מידת החשיבות של Personal History Statement

[אריאדנה]

מידת החשיבות של Personal History Statement

אחת האוניברסיטאות שאני נרשמת אליהן לדוקטורט (בבלשנות) מחייבת את כל הנרשמים אליה לשלוח, חוץ מ-SOP, גם Personal History Statement. נראה שמה שהכי מעניין אותם שם זה ה-diversity: UNIVERSITY is interested in a diverse and inclusive graduate student population. In an essay, discuss how your personal background informs your decision to pursue a graduate degree. Please include any educational, familial, cultural, economic, or social experiences, challenges, or opportunities relevant to your academic journey; how you might contribute to social or cultural diversity within your chosen field; and/or how you might serve educationally underrepresented segments of society with your degree. החוג שאני נרשמת אליו לא מזכיר את ההצהרה הזו בשום מקום, ולא נראה שזה ככ"ך מעניין אותו. יתר על כך, אני באה מתת תחום פורמלי במיוחד ואין לי שום דבר מעניין להגיד על הגיוון התרבותי בתוכו, או על עשייה חברתית שקשורה אליו. אני יכולה למרוח משהו על ההיסטוריה האישית שלי, השאלה היא כמה זה חשוב. השקעתי ב-SOP המון, ואני תוהה האם דרושה פה השקעה דומה, או שבקושי יתייחסו למסמך הזה.

 

[tulkin]

גם אני נרשמתי לאוניברסיטה שביקשה כזה

(יתכן שאותה אוניברסיטה, כן?). הגעתי לרגע הזה כל כך מותש, אחרי השקעה בדברים אחרים,שכשהבנתי שהוא אינו חובה, פשוט ויתרתי עליו (זה היה עדיף בעיני על פני מריחה כזו או אחרת). מצד שני, לא התקבלתי (אבל אני לא חושב שזה בגלל זה). תראי, את מישראל. יש לך מה למכור אמריקאים בתחום הdiversity. אבל, הניחוש שלי הוא שזה לא חשוב בכלל בהחלטת הקבלה. אבל אולי אני טועה.

 

[d a p h n a]

זה נשמע בגדול...

כמו סוג הדברים שהאוניברסיטה דורשת מהם, או שהם רוצים לראות בשביל כל מיני מלגות או דברים דומים. היו כאלה בכמה אוניברסיטאות שאליהן נרשמתי, אבל הם תמיד היו "רשות" ולא "חובה". בכל מקרה, לא הייתי מאוד נלחצת מזה, אבל כמובן גם לא לכתוב את זה כאילו את לגמרי מזלזלת בכל הרעיון. וכן הייתי חושבת על דרכים קצת אחרות שבהן את מוסיפה גיוון לתכנית: למשל, מאחר ואני משערת שאת קצת יותר מבוגרת מהנרשם הממוצע לתכנית, אפשר לדבר על ניסיון חיים.

 

[אריאדנה]

תודה לשניכם על העצות

המחלקה מפרטת באתר שלה את השיקולים בקבלה, ומרחיבה, למשל, על דוגמת הכתיבה. מאחר והם לא מתייחסים, לא שם ולא בשום מקום אחר, להצהרה הזו, החלטתי לא לבזבז עליה אנרגיות מיותרות. כתבתי על הנסיבות שהביאו אותי להירשם לאוניברסיטה ועל אתגרים הכלכליים שעמדו בפני במהלך התארים ואני מקווה שזה לא ישמע מזלזל - באמת לא היה לי שום דבר מעניין להגיד על נסיון החיים הלא אקדמי שלי או על הרקע האתני הלא מעניין שלי.

 

[עלמא4]

אם יש משהו שלמדתי על אמריקאים

זה לא לזלזל בשום דבר שהם אומרים שחשוב להם. רוצים ממך diversity - המציאי להם diversity. הדבר האחרון שאת רוצה זה שזה יהיה את או מישהו אחר שכל ההבדל ביניכם ומטה את הכף לטובתו זה המסמך המטופש הזה. את אשה? כבר משהו. את מקיבוץ? כבר משהו. את הדור הראשון במשפחה שלך שלומד לימודים אקדמיים? הם מתים על הקטגוריה הזו. את פעילת שמאל נגד-כיבושניקית? מעולה. את לא חייבת לכתוב על אתניות בשביל להיות "מעניינת". לך קל - תחשבי שהיית גבר לבן מניו אינגלנד! נשמע שיש לך ממש התנגדות לכתיבת המסמך הזה - בעוד שהאוניברסיטה מסיבותיה-היא חושבת שזה סופר-חשוב. את צריכה שזה לא יבוא לידי ביטוי בטקסט. אם את לא יכולה להתאים את עצמך לדרישות שלהם לטקסט טפשי את מסמנת את עצמך כמי שקשה לעבוד איתו! אגב -- צריך לא לשכוח שגם המכתבים האלה הם דוגמאות כתיבה! כתיבה חופשית, בניגוד לדוגמאות כתיבה אקדמית.

 

[Lady Ling]

גם אני הייתי צריכה לכתוב הצהרה כזו

עבור מספר אוניברסיטאות ציבוריות. גם אני באה מתחום פורמלי בבלשנות ואין שום דבר מגוון במיוחד בעבר שלי שהייתי מעוניינת להרחיב עליו בחיבור. כתבתי חיבור לא מושקע במיוחד על ה"רקע הייחודי" שלי (בהשוואה לאמריקאים, לא לישראלים כמובן). אחרי שהתקבלתי שאלתי פרופסורים שפגשתי בימי ביקור מה החשיבות של החיבורים האלה. התשובה הייתה שזו דרישה של הסטייט שנובעת מחוקים של הסטייט לדעת לאן הולך המימון הציבורי ולעזור בחלוקת מלגות, וקשה מאוד להרוויח ממנה משהו כאזרחית זרה. ועדת הקבלה במחלקה בכלל לא טרחה לקרוא את החיבור הזה (בניגוד לדוגמת הכתיבה, ה-SOP וההמלצות, למשל).

 

[אריאדנה]

תודה רבה על התגובה המפורטת

העובדה שאת מהתחום שלי הופכת את התשובה שלך למועילה במיוחד. תודה רבה על העזרה בהורדת הלחץ

 

[22ק ו ס ם]

אם מבקשים זה כנראה חשוב

אכן קורה לפעמים שאוניברסיטה מסוימת מבקשת משהו שאף אוניברסיטה אחרת לא מבקשת וצריך להתייחס לזה ברצינות. כלומר, יכול להיות שזה סתם משהו שמישהו הכניס לתקנון של האוניברסיטה כי זה נראה טוב ואף אחד לא קורא את זה ברצינות, אבל מצד שני לא כדאי להסתכן נכון? בדרך כלל בקשות כאלו לא קשורות לתוכנית הספציפית שנרשמת אליה אלא היא חלק מהmission של האוניברסיטה או משהו כזה. מאוד יכול להיות שמי שקורה את ההצהרות הללו לא יהיה המנחה הספציפי שלך או מישהו בתחום המומחיות שלך או מישהו כללי מהמחלקה או מהאוניברסיטה. מה אפשר לכתוב? כל דבר שמורה שאת רגישה לגיוון תרבותי ואתני. זה יכול לכלול פעילויות אקדמאיות או לא אקדמאיות, סטודנטים שלימדת או עזרת להם, פרוייקט פר"ח, תנועת נוער וכו'. כמו כן שווה לרשום מה הפילוסופיה שלך לגבי גיוון וכמה את מעודדת השתתפות של אוכלוסיות חלשות, כמה את רגישה לנושא, וכמה זה חשוב לגיוון האקדמי וכו'. נכון שחלק מזה זה בולשיט אבל צריך לשחק את המשחק הזה.

 

[Julia Gor]

personal statement

Hi, The personal essay is one of the most important parts of your application. If is not designed to show that you can write in descent English (that is what GRE is f but to show the admissions committee the real you. There are so many applicants to each program that the only way to distinguish yourself is thru the personal statement. Thus, you will do yourself a HUGE disservice if you do one of the following: - treat this assignment lightly -give a very formal and dry answer -give an answer that mocks the committee's time and intelligence, such as very expected and over-used answers related to you being a woman, minority, etc. So, how do you approach this? You must identify a theme that is both reflective of your commitment to diversity (whatever that might mean to you) and be evident in the other parts of your application. You build your application to be consistent in all of its parts and use the personal statement to add a very personal and engaging story that make your personality "leap off the page" and make them see the real you. Good luck, Julia Gorodetsky [email protected] the-way-in.com

 

[שלייבלה]

סחתן על הפרסום הממוקד

רק חבל שלא קראת את ההודעה שלה, שבה היא מציינת במפורש שהיא לא מתייחסת ל-personal statement אלא לחיבור נפרד, שנקרא personal history statement ומתמקד במאפייני ה-diversity שלה...

 

[Julia Gor]

personal statement vs essays

Shlaibele, Personal statement and an essay are essentially exactly the same thing for the purposes of the application. Different programs and degrees give the same thing different names. Both things serve the same purpose. Julia Gorodetsky [email protected] the-way-in.com

 

[d a p h n a]

אז זהו, שלא במקרה הזה

אם תקראי את ההודעה המקורית, תראי שבאוניברסיטה המדוברת הם רוצים שני סוגים שונים של מסמך: 1) Statement of purpose - שבמקרה הזה הכוונה למסמך שרוב המוסדות מבקשים, שבו מפרטים את תחומי העניין האקדמיים, מה מושך אותך במחלקה, איך תוכל לתרום לה וכו' (ואגב - למעט תחומים מאוד ספציפיים, ממש לא מומלץ להשתמש במסמך הזה כדי לספר סיפורים אישיים ולהציג את האישיות שלך. המטרה של של המסמך היא להציג את האישיות האקדמית שלך אבל לא הpersonality שלך). 2) Personal History Statement - שבו הם מבקשים, על פי פותחת השרשור, מידע אישי בנוגע לרקע שלך, ענייני diversity וכד'. את צודקת שבאופן עקרוני יש מוסדות שמבקשים personal statement ויש מוסדות שמבקשים statement of purpose וברוב המקרים מדובר על אותו המסמך - אבל במקרה הספציפי הזה זה לא המצב, ומדובר על מקרה שבו הם רוצים שני מסמכים שונים בעלי מטרות שונות.

 

[Julia Gor]

Still, very similar purpose

Agreed that the two statements can be interpreted as different. That, however, does not change the main point of my advice that EVERYTHING in your application serves one purpose only: market yourself. Even if the statement asks for what seems to be hard cold facts, you should always treat it with an understanding that: -you need to show yourself in a best light possible -you should not take this assignment lightly -you should not give formal dull answers. EVERYTHING in the application is a story, and that story must be the same all thru your paperwork. You might want to highlight different stories for different kinds of statements, but they all must lead to your efforts to show you personality as someone the admissions committee would love to have in their program. There are always plenty of applicants with great grades, but you must stand out by all means possible. Julia Gorodetsky [email protected] the-way-in.com

 

[אור302]

כמו רבות כל כך מן החברות בתחום,

הפרספקטיבה שלך היא למנהל עסקים/משפטים. מדעי הרוח הם שונים ולאישיות יש פחות חשיבות מאשר ליכולת מחקרית. אנשים במדעי הרוח די מוזרים גם כך. ומי עוד יבלה את חייו בספרייה עבור הסיכוי המצוין להיות מובטל?

 

[Julia Gor]

statements

Or, you have some very good points. However, as a person who is intimately familiar with the process of admissions, and have personally earned several degrees from very good schools in both arts and sciences, and business/ law, I can assure you that you are somewhat mistaken. From that experience, and seeing many many successful application in my career, I can assure you that the approach to either degree is exactly the same. The thing you have to understand is who you audience is. The admissions people are pretty much the same in every school (to the exception of the business schools, which hires many of its own students). The way you deal with them is very much the same.

 

[d a p h n a]

אממ...

ה-"admissions people" לדוקטורט, הם הפרופסורים במחלקה שאליה נרשמים. למעט בסינון הכי הכי ראשוני, שנעשה על בסיס ציונים, אין לאיזשהם admissions people ערטילאיים שום תפקיד בקביעת דרכי קבלה לדוקטורט. כך שבגדול, את צודקת - המטרה של האפליקיישן היא אכן סוג של "שיווק עצמי", וכן, צריך להיות מודעים לקהל ולכתוב בהתאם. אבל, בקבלה לדוקטורט (שוב, למעט תחומים מאוד ספציפיים), הסטייטמנט לא אמור להיות "סיפור אישי", אלא צריך להיות מסמך שיווקי - אבל שמשווק את כישורייך כחוקר (מה אתה חוקר, מה אתה רוצה לחקור, למה המחלקה הזו מתאימה לך, למה אתה מתאים למחלקה הזו). ולעומת זאת, הסטייטמנט שאריאדנה מדברת עליו, זה שעוסק ב-diversity, צריך ככל הנראה להציג את הרקע האישי של המועמד, עם דגש על אותם הדברים בחיים שלו שתורמים ל"diversity". הדבר העיקרי שמפתיע הוא אם המסמך הזה הוא חובה בהגשה. בדרך כלל מסמכים כאלה הם רשות, ונועדו כדי לבחון את הזכאות של המועמד לכל מיני מלגות.

 

[אור302]

יתרה מזו,

לא נראה לי שפרופסורים מתלהבים לראות ניסיון מובהק לשיווק עצמי. כלומר, זה חלק מן העניין, אבל בסופו של דבר הישגים מחקריים וכוונות מחקר מדברים בעד עצמם. צריך לזכור שאמנם יש מועמדים רבים למחלקות במדעי הרוח, אבל מספר המתקבלים הוא מצומצם מאוד, לעתים קרובות מתחת לעשר או מתחת לחמש או מתחת לשלוש. במקרים כאלה, תשומת הלב שמוקדשת למגיעים לשלב הסינון הסופי תחשוף כל ניסיון ל"שיווק."

 

[אריאדנה]

זה עוד יותר מפתיע לאור העובדות החדשות שהתגלו

שלחתי דוא"ל ליועצת של תכנית ה-graduate של המחלקה, והיא אמרה שזו אמנם דרישה של האוניברסיטה, אבל שבמקרה של המחלקה שלי הם עוברים על כל ערכת הרשמה (היא כתבה שהם מקבלים בסביבות 100 כל שנה, ואין בכלל סינון ראשוני על בסיס ציונים) ואחרי כמה סיבובי ניפויים מחליטים על קבלה, מבלי שה-personal history statement תגיע בכלל לחברי הועדה. המסמך הזה רלוונטי רק אם אתה מתקבל ואתה אזרח אמריקאי (או תושב קבוע) כי הוא מהווה חלק מתהליך הסינון למלגות מסוימות (ובכל מקרה, זה משהו שהמחלקה עושה מול גורמים חיצוניים, כל הסטודנטים מקבלים מלגה שווה, הכסף פשוט מגיע ממקורות שונים) (ובכלל, שאלתי מלא שאלות והיתה בדוא"ל התשובה שלה כמות גדולה של אינפורמציה מועילה, אני ממליצה לכתוב למחלקות, יש מצב שיענו באדיבות ובאריכות). בנוסף, היא כתבה לי שמבחינת המחלקה אני יכולה להעלות עמוד ריק ב-section של ה-Personal History Statement ושזה לא יפגע בסיכויים שלי כהוא זה, גם לא בשלב המלגות, מכיוון שזה לא רלוונטי לסטודנטים בינלאומיים. כבר כתבתי הצהרה מושקעת בעקבות העצות של עלמא וקוסם, אז התבאסתי קצת, אבל בהמשך חיכתה עוד אוניברסיטה שביקשה מסמך דומה (אמנם שם זה רשות, ולא חובה) אז מילא, כבר היה לי אחד מוכן (אותם כבר לא שאלתי אם צריך, כדי לא להתבאס). במילים אחרות, אם הייתי תחת מגבלת זמן חמורה, והייתי שוקלת, נאמר, במקרה קיצוני, לוותר על האוניברסיטה הזאת בגלל המסמך הזה, העצה שלך, ג'וליה, היתה עצת אחיתופל. יש מצב שאת יכולה להועיל מאוד לנרשמים למנע"ס ואולי גם למשפטים (שלייבלה, תקני אותי אם אני טועה), אבל תיזהרי לא להזיק לאחרים.

 

[Julia Gor]

instructions

Dafna. People volunteer you advice based on the information that you provide to them (i.e. you have a certain paperwork to submit) .The fact of whether or not certain essay or a statement is NOT part of your application package is yours to check.

 

[d a p h n a]

שימי לב שאני ואריאדנה אינם אותו אדם