מטמורפוזה, פרק מספר 30
פרק מספר 30 בשעת לילה מאוחרת משדרת הטלוויזיה חדשות. על המסך נראית קריינית החדשות. "היום התחדשו ביתר שאת ההפגנות הגדולות בירושלים כנגד אוזלת ידה של הממשלה בטיפול ברפואתם ושלומם של אזרחי ישראל בכלל וילדי ישראל בפרט. ההפגנות של היום אף הפכו לאלימות. רבים בהם נשאו שלטים בגנות הניסויים הרפואיים ועל כך שהופכים את ילדי ישראל ´לשפני נסיון´ והדרישה לפיטוריו של שר הבריאות הופכת לראשונה להיות מוחשית". המצלמה עוברת לשוטט ברחוב, בלילה ירושלמי קר ורטוב. אלפי אנשים זורמים בשאגות ובצעקות ברחובות העיר, לפידים רבים בידיהם. גשם קל מזרזף מעל ראשי האנשים. מטריות נפתחות פה ושם. זרם האש הולך במורד הרחוב הראשי. מרחוק מתלקחת לפתע מטריה. רבים נושאים בידיהם שלטים כנגד אוזלת ידה של המדינה וכנגד ד"ר יעקב חרמש, כלומר נגדי. מצלמת הטלוויזיה מתמקדת באלמוני בתהלוכה, ההולך עם שלט וזועק ללא הרף "מוות לרוצח הילדים יעקב חרמש!" רבים מהמפגינים שורפים בדרכם פחי אשפה גדולים בעזרת הלפידים. אש בוערת וענני גיצים מיתמרים מעלה מעלה לעבר השמיים השחורים והקודרים. טפטוף הגשם הופך לפתע לגשם חזק והאנשים מוצאים מקלט בפתחי חדרי מדרגות, ממשיכים לעמוד לאורך קירות הרחוב. ניידות משטרה עוברות ברחוב באיטיות מהבהבות באורותיהם הכחולים האדומים. השידור חוזר לאולפן אל הקריינית. "נמצא אתנו היום באולפן רופא ילדים מבית החולים איכילוב. ד"ר ישראל". היא פונה אליו במתק שפתיים. "בשיחה קודמת באולפן טענת שהעניינים אינם בדיוק כפי שהוצגו ע"י משרד הבריאות?" ד"ר ישראל מופיע על המסך. "כן. אני דיברתי עם ד"ר יעקב חרמש כיום לפני האירוע". "ובכן?" מחייכת אליו הקריינית בחיוך של תנין. "ד"ר חרמש בירר פרטים בקשר לאיזה ילד חולה ששהה במחלקתי כמה ימים קודם לכן. שלחתי לו את החומר הרפואי. אני מאמין שבשל כך התעוררה כל המהומה. איני יכול לגלות פרטים על הפרשה, מחמת חסיון רפואי, אבל אני יכול לומר שאני מכיר את ד"ר חרמש. הוא איש ישר ובעל מקצוע מצוין. העליהום התקשורתי עליו, בין השאר גם בזכותך", ד"ר ישראל מחייך בארסיות לעברה "נובע בעיקר מבורות. מחלקת הילדים של בית החולים בירושלים הייתה תמיד אחת המצטיינות מבין מחלקות הילדים בארץ ואחוז תמותת החולים במחלקתו של יעקב היה מהנמוכים ביותר. אני מכיר אותו ואני יודע עד כמה הוא לוקח ללב כל ילד שנפטר במחלקתו". הקריינית מתנהגת כתליינית. "אם כך, אז אתה מודה כי נפטרו במחלקתו ילדים". ד"ר ישראל מנסה לא לצאת מכליו. "גברת נכבדה, בימים אלה במחלקות הילדים בארץ ובעולם מתים מידי יום עשרות אלפי ילדים. הרפואה אינה מסוגלת לתת להם פתרון לבעיית הזיהום החמורה. אני מאשים את הממסד הרפואי שזנח את ד"ר חרמש והפקירו לחסדי התקשורת והרחוב, אולי אף דאג להסיט את תשומת לב הרחוב מתפקודו שלו עצמו". הוא מפסיק לרגע את שטף דיבורו ובולע את רוקו. "ועוד דבר גבירתי. האם את יודעת שמחלקות הילדים כיום מתמוטטות מעומס? רוב מחלקות הילדים בארץ עובדות בתפוסה של 250% ויותר!" Thats all folks לאתר אקטואליה בתפוז: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/anashim.asp?id=54 לאתר הבית ולסיפור מתחילתו: http://Thats_allfolks.tripod.com
פרק מספר 30 בשעת לילה מאוחרת משדרת הטלוויזיה חדשות. על המסך נראית קריינית החדשות. "היום התחדשו ביתר שאת ההפגנות הגדולות בירושלים כנגד אוזלת ידה של הממשלה בטיפול ברפואתם ושלומם של אזרחי ישראל בכלל וילדי ישראל בפרט. ההפגנות של היום אף הפכו לאלימות. רבים בהם נשאו שלטים בגנות הניסויים הרפואיים ועל כך שהופכים את ילדי ישראל ´לשפני נסיון´ והדרישה לפיטוריו של שר הבריאות הופכת לראשונה להיות מוחשית". המצלמה עוברת לשוטט ברחוב, בלילה ירושלמי קר ורטוב. אלפי אנשים זורמים בשאגות ובצעקות ברחובות העיר, לפידים רבים בידיהם. גשם קל מזרזף מעל ראשי האנשים. מטריות נפתחות פה ושם. זרם האש הולך במורד הרחוב הראשי. מרחוק מתלקחת לפתע מטריה. רבים נושאים בידיהם שלטים כנגד אוזלת ידה של המדינה וכנגד ד"ר יעקב חרמש, כלומר נגדי. מצלמת הטלוויזיה מתמקדת באלמוני בתהלוכה, ההולך עם שלט וזועק ללא הרף "מוות לרוצח הילדים יעקב חרמש!" רבים מהמפגינים שורפים בדרכם פחי אשפה גדולים בעזרת הלפידים. אש בוערת וענני גיצים מיתמרים מעלה מעלה לעבר השמיים השחורים והקודרים. טפטוף הגשם הופך לפתע לגשם חזק והאנשים מוצאים מקלט בפתחי חדרי מדרגות, ממשיכים לעמוד לאורך קירות הרחוב. ניידות משטרה עוברות ברחוב באיטיות מהבהבות באורותיהם הכחולים האדומים. השידור חוזר לאולפן אל הקריינית. "נמצא אתנו היום באולפן רופא ילדים מבית החולים איכילוב. ד"ר ישראל". היא פונה אליו במתק שפתיים. "בשיחה קודמת באולפן טענת שהעניינים אינם בדיוק כפי שהוצגו ע"י משרד הבריאות?" ד"ר ישראל מופיע על המסך. "כן. אני דיברתי עם ד"ר יעקב חרמש כיום לפני האירוע". "ובכן?" מחייכת אליו הקריינית בחיוך של תנין. "ד"ר חרמש בירר פרטים בקשר לאיזה ילד חולה ששהה במחלקתי כמה ימים קודם לכן. שלחתי לו את החומר הרפואי. אני מאמין שבשל כך התעוררה כל המהומה. איני יכול לגלות פרטים על הפרשה, מחמת חסיון רפואי, אבל אני יכול לומר שאני מכיר את ד"ר חרמש. הוא איש ישר ובעל מקצוע מצוין. העליהום התקשורתי עליו, בין השאר גם בזכותך", ד"ר ישראל מחייך בארסיות לעברה "נובע בעיקר מבורות. מחלקת הילדים של בית החולים בירושלים הייתה תמיד אחת המצטיינות מבין מחלקות הילדים בארץ ואחוז תמותת החולים במחלקתו של יעקב היה מהנמוכים ביותר. אני מכיר אותו ואני יודע עד כמה הוא לוקח ללב כל ילד שנפטר במחלקתו". הקריינית מתנהגת כתליינית. "אם כך, אז אתה מודה כי נפטרו במחלקתו ילדים". ד"ר ישראל מנסה לא לצאת מכליו. "גברת נכבדה, בימים אלה במחלקות הילדים בארץ ובעולם מתים מידי יום עשרות אלפי ילדים. הרפואה אינה מסוגלת לתת להם פתרון לבעיית הזיהום החמורה. אני מאשים את הממסד הרפואי שזנח את ד"ר חרמש והפקירו לחסדי התקשורת והרחוב, אולי אף דאג להסיט את תשומת לב הרחוב מתפקודו שלו עצמו". הוא מפסיק לרגע את שטף דיבורו ובולע את רוקו. "ועוד דבר גבירתי. האם את יודעת שמחלקות הילדים כיום מתמוטטות מעומס? רוב מחלקות הילדים בארץ עובדות בתפוסה של 250% ויותר!" Thats all folks לאתר אקטואליה בתפוז: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/anashim.asp?id=54 לאתר הבית ולסיפור מתחילתו: http://Thats_allfolks.tripod.com