"אל פאיס" משתולל
"אל פאיס" משתולל ושאר העיתונות מהדהדת. אני אצא מתוך נקודת הנחה של"אל פאיס" יש מקור חזק ואמין, ומה שהוא מפרסם אכן לקוח מתוך החקירה של הגווארדיה סיוויל. עכשיו השאלות: מה, אין סוביודיצה בספרד? אין גבול להדלפות? או שמא צריך לשאול מדוע יש מקור חזק בתוך החקירה הספרדית שמדליף את הפרטים? ואולי אקדים ואשאל, מתי יש אינטרס להדליף לעיתונות ולא לחכות לתהליך המשטרתי-משפטי? בשנה האחרונה היו לנו כמה הדלפות רועשות. הנה מספר הדלפות וסיבות אפשריות להדלפה: 1. ההדלפה מתוך המעבדה הצרפתית לעיתון ל'אקיפ אודות תוצאות בדיקת המבחנות של ארמסטרונג מטור 99'. למה? אפשרות: המידע הודלף משום שהוא לא היה שמיש לצורך תהליך משמעתי תקין, וההדלפה שלו כן יש בכוחה ליצור נזק תדמיתי ולעורר ויכוח ציבורי. 2. ההדלפה של דו"ח פריימן בטרם הוגש לאיגוד העולמי, ל-WADA וכו'. למה? אפשרות: המידע הודלף בגלל העדר אינסטנציה משמעתית שתכפיף את WADA לדינה. ההדלפה של הדו"ח (שלטעמי מוטה לאינטרסים של ה-UCI מחד ותוקף בחריפות את WADA מאידך) ועיתויו, יש בכוחה לעורר ויכוח ציבורי וללחוץ על ה-IOC לפעול בנושא, תוך שהיא תופסת את WADA "לא מוכנה" להתקפה. ועכשיו להדלפת פרטי חקירת "פרשת פוארטו" באל פאיס: מדוע ההדלפה ומדוע אין מחכים להליך המשטרתי-משפטי המקובל? אפשרויות: עיתוי ההדלפה, מן הסתם, תואם את תחילת הטור דה פראנס. אם הטור רוצה להמנע משערוריות במהלך הטור, או רוצה להקטין את האפשרות שיימצאו בטור רוכבים המשתמשים בסימום, אז יש כאן אינטרס לפרסום מוקדם של הפרטים כדי למנוע השתתפות של רוכבים/קבוצות חשודים/דות. המידע הודלף כיוון שאין חוק ספרדי האוסר על סימום ועל מתודות סימום בספורט, כלומר, ספק אם יש איזשהו בסיס לעבירה פלילית כלשהי. בנוסף לכך, ספק אם יש ראיות מספיקות להליכים משמעתיים במסגרת הספורט. במובן זה, כדאי להבחין בין ה"עובדות"/"ראיות"/"ממצאים" וכו' לבין הפרשנות שניתנת להם. אשמה צריך להוכיח. הדרך המקובלת לעשות זאת בספורט היא ע"י בדיקה חיובית. אבל, בהעדר בדיקה חיובית ובהעדר הליך פלילי הדברים יכולים להיות הרבה יותר נזילים. אם כן, ההדלפה המוקדמת לעיתונות יוצרת את הלחץ הציבורי וה"דין" הציבורי, שספק אם יש בכוחן של מוסדות הציבור (מוסדות הספורט ומוסדות המדינה) לספקו.