אני חולק על כך שהשיקול העיקרי הוא
השיקול הכלכלי. לעניות דעתי, השיקול העיקרי הוא שיקול עקרוני. יש אנשים שרואים במטפלת (ובפורום שכזה, יש צורך להזכיר גם, אולי, מטפל...), אשר נמצאת עם הילד בסביבתו הטבעית והמוכרת, אשר נותנת תשומת לב רק לו - כחזון שרוצים להוציא לפועל. מן הצד שני, יש את אלו שחושבים שאינטראקציה עם עוד ילדים והסתגלות מן ההתחלה ל"חיי חברה" ולגירויים שונים - זו האמת המוחלטת. אלו גם אלו צודקים. שני המחנות הללו, לדעתי, אינם ניתנים לגישור, ומזכירים את הוויכוחים הרי-הגורל: ירדנה או עופרה, אלביס או קליף, שושנה או יפה, בית הלל או בית שמאי, עיר או מושב, איחוד או מאוחד... בקיצור - הלב הוא הקובע. אלו מן המחנה הראשון יטענו בחירוף נפש כי אנשי המחנה השני מפקירים את ילדם למקום המוני וחסר יחס, ואלו יענו להם, בחירוף נפש מחורף לא פחות, כי אלו מסכנים את ילדם בחשיפה להתעללות ולהזנחה. בקיצור, לכו עם הלב. נ.ב. אנחנו בחרנו בגן...