וישנו כמובן התהליך ההגותי עצמו,
שבו אדם, בחיפוש אחר תרומתו לגיוון וריבוד החברה, מברר לעצמו את מקומו בתרבות, בסביבה ובעיקר תוהה על ייחודי במישור הגלובלי והמשמעויות המוניטריות המעורבות בייחודו. זהו רגע נדיר בחיי אדם שבו הקונפורמיות היא מגבלה, וזהו המקום להביט פנימה ולתור אחר אותו ניצוץ ייחודי שאולי טושטש ועומעם במכבש הלחצים ההמוני. שם, באותה טביעת אצבע דמוגרפית, באותה גנטיקה סוציו-אקונומית בלתי ניתנת לשכפול - שם תימצא המלגה הטובה ביותר. וברגעים כאלה, רוכש אדם נקודת תצפית ייחודית שבה הוא מייחל למצב שכל חייו הודה על שלא נפל בחלקו: להיות מהגר, בן מיעוט מדוכא, מוגבל בכל דרך ובחינה, מי שנסיבות חייו קשות ומצערות בכל דרך ומובן, מי שחייו עברו עליו במלחמה מתמדת על עצם קיומו. כי כעת, אם רק יעבור את הסינון האקדמי, יגיע אל הארץ המובטחת: מלגה על בסיס גיוון אתני חברתי כלכלי לשוני ומה לא, שאינה דורשת מאדם דבר, מלבד להיות עצמו.