מיואשת מעצמי . אם יש לכם דרכים שאתם מצליחים לייעל את הכעס שלכם אני ממש אשמח לשמוע כי אני לא יודעת מה אני יכולה לעשות.
אני לא יודעת אם זה הפורום המתאים אבל אני פשוט לא יכולה יותר. אני מרגישה כל כך הרבה כעס ומרמור שאוכל אותי מבפנים. מרמור על האכזבה מחברות שחשבתי שאני יקרה להן . אבל גיליתי בדרך הקשה שההגדרה שלהן לתמיכה במישהו יקר שונה משלי. אני כועסת עליהן שהתנהגות שלהן כל פעם מראה כאילו אני כלום ואין שום סיבה להתחשב בי. אני כועסת כי אני יודעת שחלק מזה זה באשמתי. באשמתי שאני לא יוזמת שום דבר. ושאני כל הזמן כועסת ואז לא רוצה לצאת ואז שהן יוצאות ולא בדיוק מנסות שאני אבוא עוד יותר גורמת לי להרגשת המרמור הכעס והשנאה. אלו הרגשות כל כך נוראיות אני מרגישה שהן אוכלות אותי מבפנים ואני לא יודעת איך אני יכולה להוציא אותם החוצה . או איך אני יכולה להתמודד איתם . הן מונעות ממני להתרכז בדברים באמת חשובים שאני צריכה לעשות איך מתעלים כעס למשהו חיובי איך מצליחים להוציא אותו לא בעצבים וצעקות . אני מרגישה שבזמן האחרון התחלתי להיות אדם כועס ולא נחמד שרק רב . ולא פלא שאנשים לא רוצים את חברתי אבל כל כך קשה להרגיש ככה זה משפיע עליי כל כך חזק . אני יכולה לחשוב ממה זה נובע. (כשלונות חברתיים שהיו לי בעבר וחשבתי שהתגברתי אליהם כבר) אבל אני לא יודעת איך לפתור אותם. מצטערת שכתבתי כל כך הרבה ובבלאגן. אני פשוט כבר מיואשת מעצמי . אם יש לכם דרכים שאתם מצליחים לייעל את הכעס שלכם אני ממש אשמח לשמוע כי אני לא יודעת מה אני יכולה לעשות.
