מטרונית? = זילזולית!
מטרונית? = זילזולית!
יואב הוא סטודנט שמתגורר ברחוב איינשטיין. הוא חשב שהוא מכיר את התחבורה הציבורית באזור חיפה. השבוע הוא סיפר, כיצד הפכה הנסיעה לקרית חיים מביתו למסע ייסורים, צפיפות ואיחור סדרתי.
יואב מספר שעמד בתחנה ברחוב חורב בשעה 14:30. הוא היה בטוח ששעה וחצי זה מספיק זמן לפני תור בשעה 16:00 בקרית חיים.
מכיוון שקו 146 עובר פעם בשעה, לקח 24 למרכז חורב, בשעה 14:40.
הוא ירד מקו 24 בשעה 14:45 במרכז חורב שם כמו רבים, עמד והמתין לאוטובוס אל מרכזית המפרץ ומשם קו 3 במטרונית. כעבור 5 דקות עלה על קו 123 למרכזית המפרץ, כפי שציין השלט.
"השעה 15:10 והאוטובוס נוסע לנו לאט לאט בזיו, כי זמנם של הנוסעים ממש לא חשוב, עוצר דקה בכל תחנה..הנהג מפטפט עם נוסעים בעלייה.. רק בשעה 15:20 קו 123 סיים מסלול מייגע דרך יד לבנים".
יואב מספר שעמד בתחנת המטרונית במרכזית המפרץ בשעה 15:30. הוא היה בטוח שהמטרונית תגיע בתוך 6 דקות כמובטח, תיקח 20 דקות עד לקריית חיים, והוא יגיע בזמן. אלא שקו 3 בחר לא להגיע..
"עמדנו והסתכלנו בתסכול עצום - קו 1, קו 2, קו 1 שוב, שוב קו 2.. והרציף כל הזמן מתמלא, הבנתי שגם כשיגיע קו 3 הולך להיות צפוף מאד".
בשעה 15:45 אחרי 15 דקות המתנה הגיע קו 3 המיוחל. "כשעלינו לא היה מקום לעמוד, מילא לשבת" מספר יואב. אבל הוא לא יכל להרשות לעצמו להמתין עוד, ועלה "בסאונה, המיזוג בקושי פעל ואי אפשר לפתוח חלונות".
אלא שאם הוא חשב שפה מצפה נסיעה חלקה, הוא טעה. "בכל תחנה שמענו צפצוף של הדלתות שלא נסגרות. הנהג כרז לנו להתרחק מהדלת השלישית, הרביעית.. זה היה כמו נסיעה באזור הדמדומים. בפניה לקרית חיים עמד 3 דקות ברמזור. בתחנה ליד איזה גשר התעכבנו 4 דקות כי דלת לא נסגרה, פשוט עמדנו. ואז בלימה חזקה וזכיתי לפגוש את הכתף של אשה שעמדה לידי ועמדה להתעלף מהדוחק והתיישבה על הרצפה".
יואב מספר שהסתכל על השעון בלוח התצוגה:
"יצאנו ב15:47 ממרכזית המפרץ ובשעה 16:10 עוד היינו בגשר עם צפצופי הדלתות. לקרית חיים הגענו בשעה 16:18 כלומר הנסיעה ממרכזית המפרץ לקרית חיים לקחה 30 דקות.."
והסיכום שלו:
"יצאתי ב-14:30 מהבית!! ושעה וחצי גם לא הספיקו כדי להגיע מאזור מרכז חורב לקרית חיים!! זאת חרפה למי שתכנן פה את מסלולי התחבורה הציבורית, שאי אפשר להגיע בצורה מהירה למרכזית המפרץ וצריך לטייל דרך רוממה ונוה שאנן בקוים לשם, מה שראיתי במטרונית היה מחזה עצוב של זלזול בנוסעים ובזמן שלנו. גם איחרתי לתור, ובדרך בחזרה שוב שעה וחצי, פשוט לא הגיוני".
מטרונית? = זילזולית!
יואב הוא סטודנט שמתגורר ברחוב איינשטיין. הוא חשב שהוא מכיר את התחבורה הציבורית באזור חיפה. השבוע הוא סיפר, כיצד הפכה הנסיעה לקרית חיים מביתו למסע ייסורים, צפיפות ואיחור סדרתי.
יואב מספר שעמד בתחנה ברחוב חורב בשעה 14:30. הוא היה בטוח ששעה וחצי זה מספיק זמן לפני תור בשעה 16:00 בקרית חיים.
מכיוון שקו 146 עובר פעם בשעה, לקח 24 למרכז חורב, בשעה 14:40.
הוא ירד מקו 24 בשעה 14:45 במרכז חורב שם כמו רבים, עמד והמתין לאוטובוס אל מרכזית המפרץ ומשם קו 3 במטרונית. כעבור 5 דקות עלה על קו 123 למרכזית המפרץ, כפי שציין השלט.
"השעה 15:10 והאוטובוס נוסע לנו לאט לאט בזיו, כי זמנם של הנוסעים ממש לא חשוב, עוצר דקה בכל תחנה..הנהג מפטפט עם נוסעים בעלייה.. רק בשעה 15:20 קו 123 סיים מסלול מייגע דרך יד לבנים".
יואב מספר שעמד בתחנת המטרונית במרכזית המפרץ בשעה 15:30. הוא היה בטוח שהמטרונית תגיע בתוך 6 דקות כמובטח, תיקח 20 דקות עד לקריית חיים, והוא יגיע בזמן. אלא שקו 3 בחר לא להגיע..
"עמדנו והסתכלנו בתסכול עצום - קו 1, קו 2, קו 1 שוב, שוב קו 2.. והרציף כל הזמן מתמלא, הבנתי שגם כשיגיע קו 3 הולך להיות צפוף מאד".
בשעה 15:45 אחרי 15 דקות המתנה הגיע קו 3 המיוחל. "כשעלינו לא היה מקום לעמוד, מילא לשבת" מספר יואב. אבל הוא לא יכל להרשות לעצמו להמתין עוד, ועלה "בסאונה, המיזוג בקושי פעל ואי אפשר לפתוח חלונות".
אלא שאם הוא חשב שפה מצפה נסיעה חלקה, הוא טעה. "בכל תחנה שמענו צפצוף של הדלתות שלא נסגרות. הנהג כרז לנו להתרחק מהדלת השלישית, הרביעית.. זה היה כמו נסיעה באזור הדמדומים. בפניה לקרית חיים עמד 3 דקות ברמזור. בתחנה ליד איזה גשר התעכבנו 4 דקות כי דלת לא נסגרה, פשוט עמדנו. ואז בלימה חזקה וזכיתי לפגוש את הכתף של אשה שעמדה לידי ועמדה להתעלף מהדוחק והתיישבה על הרצפה".
יואב מספר שהסתכל על השעון בלוח התצוגה:
"יצאנו ב15:47 ממרכזית המפרץ ובשעה 16:10 עוד היינו בגשר עם צפצופי הדלתות. לקרית חיים הגענו בשעה 16:18 כלומר הנסיעה ממרכזית המפרץ לקרית חיים לקחה 30 דקות.."
והסיכום שלו:
"יצאתי ב-14:30 מהבית!! ושעה וחצי גם לא הספיקו כדי להגיע מאזור מרכז חורב לקרית חיים!! זאת חרפה למי שתכנן פה את מסלולי התחבורה הציבורית, שאי אפשר להגיע בצורה מהירה למרכזית המפרץ וצריך לטייל דרך רוממה ונוה שאנן בקוים לשם, מה שראיתי במטרונית היה מחזה עצוב של זלזול בנוסעים ובזמן שלנו. גם איחרתי לתור, ובדרך בחזרה שוב שעה וחצי, פשוט לא הגיוני".
